קבוצת מחקר בת נבדק אחד, N-of-1: מה אפשר ללמוד מלחקור מקרה בודד?

Posted Posted in Assessment, Interventions

מרי ג’ונסון ודרק ג’ונסון, אוניברסיטת אברדין, סקוטלנד

לעיתים קרובות אנשי צוות מעוניינים בתשובה לבעיה הקשורה לאדם אחד, מרכז רפואי אחד, אזור אחד וכו’. לדוגמה, חשוב לדעת מה התדירות בה אדם מסוים בעל משקל יתר אוכל חטיפים, איפה ומה הכמות אותה הוא צורך, והאם לחץ מחמיר את המצב. או, לברר את התדירות בה חברי צוות של יחידה רפואית מסוימת מדלגים על רחיצת ידיים, האם המצב מחמיר כשאין מספיק אנשי צוות, והאם הוא משתפר כאשר במחלקה מפרסמים מודעות בנושא. או שאולי תרצו לחקור את מקורן של טעויות קליניות בכדי לבחון האם הן שכיחות יותר במחלקה זו או אחרת או בקרב קבוצות שונות בצוות. ברמת המדיניות הציבורית, יש חשיבות לחקור אפקט של חקיקה חדשה, כגון האם איסור עישון במקומות ציבוריים משפיע על כמות העישון.

יתכן שתנסו לענות על השאלות הללו על ידי תשאול האנשים בנוגע למה הם חושבים או זוכרים. אך עדיף לשאול או לתצפת עליהם בזמנים ובמקומות הרלוונטיים על מנת להימנע מבעיות של הטיה או שכחה. התקדמויות טכנולוגיות עדכניות כגון ניטור דיגיטלי בעזרת שימוש בטלפון חכם הופך את המעקב אחר מה שקורה בזמן אמת לקל יותר. קבוצת מחקר של נבדק אחד (n-of-1) יכולה לעזור לכם לענות על השאלה שלכם.

מחקרים עם קבוצות מחקר של נבדק אחד (n-of-1) אפשריים כאשר ניתן למדוד את הבעיה באופן חוזר ונשנה, ולבחון את השינוי לאורך זמן. כך אפשר לתאר את הבעיה ולבחון האם היא משתפרת או מחריפה בתנאים שונים. אפשר גם לנסות טיפול או התערבות ולהעריך האם הדבר משפיע בצורה המצופה. 

הדרך הפשוטה ביותר להעריך את הנתונים שנאספו ולהבחין במגמות היא להשתמש בגרף, כפי שמופיע בדוגמא שבהמשך. זהו שלב חובה בכל ניסוי של קבוצת מחקר של נבדק אחד (n-of-1). בנוסף קיימים ניתוחים סטטיסטיים ייחודיים למחקר כזה והפיתוח של שיטות מחקר מורכבות יותר נמצא בעיצומו (לדוגמה, שיטות של הערכת שינוי דינאמי).

(more…)

פעילות גופנית בגיל המבוגר: כמה, איך, ומה יעזור לי להתמיד?

Posted Posted in Goal setting, Motivational interviewing, Self-monitoring

נכתב ע”י אן טידמן, אוניברסיטת סידני, אוסטרליה

“חוסר בפעילות הורס את מצבו הטוב של כל אדם ואילו תנועה ופעילות גופנית שיטתית מצילים ומשמרים אותו.” אפלטון – 400 לפנה”ס.

ידוע כבר זמן רב כי הפיכת הפעילות הגופנית להרגל קבוע, חשובה מאוד לבריאות תקינה ולרווחה נפשית. אולם, לעיתים קרובות מכוונים המסרים לקידום בריאות וביצוע פעילות גופנית בעיקר לילדים וצעירים מבלי להתמקד גם בחשיבותה של הפעילות הגופנית בקרב אנשים בני 65 ומעלה. עם זאת, הגיל המבוגר הוא גיל קריטי מבחינת החשיבות של הפיכת הפעילות הגופנית להרגל יומיומי.
על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי בנושא פעילות גופנית,  על אנשים בני 65+ לבצע לפחות 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית, או מעל ל75 דקות של פעילות גופנית בעצימות נמרצת, או שילוב שווה ערך של פעילות מתונה-בינונית-נמרצת לאורך כל השבוע. בנוסף ממליץ ארגון הבריאות העולמי למבוגרים לבצע פעילות גופנית בכדי לשפר את שיווי המשקל ולמנוע נפילות 3 פעמים בשבוע לפחות, וכן לקחת חלק בפעילויות לחיזוק שרירים לפחות פעמיים בשבוע. למרות ההמלצות הברורות בנוגע לכמות הפעילות הגופנית המביאה לרווחים בריאותיים, הרי כשליש מאוכלוסיית העולם אינה פעילה מבחינה גופנית, כאשר אנשים מבוגרים הם שיאני חוסר הפעילות.
(more…)

נושא כבד משקל: העלאת נושא המשקל בטיפול

Posted Posted in Communication

ג’יין אוגדן, אוניברסיטת סוריי, בריטניה

נושא המשקל מהווה בעיה שמסובך לדבר עליה במהלך פגישת התייעצות. לחלק מהחולים נמאס לשמוע את המשפט “כדאי לך לרדת במשקל” בכל פעם שהם מבקרים במרפאה, משפט שנאמר בין אם הם מגיעים בעקבות כאב גרון, בדיקת צוואר הרחם, או בעיה לבבית. הם עשויים לחוות במשך תקופת חיים שלמה שעולם הרפואה מתייחס אליהם באופן סטיגמתי, ולחשוב שכל מה שהאחרים רואים בהם זה את מידות הגוף שלהם. בזמן שזו המציאות עבור אנשים מסוימים, אחרים מעולם לא החשיבו את המשקל שלהם כבעיה, ועלולים להיות מופתעים ואפילו להיעלב כאשר מעלים בפניהם את הצורך לרדת במשקל. ישנם אנשים שאולי פשוט לא רוצים לשמוע את המסר, אוטמים אוזניים לכל מה שנאמר, וחושבים לעצמם ‘ מה אתה יודע, אתה רזה/ שמן/ צעיר מדי/ מבוגר מדי’ או ‘המדע תמיד טועה’.  העלאת בעיית המשקל דורשת ניהול זהיר של “מתי”, “איך”, ו”מה”. 

(more…)

יעילות עצמית: האמונה “שאני יכול לעשות” המאפשרת לאנשים לשנות את אורח חייהם

Posted Posted in Motivation, Self-efficacy

By Ralf Schwarzer, Freie Universität Berlin, Germany and SWPS University of Social Sciences and Humanities, Poland

Changing behavior may often be desirable but difficult to do. For example, quitting smoking, eating healthily and sticking to a physical exercise regimen all require motivation, effort, and persistence. While many psychological factors play a role in behavior change, self-efficacy is one of the most important.

(more…)

לספר סיפורים על טיפול באחרים

Posted Posted in Social Support

אירנה טודורובה (Irina Todorova), המרכז המחקרי לפסיכולוגיה רפואית, סופיה, בולגריה.

טיפול בקרובים מזדקנים, אשר לעיתים נמצאים במצב בריאותי שברירי, יכולה להיות חוויה מבלבלת שהיא בו בזמן מספקת אך גם מתסכלת. הרפואה המודרנית מאפשרת לאנשים לחיות לאורך זמן רב יותר מתמיד, חיים בריאים יותר, ובמקרים מסויימים אף לעכב התדרדרות קוגנטיבית אשר שכיחה יותר ויותר במהלך ההזדקנות. האופן בו משפחות מתייחסות לבני משפחה קשישים, כמו כן המשמעות של זיקנה, דמנציה וטיפול לא פורמלי (caregiving) משתנה בין תרבות לתרבות. רוב האנשים מזדקנים בביתם, כחלק מקהילתם. לאופן הזדקנות זה יתרונות פסיכולוגים לאדם הקשיש, כמו גם לשאר חברי המשפחה בגילאים השונים. יחד עם זאת, דאגה לבני משפחה שבריאותם מתדרדרת מלווה בקושי פיזי, מתח פסיכולוגי ואבל על האובדן המתמשך. לעיתים ישנן גם עלויות כלכליות עבור בני המשפחה הלא פורמליים (caregivers).

(more…)

מוטיבציה והצעדים הראשונים לקראת פעילות גופנית

Posted Posted in Goal setting, Motivation, Self-regulation

Keegan Knittle, University of Helsinki, Finland

הנה סיפור מוכר מהמרפאה: מישהו נכנס לקליניקה, מישהו שברור שפעילות גופנית תועיל לו. אנו משוחחים על כך שהוא (לא) עושה פעילות גופנית, ולבסוף אותו אדם מודה שפשוט אין לו את המוטיבציה כדי לשנות את ההרגלים שלו. מה הקלינאי אמור לעשות? איך אנחנו יכולים לגרום לאדם הזה אפילו לחשוב על שינוי ההרגלים שלו לטובה? ואיך נגרום לו לרצות להיות פעיל יותר?

(more…)

התערבויות מתחום הפסיכולוגיה החיובית במקום העבודה

Posted Posted in Intervention design, Interventions

נכתב על ידי אלכסנדרה מישל מה – Federal Institute for Occupational Health and Safety בגרמניה ועל ידי אנקתרין הופ מאוניברסיטת Humboldt בגרמניה

עובדים נמצאים חלק ניכר משעות הערות שלהם בעבודה. אם כן, אין זה מפתיע שצמצום הדרישות והגדלת המשאבים בעבודה (כגון אוטונומיה, תמיכה חברתית וחוללות עצמית) חשובים לקידום האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, ולרווחתם ובריאותם של העובדים. במהלך השנים האחרונות, המחקר בחן לא רק דרכים לתקן את ההשלכות השליליות של לחץ בעבודה, אלא גם דרכים לקדם משאבים לצורך שיפור רווחתם של העובדים בעבודתם. באופן מיוחד, התערבויות מבוססות פסיכולוגיה חיוביות במקום העבודה הן אפיק חדש בתחום הפסיכולוגיה הרפואית-תעסוקתית. התערבויות מבוססות פסיכולוגיה חיובית מתמקדות בבניית משאבים ובמניעת אובדן משאבים, וכוללות פעילויות שמטרתן לטפח רגשות, התנהגויות וקוגניציות חיוביות. בפוסט זה נדגיש שלוש גישות שיכולות לסייע לעובדים לבנות את המשאבים שלהם ולטפח רווחה בעבודה.

(more…)

שיח מטופלים: מה הרופא אומר בבירור, ומה המטופל בבירור לא מבין מאת אן מארי פלאס, המרכז הרפואי האוניברסיטאי בגוטינגן, גרמניה

Posted Posted in Communication

לפני זמן מה, דרמטולוג שעובד כמומחה לפסוריאזיס (מחלת עור כרונית) במרכז אוניברסיטאי, התלונן בפני על כך שמטופלים רבים לא משתפים פעולה עם הטיפול, על אף שנקבעו מטרות הדדיות והתקבלה החלטה משותפת.

קבלת החלטות משותפת הוגדרה כ”גישה שבה רופאים ומטופלים חולקים את העדויות הטובות ביותר כאשר עליהם לקבל החלטות“; הצורך בכך מתקיים בעיקר כאשר קיימת התלבטות בין שתי אפשרויות טיפוליות, או כאשר יותר מאדם אחד מעורב בטיפול. גם המטופלים וגם הרופאים תורמים לתהליך קבלת ההחלטות הרפואיות, והמטופלים מקבלים תמיכה המאפשרת להם לשקול את האפשרויות השונות. קבלת החלטות משותפת הופכת נפוצה יותר ויותר במדיניות בריאות, כאשר בעלי מקצוע רבים בתחום הבריאות מקדישים מאמצים לפעול בצורה ממוקדת-מטופל ככל האפשר. בעיקר משום שצורת תקשורת זו יכולה להשפיע לטובה על מידת הביטחון של המטופל ועל שיתוף הפעולה עם הטיפול.

(more…)

מה קורה לתרופות בהגיען הביתה?

Posted Posted in Medication adherence

קרי צ’מברליין, אוניברסיטת מאסיי, אוקלנד, ניו זילנד

מה אנשים עושים עם תרופות מהרגע שהן נכנסות הביתה? באופן מפתיע, רק מעט מחקרים ניסו לענות על שאלה זו. עם זאת, מדובר בשאלה חשובה משום שמרבית התרופות ניטלות תחת פיקוחו של המשתמש בלבד. תרופות מרשם הינן מפוקחות אך מרגע שנרשמו ונקנו, ההנחה היא שהן נלקחות בהתאם להוראות. בנוסף, לאנשים ישנה גישה למגוון רחב של תרופות ללא מרשם (למשל לשיכוך כאב), תרופות אלטרנטיביות (תכשירים הומאופתיים) ותכשירים בריאותיים אחרים שאינם נחשבים תרופות (למשל תוספי תזונה או משקאות פרוביוטיקה). יחד עם זאת, קיימת שונות משמעותית בחופש הגישה לכל סוגי התרופות בין מדינות.

(more…)

כיצד להציב מטרות אפקטיביות?

Posted Posted in Goal setting, Planning

נכתב על ידי Tracy Epton מאוניברסיטת Manchester, בריטניה.

 

הצבת מטרות הינה טכניקה פופולרית

קיים מגוון רחב של טכניקות בהן ניתן להשתמש על מנת לשנות התנהגות (93 נכון להיום!). הצבת מטרות (Goal setting) הינה טכניקה ידועה ומוכרת היטב, שמרבית האנשים עשו בה שימוש בשלב כזה או אחר בחייהם. טכניקת הצבת המטרות משמשת בין היתר עמותות וארגונים (למשל, ב-Alcohol Concern, עמותה בבריטניה, ביקשו מאנשים להגדיר להם כמטרה להפסיק לשתות אלכוהול בחודש ינואר), תכניות הרזיה מסחריות , ואף באפליקציות לקידום כושר גופני.  באחת הסקירות שנעשו לאחרונה נערכו 384 בדיקות שונות אשר מדדו את יעילות שיטת הצבת המטרות על פני טווח רחב של תחומים, על מנת לבחון האם טכניקה זו אכן יעילה, אילו סוגי יעדים הם האפקטיביים ביותר, והאם ייתכן כי הצבת מטרות אפקטיבית עבור כל אדם באשר הוא.

(more…)