כיצד להציב מטרות אפקטיביות?

Posted on Posted in Goal setting, Planning

נכתב על ידי Tracy Epton מאוניברסיטת Manchester, בריטניה.

 

הצבת מטרות הינה טכניקה פופולרית

קיים מגוון רחב של טכניקות בהן ניתן להשתמש על מנת לשנות התנהגות (93 נכון להיום!). הצבת מטרות (Goal setting) הינה טכניקה ידועה ומוכרת היטב, שמרבית האנשים עשו בה שימוש בשלב כזה או אחר בחייהם. טכניקת הצבת המטרות משמשת בין היתר עמותות וארגונים (למשל, ב-Alcohol Concern, עמותה בבריטניה, ביקשו מאנשים להגדיר להם כמטרה להפסיק לשתות אלכוהול בחודש ינואר), תכניות הרזיה מסחריות , ואף באפליקציות לקידום כושר גופני.  באחת הסקירות שנעשו לאחרונה נערכו 384 בדיקות שונות אשר מדדו את יעילות שיטת הצבת המטרות על פני טווח רחב של תחומים, על מנת לבחון האם טכניקה זו אכן יעילה, אילו סוגי יעדים הם האפקטיביים ביותר, והאם ייתכן כי הצבת מטרות אפקטיבית עבור כל אדם באשר הוא.

(more…)

רגולציה עצמית- מהתיאוריה אל הפרקטיקה: תמיכה במטרות לשינוי של המטופל

Posted on Posted in Self-regulation, Uncategorized

נכתב על ידי Maes & Véronique De Gucht מאוניברסיטת Leiden בהולנד

במהלך העשורים האחרונים, התרחש שינוי משמעותי בתפיסת תפקיד הפרט בתוך מערכת הבריאות, מתפיסה בה הפרט מציית או נענה לדבריו של הרופא, לתפיסה בה הפרט מנהל את המחלה בעצמו ולוקח אחריות על מצבו הבריאותי. תפיסה זו התפתחה לרעיון של “ניהול עצמי”- תהליך שבו האדם קובע עבור עצמו מטרות בריאותיות ואת ההתנהגויות שעליו לבצע על מנת לקדם מטרות אלו. בכדי להדגים את תהליך הניהול העצמי, נשתמש בדימוי של ה’אורובורוס’ ((ouroboros, אותו סימן עתיק בצורת נחש הבולע את זנבו.

(more…)

זוז יותר, שב פחות בעבודה: בואו לא נשב לדבר על זה!

Posted on Posted in Interventions, Social Support

מאת סטיוארט בידל, אוניברסיטת דרום קווינסלנד, אוסטרליה

 

אני כותב את הבלוג הזה ביום האהבה! הקרן לקידום הבריאות באוסטרליה, “כדור ארץ כחול” (Bluearth), הפיקה כמה קטעי וידאו משעשעים המעודדים אותך להשתמש בכיסא שלך פחות על ידי “פרידה מהכיסא שלך” (כמו להיפרד מבן הזוג שלך, ראה את הסרטונים כאן).

אז, מה העניין, בעצם? בעיקרו של דבר, בעקבות שינויים באופן שבו רבים מאיתנו עובדים, אנחנו יושבים יותר מדי והוכח שזה רע לבריאות שלנו. למשל – הרבה אנשים נוהגים לעבודה, יושבים מול שולחן רוב היום, נוהגים הביתה ואז ממשיכים לשבת מול הטלוויזיה והמחשב במשך רוב הערב.

מקום העבודה, אם כך, בשל לשינוי התנהגותי ובריאותי. אך כיצד ניתן לשנות התנהגות כה שגרתית כמו ישיבה, המעוגנת בנורמות חברתיות חזקות כל כך, ומחוזקת על ידי  מערכות מפותחות המציעות ישיבה נוחה ומספקת ומעודדות בעקבות כך הפחתה בתנועה?

ראשית, חשוב לציין כי הפחתת הישיבה איננה הפתרון היחיד. עלינו לשאוף לעזור לאנשים להגביר את תנועתם היום-יומית באמצעות פעילות גופנית, רצוי במידת קושי בינונית עד נמרצת.

בנוסף, ביצוע המעבר מישיבה ממושכת לעיסוק גובר בפעילות גופנית קלילה חשוב גם הוא. המעבר יכול לכלול פעילות קלילה כמו לקום מהכיסא ולדבר עם עמית במקום לשלוח לו דוא”ל, שימוש במדרגות או עיסוק במה שאנו מכנים “מעברים מישיבה לעמידה” בפגישות עבודה.

אם כך, מה יכול לעבוד? ערכנו סקירה שיטתית של טכניקות לשינוי התנהגותי הכוללות גם התנהגויות בעבודה. כ-20 מתוך 38 הטכניקות שנסקרו התבצעו בהקשר של מקום עבודה. מתוכן, דירגנו כ-15 התערבויות (כ-39%) כמבטיחות במיוחד עבור שינוי התנהגותי.

הטכניקות שמבוססות על שינוי האווירה (למשל, הצבת שולחנות “ישיבה לעמידה”) שכנוע או חינוך (למשל, העברת סמינר על ההשפעות הבריאותיות של ישיבה ותזוזה בעבודה) הניבו את התוצאות המשמעותיות ביותר. וויסות עצמי (למשל, ניהול יומן), פתרון בעיות (למשל, פתרונות אימון למשרד) וארגון מחדש של הסביבה החברתית או הפיזית נמצאו כטכניקות שינוי ההתנהגות המבטיחות ביותר.

על מנת לעזור לאנשים לשבת פחות ולנוע יותר במהלך יום העבודה אך עם זאת להישאר פרודוקטיביים ולא “לאבד כיוון”, השימוש בשולחנות “ישיבה לעמידה” הפך לפופולארי. העצה היא לשבור את הישיבה כמה שיותר במקום לעמוד לתקופות ממושכות. בהתבסס על תוצאות הסקירה, היינו מצפים ששולחנות כאלה יצליחו להוביל לשינוי התנהגותי, שכן הם מאפשרים שינוי בסביבה הפיזית. אבל יחד עם זאת, ייתכן שנצטרך לספק מידע ראשוני על היתרונות של טכניקה זו, כמו גם על פיתוח מודעות אקטיבית לנושא וויסות עצמי.

במחקר בו לא סיפקנו שולחנות כאלה, כלי הוויסות העצמי שסיפקנו לא התקבל בצורה מספקת ושינוי ההתנהגות לו ציפינו לא הושג. ניכר מכך כי חשוב גם לפקח על יישום מעשי של טכניקות שינוי התנהגות, כמו גם על מציאת כלי פיקוח עצמי המקובל על המשתתפים ונותן משוב ראוי ומתוזמן.

מספר המלצות מעשיות :

  1. עידוד ההנהלה הבכירה לתמוך במאמצים להפחתת ישיבה והגברת תנועה בזמן העבודה.
  2. סיפוק מידע חיוני על הגברת תנועה והפחתת ישיבה, רצוי בשילוב עידוד לפיקוח עצמי על זמני ישיבה (למשל, יומן פעילות)
  3. יצירת מדיניות או נורמה חברתית במסגרתה ניתן לעובדים אישור לשבת פחות ולנוע יותר בזמן פגישות. ניתן גם לעודד פגישות הליכה.
  4. אספקת שולחן “ישיבה לעמידה” במקום העבודה במידה ומתאפשר.
  5.   במידה ולא ניתן לספק שולחנות כאלה, ניתן לאלתר משימות בעמידה מדי פעם (למשל, שימוש בטאבלט על משטח עבודה מוגבה)

Translated by: Tamar Machlev and Dr. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel

http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab

 

 

כוח הרצון נגד פיתויים לא בריאים- אזעקת ספוילר- כוח הרצון בדרך כלל מפסיד…

Posted on Posted in Automaticity, Habit

 מאת: Amanda Rebar, Central Queensland University, Australia 

אין זה מפתיע כי הראיות מעידות על כך שאנשים לא תמיד מתנהגים באופן התורם לבריאותם בטווח הארוך. לדוגמא, רוב האנשים מודעים לכך שפעילות ספורטיבית תורמת לבריאותם הפיזית והנפשית, אך מספרם של האנשים המתאמנים באופן קבוע נמוך בהרבה. כאשר אדם מתכוון להתחיל להתאמן, הסיכוי שיעשה זאת בפועל עומד על 50% בלבד. בדיוק אותו הסיכוי להצלחה בהטלת מטבע! האם חשבת פעם מדוע למרות הכוונות הטובות של אנשים הם בפועל מאמצים התנהגות שאינה בריאה? פרספקטיבה פופולרית בקרב חוקרים מתחום הפסיכולוגיה הרפואית מדגימה כיצד התנהגותם של אנשים מושפעת משתי מערכות. מודל התהליכים המקבילים מספק נקודת מבט חדשה אודות הדרך בה ניתן לעזור לאנשים לחיות באורח חיים בריא, אך ללא הצורך במאבק המתמיד בין כוח רצון לפיתויים שאינם בריאים.

ישנן הרבה המשגות למודל התהליכים המקבילים אך הרעיון הכללי הוא שההתנהגות מושפעת משתי מערכות – אחת מייצגת תהליכים רפלקטיביים והשנייה תהליכים אוטומטיים. שהמערכת הרפלקטיבית משפיעה על ההתנהגות באמצעות תהליכים מכוונים ומתוכננים, שהם איטיים בדרך כלל ומחויבי כח רצון, ואילו המערכת האוטומטית משפיעה על ההתנהגות באמצעות דחפים ספונטניים, שאינם מבוקרים ומכוונים.

אף על פי שמדובר בתהליכים שונים הם יכולים להתבטא בתוצאה זהה. ניקח לדוגמא אישה ששינתה את התזונה שלה. ייתכן כי עשתה זאת כתוצאה מכך שנודע לה שהיא בסיכון גבוה לחלות במחלת לב – זה יהיה תהליך רפלקטיבי. לחלופין, ייתכן שהיא שינתה את התזונה שלה סתם כי לא היה לה מצב רוח או שלא התחשק לה לאכול את הדברים הרגילים – זה יהיה תהליך אוטומטי.

למערכת האוטומטית יש מוניטין די רע, בדרך כלל רואים אותה כמקור לפיתויים לא בריאים שגוברים על כוח הרצון. אפשר לומר כי אנו מנסים ללמד אנשים על הסיבות בעטיין עליהם לשנות את אורח חייהם. אנו נשענים על מידע זה על מנת לשכנע אנשים להציב מטרות ותוכנית לשינוי, לפקח באופן מתמיד על ההתנהגות שלהם, ולערוך מעקב יעיל על התוכניות שלהם באופן יומיומי. הבעיה היא שאסטרטגיות אלו לשינוי התנהגותי לא תמיד עובדות, וכאשר הן כן עובדות, זה בדרך כלל לזמן קצר בלבד.

אין ספק כי שמירה על אורח חיים בריא דורשת התמודדות עם פיתויים, אבל ישנן גם דרכים לעזור לאנשים לעבוד עם המערכת האוטומטית שלהם במקום להתעמת נגדה. ראיות מעלות שישנן דרכים להקל על העמידה בפני הנטיות האוטומטיות שאינן בריאות, ואפילו דרכים לרתום את הנטיות האוטומטיות למטרות ארוכות טווח. באמצעות שינויים קלים בדרך בה אנו מייעצים לאדם לגבי אורח חייו, ייתכן ונוכל לחזק את כוח הרצון במאבק נגד פיתויים לא בריאים או אפילו לעצור את המאבק יחד כך שהפיתויים יהיו בצד של הבריאות.

המלצות פרקטיות:

  • הציעו שינויים פשוטים בשגרה היומית שיכולה לעזור להימנע מפיתויים לא בריאים. בדרך כלל, ישנם מקומות מסוימים, מצבי רוח, חוויות או שעות ביום בהם האדם נוטה יותר להתנהגות לא בריאה. המודעות לדברים המעוררים את הפיתוי הלא בריא מחלישה מעט את כוחו, ומאפשרת לשמור יותר כוח רצון לזמנים המועדים לפורענות.
    • דוגמא: אדם שרק הפסיק לעשן אולי ירצה לבחור דרך אחרת מהעבודה הביתה, אם הוא מודע לכך שבדרך כלל הוא קונה את הסיגריות בתחנת הדלק בדרך המסוימת הזו.
  • כדאי להציע דרכים שיהפכו את האופציות להתנהגות מקדמת בריאות לפשוטות ונעימות יותר מאשר האלטרנטיבות הלא בריאות.
    • דוגמא: אל תחזיקו מזון מהיר בבית. אנשים יטו להתמכר פחות לדחף הלא בריא שלהם אם זה דורש מהם לצאת לחנות בזמן שיש להם אוכל בריא נגיש בבית.
  • הפכו את האפשרויות הבריאות לגלויות יותר לעין מאשר האפשרויות הלא בריאות. עולם הפרסום פועל באמצעים של חזרתיות ונראות גבוהה של המותג. נוכל לאמץ את אותן טכניקות לקידום התנהגות בריאות.
    • דוגמא: אם אדם מתקשה לזכור לקחת את התרופות שלו נוכל להציע לו למקם את התרופה במקום בולט ובטוח (על אדן החלון במקום בארון), כך שהיא תהיה בהישג ידו לאורך היום.
  • הפכו את ההתנהגות הבריאה למתגמלת. כאשר התנהגות בריאה מהנה, היא דורשת פחות כוח רצון ויהיה קל יותר לשמר אותה לטווח ארוך. אם ההתנהגות הבריאה נחוות כמשהו לא נעים הגורם לסבל רוב הסיכויים שהיא לא תחזיק מעמד לאורך זמן.
    • דוגמא: אם הילד שלך לא אוהב ירקות מאודים, אל תכריחו אותו לאכול אותם, גם לא באמצעות שוחד למשהו מתוק כתגמול. כתחליף, נסו למצוא איך לבשל את הירקות באופן שהוא כן יאהב כך שהוא ילמד ליהנות מירקות במקום לפתח הימנעות מהם.

Translated by: Hodaya Wolf and Dr. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel

http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab

תכנון התערבויות מבוססות תיאוריה וראיות לשינוי התנהגות: מיפוי התערבויות

Posted on Posted in Behavioural theory, Intervention design

נכתב על ידי Gerjo Kok מאוניברסיטת Maastricht בהולנד ואוניברסיטת טקסס בארה”ב
כיום ישנו מגוון רחב של קמפיינים והתערבויות לשיפור בריאות הציבור ושינוי התנהגויות מקדמות בריאות, אך רבים מהם אינם “מבוססי תיאוריה או מבוססי ראיות”. פוסט זה יתאר בקצרה את התהליכים שעל פסיכולוגים רפואיים ושיקומיים לבצע בעת פיתוח התערבויות, וידגיש כיצד תהליכים אלו שונים (וטובים יותר) מתהליכים דומים הנפוצים בתחומים אחרים.

(more…)

תמיכה חברתית והתנהגות מקדמת בריאות: המעבר מכוונות טובות לתמיכה מיומנת

Posted on Posted in Interventions, Social Support

אורטה שולץ, אוניברסיטת ציריך, וגרטרוד (טורו) סטדלר, אוניברסיטת אברדין

תמיכה חברתית נחשבת בדרך כלל כפעולה בעלת ערך חיובי. הרי- מה יכול להיות רע בקבלת עזרה? מה יכול להזיק בכך שיש מישהו שדואג להכין לך ארוחות בריאות כשאתה משתדל לאכול יותר בריא, או שיש שם מישהו שאתה יכול להישען עליו כשקשה לך בגמילה מעישון? שתי דוגמאות אלו בלבד כבר מרמזות שכוונות טובות מצד אלה שסובבים אותנו לא תמיד מספיקות. כך למשל, בן זוג שמבשל ארוחות בריאות או אחות שמציפה בטיפים לירידה במשקל יכולים לגרום לתחושה שהם יודעים יותר טוב ממך מה טוב עבורך. האם בכלל ביקשת מהם לעזור לך? האם אין להם אמון בך שתוכל לאכול נכון בכוחות עצמך? על כן, האם תמיכה שמכוונת לעזור למישהו לשנות את התנהגותו היא תמיד דבר טוב? המאמר הנוכחי מיועד לעזור למטפלים לכוון את המטופלים שלהם בחיפוש אחרי תמיכה חברתית יעילה. נתחיל עם הגדרה של מה היא תמיכה חברתית, ומה היא לא:

מהי תמיכה חברתית?

כשאדם מוצא את עצמו בסיטואציה מאתגרת שדורשת ממנו שינוי באורח חיים כגון שינוי בדיאטה, תמיכה חברתית היא הסיוע שהוא מקבל מהזולת. המטרה של התמיכה היא לפתור את הבעיה, או לפחות להפחית את רמת הסטרס שהבעיה מעלה. ישנן שלש דרכים שונות של נתינת תמיכה, שלרוב חופפות ביניהן: תמיכה רגשית (emotional support) באה לידי ביטוי בניחום וסיפוק תחושה של אהבה, אכפתיות והבנה כאשר האדם חש מתח  עקב הקושי להקפיד על דיאטה. תמיכה פרקטית (practical support), מתבטאת בביצוע פעולות ממשיות של עזרה כגון  קניית אוכל בריא. הדרך השלישית היא תמיכה בדרך של מסירת מידע (informational support) כגון שיתוף בטיפים להגברת אכילת ירקות. למרות שכל בן אדם יכול בעיקרון לספק תמיכה, המחקרים מראים שרוב התמיכה באה מאנשים קרובים כגון בן/ בת זוג, משפחה וחברים. בנוסף, אנשי מקצוע רפואיים ופרה רפואיים, או מטופלים אחרים במצבים דומים מהווים גם הם מקור תמיכה משמעותי לאנשים המתמודדים עם בעיות בריאות.

ניתן להתייחס לתמיכה גם על פי ציר הזמן: התמיכה שאתה מצפה לקבל בעתיד, לעומת התמיכה קיבלת שבפועל בעבר. אנשים יכולים להרהר על סוג התמיכה שהם היו מצפים לקבל בעתיד. לדוגמה, אדם שמעשן וקיבל החלטה על גמילה, יכול לדמיין את התמיכה שהוא יקבל מהסובבים אותו בעתיד, עוד בטרם החל בגמילה. סוג זה נקרא תמיכה נתפסת ( perceived support) והוא  קשור יותר עם מידת האופטימיות של האדם ופחות עם התמיכה שמתקבלת בפועל. לעיתים, הציפיות רחוקות מהמציאות ואינן מבוססות על מה שהתרחש בפועל. לעומת זאת,  נתינת תמיכה אקטואלית (actual support transactions) מתייחסת לתמיכה שניתנה בפועל. שני סוגי תמיכה אלו אינם בהכרח חופפים. ייתכן מאד שהתמיכה שהיית מצפה לקבל מבן/בת זוגך כלל אינה תואמת את התמיכה שקיבלת בפועל, כשניסית לשנות את הרגלי התזונה שלך.

תמיכה מיומנת (skilled support) לעידוד שינויים התנהגותיים מקדמי בריאות

המחקר מצביע על קשר חיובי בין תמיכה חברתית לקיומה של התנהגות מקדמת בריאות. עם זאת, מבט מעמיק יותר על הממצאים מגלה כי בדרך כלל הקשר הנ”ל מתקיים רק כשמסתכלים על תמיכה נתפסת ולא תמיכה ממשית. צפייה אופטימית לתמיכה אכן קשורה להתנהגויות מקדמות בריאות. לעומת זאת, הסוג השני: תמיכה ממשית, אינה מעלה באופן עקבי תוצאה חיובית זו. יתר על כן, נמצא כי הרבה פעמים מה שניתן בפועל כלל אינו עונה להגדרה של תמיכה. כך שכוונותיהם הטובות של קרובים בסיטואציה שדורשת שינויים בהתנהגויות מקדמות בריאות אינן תמיד מועילות בפועל. ההצלחה של נתינת תמיכה תלויה כנראה בגורמים הבאים:

  • מי מספק את התמיכה (לעיתים תמיכה של חבר יעילה יותר מתמיכת בן הזוג)
  • המגדר של מספק התמיכה (בדרך כלל התמיכה שנשים מספקות נמצאת יותר יעילה מהתמיכה שגברים מספקים)
  • התאמה בין צרכי המקבל ומה שהמספק נתן
  • השוויון בנתינה וקבלה

למעשה, קיימים מחקרים המעידים על כך נזק שקבלת תמיכה אפילו יכולה לגרום נזק. תמיכה יכולה לפגוע במצב הרוח ולגרום לתחושות של חוסר מסוגלות בהתמודדות עם האתגר הנוכחי.

תמיכה מיומנת ( Skilled support-)- תמיכה מקרובים שניתן לסמוך עליהם, שעונה על צרכיו של האדם וגורמת לו להרגיש מובן, מוערך, ונתמך בתהליך של שינוי ההתנהגות-היא כנראה התמיכה הטובה והיעילה ביותר.  תמיכה מיומנת תלויה ביכולת של שני הצדדים לקיים תקשורת הדדית. הצד שרוצה לעשות שינוי צריך להעריך בצורה מדויקת את הצרכים האישיים שלו ולהביע אותם בצורה ברורה. היא/הוא צריכים לחפש תמיכה מאנשים שניתן לבטוח בהם שיגיבו לקריאה לעזרה. על התומך לשאוף להתאים את עצמו בצורה מכבדת ומתאימה לצרכיו של מקבל התמיכה.

המלצות יישומיות

אז מה יש לעשות על מנת לספק תמיכה יעילה בהקשר של שינוי התנהגות מקדמת בריאות?

על אנשי מקצוע לעודד את מטופליהם לגייס תמיכה מיומנת ולתקשר על כך עם הקרובים אליהם והמטפלים שלהם.

על מנת לספק תמיכה מיומנת לאדם שרוצה לבצע שינוי בהתנהגות מקדמת הבריאות שלו קחו בחשבון את הנקודות הבאות:

1) עודדו את האדם שרוצה לעשות שינויים בהרגליו לחפש תמיכה מקרובים שהוא סומך עליהם ולשתף אותם בדברים שבאמת יעילים עבורו. לפעמים הדבר שיעזור יותר מכל זה פשוט  להניח לו להתמודד בכוחות עצמו!

2) להתאמן עם המטופלים על דרכי התקשורת שלהם בסיטואציות הספציפיות בהן הם מבקשים תמיכה. לדוגמה, ניתן לבצע משחקי תפקידים ודרכם לבחון תרחישים שונים בהם המטופל מבקש תמיכה. חשוב להעלות את המודעות לכך שתמיכה הינה דבר מאד אישי ולא תמיד היא בהכרח עוזרת. זה יאפשר למטופל להתאמן על דרכים בהן הוא יכול לכוונן את מספק התמיכה שלו ולתת לו ביקורת בונה על מנת לשפר את תהליכי התמיכה ביניהם.

3) חשוב להתאמן בזיהוי תמיכה מיומנת. שינוי התנהגות הוא תהליך דינמי  וצרכיו של האדם יכולים להשתנות על בסיס יומי, דבר שיצריך התאמה עקבית של התמיכה הניתנת לו.

Translated by: Daniel Gross and Dr. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel

http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab

התערבויות קצרות מאוד לשינוי ההתנהגות במסגרות המספקות שירותי בריאות

Posted on Posted in Interventions

מאת סטיבן סאטון, אוניברסיטת קיימברידג’, אנגליה

בעיות בקנה מידה גדול דורשות פתרונות בקנה מידה גדול. ההתמודדות עם ארבע ההתנהגויות המסוכנות: “THE BIG 4” (חוסר פעילות גופנית, שימוש בטבק, צריכה מופרזת של מזון ואלכוהול) דורשת התערבויות שיכולות להגיע למספר גדול של אנשים כדי להשיג השפעה משמעותית על בריאות הציבור. גישה מבטיחה היא להשתמש בהתערבויות קצרות- מועד אשר מיושמות על ידי אנשי מטפלים במסגרות מערכת הבריאות. לדוגמה, בבריטניה, המכון הלאומי למצוינות במערכת הבריאות (the National Institute for Health and Care Excellence ) ממליץ על כך שהמטפלים הראשוניים יספקו ייעוץ פעילות גופני ‘קצר’ מותאם למבוגרים לא פעילים, ולבצע מעקב אחר המטופלים בפגישות הבאות.

(more…)

הפרקטיקה של פסיכולוגיה רפואית

Posted on Posted in Health Psychology

Karen Morgan, Perdana University Royal College of Surgeons in Ireland Medical School, Kuala Lumpur, Malaysia and Robbert Sanderman, University of Groningen and Health and Technology University of Twente, The Netherlands.

מה יישומי בפסיכולוגיה רפואית?

פסיכולוגיה רפואית היא דיסציפלינה צעירה, דינמית ומתפתחת במהירות בתחום הפסיכולוגיה. פסיכולוגים רפואיים מתמקדים ביישום תאוריות פסיכולוגיות ומחקר בתחום על מנת –

  • לקדם ולשמור על בריאות ולמנוע חולי.
  • להבין כיצד אנשים מגיבים לחולי, מתמודדים עמו ומחלימים ממנו.
  • טיפולים והתערבויות מותאמים אישית.
  • שיפור מערכת הבריאות ומדיניות הבריאות.

(more…)

ניצול הדמיון שלך: שימוש בכוחו של הדמיון המנטאלי בכדי לשנות התנהגות הקשורה לבריאות

Posted on Posted in If-Then Plans, Interventions, Mental Imagery, Planning

Martin S. Hagger, Curtin University of Jyvaskyla,

Finland and Dominic Conroy, Birkbeck University of London, UK

מהו דמיון מנטאלי?

בני האדם הנם לרוב טובים מאוד בלדמיין דברים. לדוגמא, לעיתים קרובות אנשים ממחישים בראשם פעולות או תרחישים עתידיים, או חולמים בהקיץ על אפשרויות דמיוניות. מצבים מדומיינים אלו הינם לעיתים קרובות בלתי מובנים (unstructured) וספונטניים. פסיכולוגים חקרו האם ניתן לנצל יכולת זו של דמיון כדרך לשפר את יכולתם של בני אדם להשיג תוצאות ומטרות נחשקות.

(more…)