נושא כבד משקל: העלאת נושא המשקל בטיפול

Posted Posted in Uncategorized

ג’יין אוגדן, אוניברסיטת סוריי, בריטניה

נושא המשקל מהווה בעיה שמסובך לדבר עליה במהלך פגישת התייעצות. לחלק מהחולים נמאס לשמוע את המשפט “כדאי לך לרדת במשקל” בכל פעם שהם מבקרים במרפאה, משפט שנאמר בין אם הם מגיעים בעקבות כאב גרון, בדיקת צוואר הרחם, או בעיה לבבית. הם עשויים לחוות במשך תקופת חיים שלמה שעולם הרפואה מתייחס אליהם באופן סטיגמתי, ולחשוב שכל מה שהאחרים רואים בהם זה את מידות הגוף שלהם. בזמן שזו המציאות עבור אנשים מסוימים, אחרים מעולם לא החשיבו את המשקל שלהם כבעיה, ועלולים להיות מופתעים ואפילו להיעלב כאשר מעלים בפניהם את הצורך לרדת במשקל. ישנם אנשים שאולי פשוט לא רוצים לשמוע את המסר, אוטמים אוזניים לכל מה שנאמר, וחושבים לעצמם ‘ מה אתה יודע, אתה רזה/ שמן/ צעיר מדי/ מבוגר מדי’ או ‘המדע תמיד טועה’.  העלאת בעיית המשקל דורשת ניהול זהיר של “מתי”, “איך”, ו”מה”. 

(more…)

יעילות עצמית: האמונה “שאני יכול לעשות” המאפשרת לאנשים לשנות את אורח חייהם

Posted Posted in Motivation, Self-efficacy

By Ralf Schwarzer, Freie Universität Berlin, Germany and SWPS University of Social Sciences and Humanities, Poland

Changing behavior may often be desirable but difficult to do. For example, quitting smoking, eating healthily and sticking to a physical exercise regimen all require motivation, effort, and persistence. While many psychological factors play a role in behavior change, self-efficacy is one of the most important.

(more…)

לספר סיפורים על טיפול באחרים

Posted Posted in Social Support

אירנה טודורובה (Irina Todorova), המרכז המחקרי לפסיכולוגיה רפואית, סופיה, בולגריה.

טיפול בקרובים מזדקנים, אשר לעיתים נמצאים במצב בריאותי שברירי, יכולה להיות חוויה מבלבלת שהיא בו בזמן מספקת אך גם מתסכלת. הרפואה המודרנית מאפשרת לאנשים לחיות לאורך זמן רב יותר מתמיד, חיים בריאים יותר, ובמקרים מסויימים אף לעכב התדרדרות קוגנטיבית אשר שכיחה יותר ויותר במהלך ההזדקנות. האופן בו משפחות מתייחסות לבני משפחה קשישים, כמו כן המשמעות של זיקנה, דמנציה וטיפול לא פורמלי (caregiving) משתנה בין תרבות לתרבות. רוב האנשים מזדקנים בביתם, כחלק מקהילתם. לאופן הזדקנות זה יתרונות פסיכולוגים לאדם הקשיש, כמו גם לשאר חברי המשפחה בגילאים השונים. יחד עם זאת, דאגה לבני משפחה שבריאותם מתדרדרת מלווה בקושי פיזי, מתח פסיכולוגי ואבל על האובדן המתמשך. לעיתים ישנן גם עלויות כלכליות עבור בני המשפחה הלא פורמליים (caregivers).

(more…)

מוטיבציה והצעדים הראשונים לקראת פעילות גופנית

Posted Posted in Goal setting, Motivation, Self-regulation

Keegan Knittle, University of Helsinki, Finland

הנה סיפור מוכר מהמרפאה: מישהו נכנס לקליניקה, מישהו שברור שפעילות גופנית תועיל לו. אנו משוחחים על כך שהוא (לא) עושה פעילות גופנית, ולבסוף אותו אדם מודה שפשוט אין לו את המוטיבציה כדי לשנות את ההרגלים שלו. מה הקלינאי אמור לעשות? איך אנחנו יכולים לגרום לאדם הזה אפילו לחשוב על שינוי ההרגלים שלו לטובה? ואיך נגרום לו לרצות להיות פעיל יותר?

(more…)

התערבויות מתחום הפסיכולוגיה החיובית במקום העבודה

Posted Posted in Intervention design, Interventions

נכתב על ידי אלכסנדרה מישל מה – Federal Institute for Occupational Health and Safety בגרמניה ועל ידי אנקתרין הופ מאוניברסיטת Humboldt בגרמניה

עובדים נמצאים חלק ניכר משעות הערות שלהם בעבודה. אם כן, אין זה מפתיע שצמצום הדרישות והגדלת המשאבים בעבודה (כגון אוטונומיה, תמיכה חברתית וחוללות עצמית) חשובים לקידום האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, ולרווחתם ובריאותם של העובדים. במהלך השנים האחרונות, המחקר בחן לא רק דרכים לתקן את ההשלכות השליליות של לחץ בעבודה, אלא גם דרכים לקדם משאבים לצורך שיפור רווחתם של העובדים בעבודתם. באופן מיוחד, התערבויות מבוססות פסיכולוגיה חיוביות במקום העבודה הן אפיק חדש בתחום הפסיכולוגיה הרפואית-תעסוקתית. התערבויות מבוססות פסיכולוגיה חיובית מתמקדות בבניית משאבים ובמניעת אובדן משאבים, וכוללות פעילויות שמטרתן לטפח רגשות, התנהגויות וקוגניציות חיוביות. בפוסט זה נדגיש שלוש גישות שיכולות לסייע לעובדים לבנות את המשאבים שלהם ולטפח רווחה בעבודה.

(more…)

שיח מטופלים: מה הרופא אומר בבירור, ומה המטופל בבירור לא מבין מאת אן מארי פלאס, המרכז הרפואי האוניברסיטאי בגוטינגן, גרמניה

Posted Posted in Communication

לפני זמן מה, דרמטולוג שעובד כמומחה לפסוריאזיס (מחלת עור כרונית) במרכז אוניברסיטאי, התלונן בפני על כך שמטופלים רבים לא משתפים פעולה עם הטיפול, על אף שנקבעו מטרות הדדיות והתקבלה החלטה משותפת.

קבלת החלטות משותפת הוגדרה כ”גישה שבה רופאים ומטופלים חולקים את העדויות הטובות ביותר כאשר עליהם לקבל החלטות“; הצורך בכך מתקיים בעיקר כאשר קיימת התלבטות בין שתי אפשרויות טיפוליות, או כאשר יותר מאדם אחד מעורב בטיפול. גם המטופלים וגם הרופאים תורמים לתהליך קבלת ההחלטות הרפואיות, והמטופלים מקבלים תמיכה המאפשרת להם לשקול את האפשרויות השונות. קבלת החלטות משותפת הופכת נפוצה יותר ויותר במדיניות בריאות, כאשר בעלי מקצוע רבים בתחום הבריאות מקדישים מאמצים לפעול בצורה ממוקדת-מטופל ככל האפשר. בעיקר משום שצורת תקשורת זו יכולה להשפיע לטובה על מידת הביטחון של המטופל ועל שיתוף הפעולה עם הטיפול.

(more…)

מה קורה לתרופות בהגיען הביתה?

Posted Posted in Medication adherence

קרי צ’מברליין, אוניברסיטת מאסיי, אוקלנד, ניו זילנד

מה אנשים עושים עם תרופות מהרגע שהן נכנסות הביתה? באופן מפתיע, רק מעט מחקרים ניסו לענות על שאלה זו. עם זאת, מדובר בשאלה חשובה משום שמרבית התרופות ניטלות תחת פיקוחו של המשתמש בלבד. תרופות מרשם הינן מפוקחות אך מרגע שנרשמו ונקנו, ההנחה היא שהן נלקחות בהתאם להוראות. בנוסף, לאנשים ישנה גישה למגוון רחב של תרופות ללא מרשם (למשל לשיכוך כאב), תרופות אלטרנטיביות (תכשירים הומאופתיים) ותכשירים בריאותיים אחרים שאינם נחשבים תרופות (למשל תוספי תזונה או משקאות פרוביוטיקה). יחד עם זאת, קיימת שונות משמעותית בחופש הגישה לכל סוגי התרופות בין מדינות.

(more…)

כיצד להציב מטרות אפקטיביות?

Posted Posted in Goal setting, Planning

נכתב על ידי Tracy Epton מאוניברסיטת Manchester, בריטניה.

 

הצבת מטרות הינה טכניקה פופולרית

קיים מגוון רחב של טכניקות בהן ניתן להשתמש על מנת לשנות התנהגות (93 נכון להיום!). הצבת מטרות (Goal setting) הינה טכניקה ידועה ומוכרת היטב, שמרבית האנשים עשו בה שימוש בשלב כזה או אחר בחייהם. טכניקת הצבת המטרות משמשת בין היתר עמותות וארגונים (למשל, ב-Alcohol Concern, עמותה בבריטניה, ביקשו מאנשים להגדיר להם כמטרה להפסיק לשתות אלכוהול בחודש ינואר), תכניות הרזיה מסחריות , ואף באפליקציות לקידום כושר גופני.  באחת הסקירות שנעשו לאחרונה נערכו 384 בדיקות שונות אשר מדדו את יעילות שיטת הצבת המטרות על פני טווח רחב של תחומים, על מנת לבחון האם טכניקה זו אכן יעילה, אילו סוגי יעדים הם האפקטיביים ביותר, והאם ייתכן כי הצבת מטרות אפקטיבית עבור כל אדם באשר הוא.

(more…)

רגולציה עצמית- מהתיאוריה אל הפרקטיקה: תמיכה במטרות לשינוי של המטופל

Posted Posted in Self-regulation

נכתב על ידי Maes & Véronique De Gucht מאוניברסיטת Leiden בהולנד

במהלך העשורים האחרונים, התרחש שינוי משמעותי בתפיסת תפקיד הפרט בתוך מערכת הבריאות, מתפיסה בה הפרט מציית או נענה לדבריו של הרופא, לתפיסה בה הפרט מנהל את המחלה בעצמו ולוקח אחריות על מצבו הבריאותי. תפיסה זו התפתחה לרעיון של “ניהול עצמי”- תהליך שבו האדם קובע עבור עצמו מטרות בריאותיות ואת ההתנהגויות שעליו לבצע על מנת לקדם מטרות אלו. בכדי להדגים את תהליך הניהול העצמי, נשתמש בדימוי של ה’אורובורוס’ ((ouroboros, אותו סימן עתיק בצורת נחש הבולע את זנבו.

(more…)

זוז יותר, שב פחות בעבודה: בואו לא נשב לדבר על זה!

Posted Posted in Interventions, Social Support

מאת סטיוארט בידל, אוניברסיטת דרום קווינסלנד, אוסטרליה

 

אני כותב את הבלוג הזה ביום האהבה! הקרן לקידום הבריאות באוסטרליה, “כדור ארץ כחול” (Bluearth), הפיקה כמה קטעי וידאו משעשעים המעודדים אותך להשתמש בכיסא שלך פחות על ידי “פרידה מהכיסא שלך” (כמו להיפרד מבן הזוג שלך, ראה את הסרטונים כאן).

אז, מה העניין, בעצם? בעיקרו של דבר, בעקבות שינויים באופן שבו רבים מאיתנו עובדים, אנחנו יושבים יותר מדי והוכח שזה רע לבריאות שלנו. למשל – הרבה אנשים נוהגים לעבודה, יושבים מול שולחן רוב היום, נוהגים הביתה ואז ממשיכים לשבת מול הטלוויזיה והמחשב במשך רוב הערב.

מקום העבודה, אם כך, בשל לשינוי התנהגותי ובריאותי. אך כיצד ניתן לשנות התנהגות כה שגרתית כמו ישיבה, המעוגנת בנורמות חברתיות חזקות כל כך, ומחוזקת על ידי  מערכות מפותחות המציעות ישיבה נוחה ומספקת ומעודדות בעקבות כך הפחתה בתנועה?

ראשית, חשוב לציין כי הפחתת הישיבה איננה הפתרון היחיד. עלינו לשאוף לעזור לאנשים להגביר את תנועתם היום-יומית באמצעות פעילות גופנית, רצוי במידת קושי בינונית עד נמרצת.

בנוסף, ביצוע המעבר מישיבה ממושכת לעיסוק גובר בפעילות גופנית קלילה חשוב גם הוא. המעבר יכול לכלול פעילות קלילה כמו לקום מהכיסא ולדבר עם עמית במקום לשלוח לו דוא”ל, שימוש במדרגות או עיסוק במה שאנו מכנים “מעברים מישיבה לעמידה” בפגישות עבודה.

אם כך, מה יכול לעבוד? ערכנו סקירה שיטתית של טכניקות לשינוי התנהגותי הכוללות גם התנהגויות בעבודה. כ-20 מתוך 38 הטכניקות שנסקרו התבצעו בהקשר של מקום עבודה. מתוכן, דירגנו כ-15 התערבויות (כ-39%) כמבטיחות במיוחד עבור שינוי התנהגותי.

הטכניקות שמבוססות על שינוי האווירה (למשל, הצבת שולחנות “ישיבה לעמידה”) שכנוע או חינוך (למשל, העברת סמינר על ההשפעות הבריאותיות של ישיבה ותזוזה בעבודה) הניבו את התוצאות המשמעותיות ביותר. וויסות עצמי (למשל, ניהול יומן), פתרון בעיות (למשל, פתרונות אימון למשרד) וארגון מחדש של הסביבה החברתית או הפיזית נמצאו כטכניקות שינוי ההתנהגות המבטיחות ביותר.

על מנת לעזור לאנשים לשבת פחות ולנוע יותר במהלך יום העבודה אך עם זאת להישאר פרודוקטיביים ולא “לאבד כיוון”, השימוש בשולחנות “ישיבה לעמידה” הפך לפופולארי. העצה היא לשבור את הישיבה כמה שיותר במקום לעמוד לתקופות ממושכות. בהתבסס על תוצאות הסקירה, היינו מצפים ששולחנות כאלה יצליחו להוביל לשינוי התנהגותי, שכן הם מאפשרים שינוי בסביבה הפיזית. אבל יחד עם זאת, ייתכן שנצטרך לספק מידע ראשוני על היתרונות של טכניקה זו, כמו גם על פיתוח מודעות אקטיבית לנושא וויסות עצמי.

במחקר בו לא סיפקנו שולחנות כאלה, כלי הוויסות העצמי שסיפקנו לא התקבל בצורה מספקת ושינוי ההתנהגות לו ציפינו לא הושג. ניכר מכך כי חשוב גם לפקח על יישום מעשי של טכניקות שינוי התנהגות, כמו גם על מציאת כלי פיקוח עצמי המקובל על המשתתפים ונותן משוב ראוי ומתוזמן.

מספר המלצות מעשיות :

  1. עידוד ההנהלה הבכירה לתמוך במאמצים להפחתת ישיבה והגברת תנועה בזמן העבודה.
  2. סיפוק מידע חיוני על הגברת תנועה והפחתת ישיבה, רצוי בשילוב עידוד לפיקוח עצמי על זמני ישיבה (למשל, יומן פעילות)
  3. יצירת מדיניות או נורמה חברתית במסגרתה ניתן לעובדים אישור לשבת פחות ולנוע יותר בזמן פגישות. ניתן גם לעודד פגישות הליכה.
  4. אספקת שולחן “ישיבה לעמידה” במקום העבודה במידה ומתאפשר.
  5.   במידה ולא ניתן לספק שולחנות כאלה, ניתן לאלתר משימות בעמידה מדי פעם (למשל, שימוש בטאבלט על משטח עבודה מוגבה)

Translated by: Tamar Machlev and Dr. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel

http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab