חשיבות הערכת דרכי ההתמודדות של מטופלים

Posted Posted in Assessment, Coping

מאת: נדיה גרנפסקי ו-ויויאן קרייג’, המחלקה לפסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת ליידן, הולנד.

“רוני התבשר כי הוא נשא HIV (אירוע שלילי). הוא חושב שהוא אשם בכך (האשמה עצמית) ומתחמק מלראות את חבריו (נסיגה). המצב גורם לו להיות עצוב. כשהוא יושב בבית הוא אינו מסוגל להפסיק לחשוב על רגשותיו (רומינציה), ומאמין שמה שקרה לו הוא אסון מוחלט (קטסטרופיזציה). בגלל שהוא עצוב, הוא חש חסר אנרגיה. כתוצאה מכך הוא נסוג אף יותר, מה שהופך אותו לעצוב עוד יותר. רוני נשאב לסחרור שלילי”.

אנשים חווים טווח רחב של רגשות חזקים בתגובה לאירועים שלילים בחייהם. על מנת להתמודד עם רגשות אלה, אנשים משתמשים במגוון דרכי פעולה התנהגותיות ומחשבתיות. תהליך זה נקרא גם התמודדות. לזרוס מגדיר התמודדות כמאמצי הפרט לנהל את הלחץ הפסיכולוגי המקושר עם מצבי פגיעה, איום או אתגר. בדוגמה של רוני, האירוע השלילי הוא הבשורה שנדבק בHIV-. קיימים סוגים רבים של אירועים מעוררי לחץ, בין אם מדובר באירועים נקודתיים כמו מוות, גירושין או אובדן עבודה, או בנסיבות חיים מלחיצות המתמשכות לאורך זמן כמו חשיפה לבריונות, עומס עבודה גבוה או בעיות בזוגיות. לפיכך, התמודדות קשורה לניהול של מגוון של מצבי חיים מלחיצים.

ניתן לסווג את דרכי ההתמודדות למחשבתיות (מה את/ה חושב/ת) והתנהגותיות (מה את/ה עושה). דוגמה להתמודדות מחשבתית היא האשמה עצמית. אנשים המשתמשים בהתמודדות מסוג זה מאשימים את עצמם במה שחוו (רוני מאשים את עצמו בכך שנדבק בוירוס ה-HIV). דוגמאות נוספות לדרכי התמודדות מחשבתיות הן רומינציה וקטסטרופיזציה. המשמעות של רומינציה היא שאדם ממשיך לחשוב שוב ושוב על הרגשות, התחושות והמחשבות המקושרות לחוויה השלילית. בקטסטרופיזציה הכוונה להתמקדות מחשבתית בהשלכות הנוראות ביותר של האירוע השלילי. רוני יישם את שתי הדרכים הללו. דוגמאות נוספות לדרכי התמודדות מחשבתיות הן: הטלת אשמה על  אחרים, קבלה, הפניית קשב לעניינים אחרים, נעימים יותר, תכנון צעדי פעולה, הערכה מחודשת או הקניית משמעות חיובית לאירוע וראיית האירוע בפרספקטיבה (על-ידי השוואתו לאירועים אחרים, גרועים יותר). בסך הכל, מתועדות בספרות המדעית תשע דרכי התמודדות מחשבתית מובחנות. דוגמה לדרך התמודדות התנהגותית היא נסיגה, שמשמעותה להימנע ממצבים וקשרים חברתיים- מה שקרה לרוני. דרכי התמודדות התנהגותיות נוספות הן שימוש בהסחות דעת, נקיטת צעדים באופן פעיל על מנת לנהל את הבעיה, חיפוש תמיכה חברתית והתעלמות, כלומר התנהגות המתעלמת מהאירוע (“כלום לא קרה”). בסך הכל, מתועדות בספרות חמש דרכי התמודדות התנהגותיות מובחנות .

שני כלים שפותחו ותוקפו על מנת להעריך התמודדות מחשבתית והתנהגותית הם,   Cognitive Emotion Regulation Questionnaire (CERQ)  ו- Behavioral Emotion regulation Questionnaire (BERQ) בהתאמה.  הראשון תורגם ותוקף במספר רב של שפות. השני תורגם נכון להיום למספר שפות.

מחקרים שבדקו את תפקידן של דרכי ההתמודדות השונות (באמצעות השאלונים שהוצגו לעיל) זיהו דרכי התמודדות יעילות יותר ופחות. ביחס לדרכים מחשבתיות:  רומינציה, קטסטרופיזציה והאשמה עצמית נמצאו כפחות יעילות, בעוד שהערכה מחודשת חיובית, ראיית האירוע בפרספקטיבה והתמקדות באספקטים חיוביים של האירוע נמצאו כמסייעות יותר. ביחס לדרכים התנהגותיות: נסיגה והתעלמות נמצאו פחות יעילות, בעוד שנקיטת צעדים באופן פעיל בכדי להתמודד עם האירוע, הסחת קשב מעשית ותמיכה חברתית נמצאו כיותר יעילות. יש לזכור כי אלו מסקנות כלליות, ויש להתייחס לכל מצב לחץ וכל אדם לגופו.

מידע על דרכי ההתמודדות המחשבתיות וההתנהגותיות הספציפיות של המטופל עשוי לעזור בהבנת “מעגל הקסמים האכזרי” בו הוא נתון מבחינה פסיכולוגית, ועשוי לספק כיווני פתרון עבור שינוי דפוסי התמודדות פחות יעילים לכאלו המסייעים בהסתגלות.

“רוני החל טיפול. המטפל העריך את דרכי ההתמודדות המחשבתיות וההתנהגותיות שלו וגילה שרוני מתאפיין במיוחד בהאשמה עצמית, רומינציה, קטסטופיזציה ונסיגה. הוא הסביר לרוני שדרכים אלו אינן מועילות ועלולות אפילו להחריף את הדיכאון שלו, על-ידי הובלה לסחרור שלילי והדרדרות. הם החלו לעבוד על הפחתת הנטייה לנסיגה ושינוי דפוס החשיבה השלילי על-ידי שימוש בטכניקות טיפול מחשבתיות והתנהגותיות (CBT). לאחר מספר מפגשים, רוני חזר להיפגש עם חבריו וכעת מרגיש טוב בהרבה.”

המלצות מעשיות

  • תמיד העריכו את דרכי ההתמודדות של המטופלים במקביל להערכת הפסיכופתולוגיה שלהם. זה עשוי לספק מידע חשוב על מיקוד הטיפול.
  • ספקו הסבר על העובדה שדרכי ההתמודדות המחשבתיות וההתנהגותיות של אנשים עשויות להיות חלק מסחרור שלילי כלפי מטה לעבר דיכאון.
  • טכניקות כלליות של טיפול מחשבתי-התנהגותי עשויות לשמש כלי יעיל לשינוי דפוסי התמודדות מחשבתיות והתנהגותיות בלתי יעילים, כמו למשל הפעלה התנהגותית ואתגור מחשבות שליליות.

Translated by Yuval Naor and Dr. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel

מטופלייך נוטים להתגונן? אם כן, אישור עצמי עשוי לעזור

Posted Posted in Communication, Motivation, Self-affirmation, Self-efficacy

פיטר האריס ואיאן הידן, קבוצת המחקר של האישור העצמי, בית הספר לפסיכולוגיה,  אוניברסיטת סאסקס, בריטניה.

האם אי פעם סירבת להתמודד עם משהו שהעדפת להתעלם ממנו? אולי חיבתך היתרה למאכל שאינו בריא עבורך, או נטייתך להימנע מבדיקות בריאות שגרתיות? ובכן, אתה לא לבד. רובנו תופסים את עצמנו, בדרך כלל, כאנשים הגיוניים ומוכשרים. לכן, האמירה לפיה משהו שאנחנו עושים אינו בהכרח הגיוני או יעיל, יכולה להיות חוויה מאתגרת. כתוצאה מכך, אנו עלולים לפתח מיומנות גבוהה להתנגד  למסרים שאנחנו מעדיפים שלא לשמוע.

(more…)

להפוך ל”גרסה טובה יותר של עצמך” כדרך לשינוי התנהגות

Posted Posted in Mental Imagery, Possible selves

                        נכתב ע”י ויניפרד גבהרדט, אוניברסיטת ליידן, הולנד

לפני 9 שנים, הפכתי לצמחונית בין לילה. הדמות המרכזית בספר שקראתי באותם ימים, הסבירה שאין ביכולתה לאכול שום דבר בו “מתי שהוא פעם לב “. המילים המעטות הללו הממו אותי כמו ברק. הבנתי שכך בדיוק אני מרגישה. הפסקתי לאכול בשר ודגים באופן מידי, ומאז לא הייתה לי שום בעיה לדבוק בתפריט החדש. התנהגות חדשה זו התאימה באופן מושלם ל”אדם שאני”.

לעומת זאת, בעבר הייתי רגילה לרוץ ריצות קלות ואף יכולתי לרוץ שבעה קילומטר בקלות. אבל, מעולם לא הגדרתי עצמי כ”אדם ספורטיבי”, ובכל פעם שהופיע מכשול, כמו למשל, מחלה, חזרתי להיות בטטת כורסא. כרגע אני לא מנסה להיות “ספורטיבית” אבל כן מנסה ללכת בכל הזדמנות אפשרית במהלך היום. אני מחשיבה עצמי כ”אישה פעילה”. 

(more…)

קבוצת מחקר בת נבדק אחד, N-of-1: מה אפשר ללמוד מלחקור מקרה בודד?

Posted Posted in Assessment, Interventions

מרי ג’ונסון ודרק ג’ונסון, אוניברסיטת אברדין, סקוטלנד

לעיתים קרובות אנשי צוות מעוניינים בתשובה לבעיה הקשורה לאדם אחד, מרכז רפואי אחד, אזור אחד וכו’. לדוגמה, חשוב לדעת מה התדירות בה אדם מסוים בעל משקל יתר אוכל חטיפים, איפה ומה הכמות אותה הוא צורך, והאם לחץ מחמיר את המצב. או, לברר את התדירות בה חברי צוות של יחידה רפואית מסוימת מדלגים על רחיצת ידיים, האם המצב מחמיר כשאין מספיק אנשי צוות, והאם הוא משתפר כאשר במחלקה מפרסמים מודעות בנושא. או שאולי תרצו לחקור את מקורן של טעויות קליניות בכדי לבחון האם הן שכיחות יותר במחלקה זו או אחרת או בקרב קבוצות שונות בצוות. ברמת המדיניות הציבורית, יש חשיבות לחקור אפקט של חקיקה חדשה, כגון האם איסור עישון במקומות ציבוריים משפיע על כמות העישון.

יתכן שתנסו לענות על השאלות הללו על ידי תשאול האנשים בנוגע למה הם חושבים או זוכרים. אך עדיף לשאול או לתצפת עליהם בזמנים ובמקומות הרלוונטיים על מנת להימנע מבעיות של הטיה או שכחה. התקדמויות טכנולוגיות עדכניות כגון ניטור דיגיטלי בעזרת שימוש בטלפון חכם הופך את המעקב אחר מה שקורה בזמן אמת לקל יותר. קבוצת מחקר של נבדק אחד (n-of-1) יכולה לעזור לכם לענות על השאלה שלכם.

מחקרים עם קבוצות מחקר של נבדק אחד (n-of-1) אפשריים כאשר ניתן למדוד את הבעיה באופן חוזר ונשנה, ולבחון את השינוי לאורך זמן. כך אפשר לתאר את הבעיה ולבחון האם היא משתפרת או מחריפה בתנאים שונים. אפשר גם לנסות טיפול או התערבות ולהעריך האם הדבר משפיע בצורה המצופה. 

הדרך הפשוטה ביותר להעריך את הנתונים שנאספו ולהבחין במגמות היא להשתמש בגרף, כפי שמופיע בדוגמא שבהמשך. זהו שלב חובה בכל ניסוי של קבוצת מחקר של נבדק אחד (n-of-1). בנוסף קיימים ניתוחים סטטיסטיים ייחודיים למחקר כזה והפיתוח של שיטות מחקר מורכבות יותר נמצא בעיצומו (לדוגמה, שיטות של הערכת שינוי דינאמי).

(more…)

פעילות גופנית בגיל המבוגר: כמה, איך, ומה יעזור לי להתמיד?

Posted Posted in Goal setting, Motivational interviewing, Self-monitoring

נכתב ע”י אן טידמן, אוניברסיטת סידני, אוסטרליה

“חוסר בפעילות הורס את מצבו הטוב של כל אדם ואילו תנועה ופעילות גופנית שיטתית מצילים ומשמרים אותו.” אפלטון – 400 לפנה”ס.

ידוע כבר זמן רב כי הפיכת הפעילות הגופנית להרגל קבוע, חשובה מאוד לבריאות תקינה ולרווחה נפשית. אולם, לעיתים קרובות מכוונים המסרים לקידום בריאות וביצוע פעילות גופנית בעיקר לילדים וצעירים מבלי להתמקד גם בחשיבותה של הפעילות הגופנית בקרב אנשים בני 65 ומעלה. עם זאת, הגיל המבוגר הוא גיל קריטי מבחינת החשיבות של הפיכת הפעילות הגופנית להרגל יומיומי.
על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי בנושא פעילות גופנית,  על אנשים בני 65+ לבצע לפחות 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית, או מעל ל75 דקות של פעילות גופנית בעצימות נמרצת, או שילוב שווה ערך של פעילות מתונה-בינונית-נמרצת לאורך כל השבוע. בנוסף ממליץ ארגון הבריאות העולמי למבוגרים לבצע פעילות גופנית בכדי לשפר את שיווי המשקל ולמנוע נפילות 3 פעמים בשבוע לפחות, וכן לקחת חלק בפעילויות לחיזוק שרירים לפחות פעמיים בשבוע. למרות ההמלצות הברורות בנוגע לכמות הפעילות הגופנית המביאה לרווחים בריאותיים, הרי כשליש מאוכלוסיית העולם אינה פעילה מבחינה גופנית, כאשר אנשים מבוגרים הם שיאני חוסר הפעילות.
(more…)

נושא כבד משקל: העלאת נושא המשקל בטיפול

Posted Posted in Communication

ג’יין אוגדן, אוניברסיטת סוריי, בריטניה

נושא המשקל מהווה בעיה שמסובך לדבר עליה במהלך פגישת התייעצות. לחלק מהחולים נמאס לשמוע את המשפט “כדאי לך לרדת במשקל” בכל פעם שהם מבקרים במרפאה, משפט שנאמר בין אם הם מגיעים בעקבות כאב גרון, בדיקת צוואר הרחם, או בעיה לבבית. הם עשויים לחוות במשך תקופת חיים שלמה שעולם הרפואה מתייחס אליהם באופן סטיגמתי, ולחשוב שכל מה שהאחרים רואים בהם זה את מידות הגוף שלהם. בזמן שזו המציאות עבור אנשים מסוימים, אחרים מעולם לא החשיבו את המשקל שלהם כבעיה, ועלולים להיות מופתעים ואפילו להיעלב כאשר מעלים בפניהם את הצורך לרדת במשקל. ישנם אנשים שאולי פשוט לא רוצים לשמוע את המסר, אוטמים אוזניים לכל מה שנאמר, וחושבים לעצמם ‘ מה אתה יודע, אתה רזה/ שמן/ צעיר מדי/ מבוגר מדי’ או ‘המדע תמיד טועה’.  העלאת בעיית המשקל דורשת ניהול זהיר של “מתי”, “איך”, ו”מה”. 

(more…)

יעילות עצמית: האמונה “שאני יכול לעשות” המאפשרת לאנשים לשנות את אורח חייהם

Posted Posted in Motivation, Self-efficacy

By Ralf Schwarzer, Freie Universität Berlin, Germany and SWPS University of Social Sciences and Humanities, Poland

Changing behavior may often be desirable but difficult to do. For example, quitting smoking, eating healthily and sticking to a physical exercise regimen all require motivation, effort, and persistence. While many psychological factors play a role in behavior change, self-efficacy is one of the most important.

(more…)

לספר סיפורים על טיפול באחרים

Posted Posted in Social Support

אירנה טודורובה (Irina Todorova), המרכז המחקרי לפסיכולוגיה רפואית, סופיה, בולגריה.

טיפול בקרובים מזדקנים, אשר לעיתים נמצאים במצב בריאותי שברירי, יכולה להיות חוויה מבלבלת שהיא בו בזמן מספקת אך גם מתסכלת. הרפואה המודרנית מאפשרת לאנשים לחיות לאורך זמן רב יותר מתמיד, חיים בריאים יותר, ובמקרים מסויימים אף לעכב התדרדרות קוגנטיבית אשר שכיחה יותר ויותר במהלך ההזדקנות. האופן בו משפחות מתייחסות לבני משפחה קשישים, כמו כן המשמעות של זיקנה, דמנציה וטיפול לא פורמלי (caregiving) משתנה בין תרבות לתרבות. רוב האנשים מזדקנים בביתם, כחלק מקהילתם. לאופן הזדקנות זה יתרונות פסיכולוגים לאדם הקשיש, כמו גם לשאר חברי המשפחה בגילאים השונים. יחד עם זאת, דאגה לבני משפחה שבריאותם מתדרדרת מלווה בקושי פיזי, מתח פסיכולוגי ואבל על האובדן המתמשך. לעיתים ישנן גם עלויות כלכליות עבור בני המשפחה הלא פורמליים (caregivers).

(more…)

מוטיבציה והצעדים הראשונים לקראת פעילות גופנית

Posted Posted in Goal setting, Motivation, Self-regulation

Keegan Knittle, University of Helsinki, Finland

הנה סיפור מוכר מהמרפאה: מישהו נכנס לקליניקה, מישהו שברור שפעילות גופנית תועיל לו. אנו משוחחים על כך שהוא (לא) עושה פעילות גופנית, ולבסוף אותו אדם מודה שפשוט אין לו את המוטיבציה כדי לשנות את ההרגלים שלו. מה הקלינאי אמור לעשות? איך אנחנו יכולים לגרום לאדם הזה אפילו לחשוב על שינוי ההרגלים שלו לטובה? ואיך נגרום לו לרצות להיות פעיל יותר?

(more…)

התערבויות מתחום הפסיכולוגיה החיובית במקום העבודה

Posted Posted in Intervention design, Interventions

נכתב על ידי אלכסנדרה מישל מה – Federal Institute for Occupational Health and Safety בגרמניה ועל ידי אנקתרין הופ מאוניברסיטת Humboldt בגרמניה

עובדים נמצאים חלק ניכר משעות הערות שלהם בעבודה. אם כן, אין זה מפתיע שצמצום הדרישות והגדלת המשאבים בעבודה (כגון אוטונומיה, תמיכה חברתית וחוללות עצמית) חשובים לקידום האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, ולרווחתם ובריאותם של העובדים. במהלך השנים האחרונות, המחקר בחן לא רק דרכים לתקן את ההשלכות השליליות של לחץ בעבודה, אלא גם דרכים לקדם משאבים לצורך שיפור רווחתם של העובדים בעבודתם. באופן מיוחד, התערבויות מבוססות פסיכולוגיה חיוביות במקום העבודה הן אפיק חדש בתחום הפסיכולוגיה הרפואית-תעסוקתית. התערבויות מבוססות פסיכולוגיה חיובית מתמקדות בבניית משאבים ובמניעת אובדן משאבים, וכוללות פעילויות שמטרתן לטפח רגשות, התנהגויות וקוגניציות חיוביות. בפוסט זה נדגיש שלוש גישות שיכולות לסייע לעובדים לבנות את המשאבים שלהם ולטפח רווחה בעבודה.

(more…)