הבנת הגורמים המשפיעים על תרומת איברים

By Dr Lee Shepherd, Northumbria University, UK and Professor Ronan E. O’Carroll, University of Stirling, UK and Professor Eamonn Ferguson, University of Nottingham, UK

ישנם סיפורים רבים על איך השתלת איברים של נפטר הציעה חבל הצלה לאנשים. ואכן, כל תורם איברים שנפטר יכול לשנות את חייהם של עד תשעה אנשים. עם זאת, ישנם מעט מדי איברים הזמינים להשתלה. מחסור זה מביא לרשימות המתנה גדולות ולאנשים שמתים לפני שהם מקבלים איבר. לכן, עלינו להבין אילו גורמים משפיעים על הסבירות שמישהו יתרום את איבריו כאשר ימות.

(more…)

“בא לך לטייל קצת?” – תמיכה דיאדית בשינוי התנהגות עבור הליכה לאחר שבץ מוחי

By Stephan Dombrowski, University of New Brunswick, Canada

ללכת מהמוות

הליכה היא אחת הצורות הבסיסיות ביותר של תנועה אנושית והיא קשורה לשפע של יתרונות בריאותיים. עדויות מצביעות על כך שאלו שהולכים יותר, נוטים פחות למות בטרם עת, מה שמצביע על כך שאפשר ללכת מהמוות (לפחות לזמן מה).

הליכה ושבץ

הליכה כצורה של פעילות גופנית מועילה במיוחד לאנשים עם שבץ מוחי, גורם מוביל לנכות במבוגרים. פעילות גופנית סדירה לאחר שבץ מוחי יכולה להפחית את הסיכון להישנות שבץ מוחי, לסייע בהחלמה ולשפר את התפקוד הכללי, הבריאות והרווחה. למרות זאת, אנשים עם שבץ מוחי מבלים בסביבות 75% משעות הערות בישיבה, יותר משאר בני גילם. עם זאת, הליכה היא אחת הצורות הניתנות להשגה ביותר של פעילות גופנית לאחר שבץ מוחי – 95% מהאנשים יכולים ללכת 11 שבועות לאחר שבץ מוחי. בנוסף, הליכה היא צורת הפעילות הגופנית המועדפת עבור אנשים עם שבץ, אשר רואים בה כנגישה, מהנה ולעתים קרובות בעלת פן חברתי. שאלת המפתח היא כיצד לתמוך באנשים עם שבץ מוחי על מנת שילכו יותר?

(more…)

תרפיית קבלה ומחויבות: גישה מבטיחה לאלו שחיים עם לונג קוביד (Long-COVID)

By Amy Barradell, University Hospitals of Leicester NHS Trust

אם הייתי אומרת, לונג קוביד, מה זה היה אומר לך?

תת-קבוצה של אנשים שנדבקו במחלת הקורונה (COVID-19) המשיכו לחוות תסמינים למעלה מ-4 שבועות לאחר ההידבקות שלהם. בדרך כלל, הם מדווחים על תסמינים גופניים (למשל, קוצר נשימה, חולשה) ופסיכולוגיים (למשל, חרדה, ליקויים קוגניטיביים). אנשים החווים תסמינים אלה קוראים לזה ‘לונג קוביד’

(more…)

טכניקות לשינוי התנהגות הלכה למעשה: שימוש בכלים זמינים

By Marta Moreira Marques, NOVA University of Lisbon, Portugal

טכניקות לשינוי התנהגות הן אבני הבניין של התערבויות לשינוי התנהגות. בין אם אתם מנסים לעזור למישהו להגביר את הפעילות הגופנית שלו, להפסיק לעשן או לדבוק טוב יותר במשטר תרופות, טכניקות לשינוי התנהגות הן הכלים שעומדים לרשותכם. טכניקות נפוצות לשינוי התנהגות כוללות דברים כמו הצבת יעדים, ניטור עצמי, מתן מידע על התנהגות וניהול רגשות. (more…)

Effective risk communication is about more than behaviour change: let’s talk about personal risk appraisals

By Victoria Woof and David French, Manchester Centre for Health Psychology, University of Manchester, UK

Traditionally in medicine and health psychology, healthcare professionals have provided patients with their personalised disease risks with the aim of preventing disease. Where risk communication facilitates changes to health behaviour, it can potentially reduce the development of disease and find diseases at treatable stages. For instance communicating the risk of cardiovascular disease to promote the uptake of physical exercise and improved diet to reduce risk. However, there are other possible aims and outcomes to consider when delivering information about disease risk. Further, the goals of healthcare professionals and patients or members of the public may not always be aligned. Several related goals of risk communication have been identified, including facilitating informed choices and producing appropriate affective responses, as well as motivating behaviour change.

(more…)

להישאר בריא בעבודה על ידי עיצוב משרה (Job crafting)

By Janne Kaltiainen and Jari Hakanen, Finnish Institute of Occupational Health

אילו חלקים בעבודה שלי נותנים לי מוטיבציה, מרתקים אותי והכי מועילים לרווחתי? מה אני יכול לעשות כדי לקבל יותר מהדברים האלה בעבודה שלי?

לאחר שהחלה להרגיש לחוצה, מעט משועממת ו”תקועה” בעבודה, אחות בעלת קריירה ארוכה ומומחיות מקצועית החלה לשאול את עצמה את השאלות הללו. התשובות לשאלות הללו הובילו אותה להתחיל להדריך כמה מעמיתיה הצעירים, דבר שעזר לה להרגיש כשירה יותר בעבודתה ומחוברת יותר לעמיתיה, ולמצוא שוב משמעות בשגרת היום-יום שלה. השינוי הקטן הזה באופן שבו עשתה את עבודתה שיפר את רווחתה הקשורה לעבודה, וחשוב מכך, לא פגע בתפעול הכללי וביעילות של בית החולים. במקום זאת, ההדרכה גרמה לעמיתיה להרגיש שתומכים בהם יותר והאווירה הכללית בעבודה השתפרה. (more…)

בניית שיתוף פעולה בין מחקר התנהגותי ופרקטיקה טיפולית, לטובת שיפור הבריאות

נכתב על ידי קת’רין בראון, אוניברסיטת הרטפורדשייר, בריטניה.

התוכן של בלוג זה נגזר בחלקו מתוך חוויותיי האישיות בעבודתי בתפקיד המשלב בין אוניברסיטה למחלקה ממשלתית האמונה על בריאות הציבור. בתפקיד זה  הזדמן לי ליישם את המחקר שלי על פיתוח התערבות והערכת מיומנויות  בפרקטיקה.

בין אם אתם, מנהלים, מתכננים או מעניקי או מקבלי שירותי בריאות, רוב הסיכויים שיש לפחות התנהגות אחת שאתם צריכים שצרכני השירות שלכם ישנו, לטובת השגה מוצלחת של מטרות השירות. זאת מכיוון, שללא קשר לסוג המחלה אליה השירות מופנה, בין אם מדובר במחלות מידבקות (לדוגמה- שפעת, Covid-19, שחפת, זיהומים המועברים ע”י מין) או לא-מידבקות (לדוגמה- מחלות לב, מחלת ריאות חסימתית כרונית, סוכרת מסוג II, השמנת יתר), הדרך בה אנשים מתנהגים תורמת לנטל (burden) הכללי מהמחלה. אין זה אומר שיש להאשים אנשים בבריאותם הלקויה ולהחשיב אותם כאחראים היחידים על בריאותם ורווחתם- ההפך הגמור! מצבו הבריאותי של אדם הוא בין היתר תוצאה של גורמים גנטיים, ביולוגיים, סוציאליים וסביבתיים. התחשבות בגורמים הללו היא הכרחית לשיפור ושמירה על הבריאות. 

(more…)

אבדות (ומציאות) בתרגום: תקשורת יעילה עם מטופלים

Zuzana Dankulincova, Pavol Jozef Safarik University, Slovakia

בעוד שמרבית החוקרים מודעים לכך שהפצת תוצאות המחקר מהווה חלק מאחריותם האתית כלפי משתתפי המחקר (וחפצים בכך שלממצאי המחקר שלהם יהיו השלכות ברורות ומעשיות), המעבר ממודעות לראיות אל עבר יישום נרחב עשוי להימשך זמן רב. ידע מדעי אינו תמיד מיושם בפרקטיקה היומיומית; כאשר זה קורה, זה בדרך כלל לא נעשה באופן עקבי או שיטתי.

מדוע זה קורה? מעקב אחר המספר העצום של מחקרים, התערבויות והמלצות עלול להיות מציף עבור ספקי שירותי הבריאות. בעת סקירת ראיות והמלצות, חשבו עד כמה הראיות רלוונטיות עבור סביבתכם המקומית. האם ההקשר המתואר בהמלצות המחקריות דומה לזה שלך? האם יש ברשותך את מה שצריך בכדי ליישם המלצות אלו, או שחסרים לך המשאבים והכישורים הדרושים? האם למטופליך יש את מה שהם צריכים על מנת ליישם את ההמלצות? אפילו המערך הטוב ביותר וההתערבות המבטיחה ביותר לא יהיו יעילים אם אין “התאמה” ביניהם לבין המטופלים וסביבתם. כך למשל, המלצה ​​על התערבות בריאותית דיגיטלית עבור מטופלים חסרי סמארטפונים או מחשבים, או מטופלים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה, עלולה להיות בעייתית.

היבט מהותי נוסף בתרגום הידע נוגע לאינטראקציה בין אלה המשתמשים בידע (למשל, מטופלים) לבין אלה שמחזיקים בידע ומפיצים אותו (למשל, מטפלים). לא משנה עד כמה טוב נתווך את ההמלצות שלנו, הדסר לא יוביל להשפעה הרצויה במידה והן לא רלוונטיות או שימושיות עבור המטופל. הקשבה היא מרכיב מרכזי בתרגום הידע. אדם שמקשיבים לו יכול לנצל את חוכמתו ולראות דברים מנקודת מבט חדשה. ככל שנקשיב טוב יותר למטופלים וללקוחות, כך נוכל לענות טוב יותר על צרכיהם, וכך הם יאמינו ויחבבו את  המסרים שלנו יותר ובסופו של דבר יפעלו על פיהם. בכדי להשיג זאת, הקשב באופן פעיל לדבריו של המטופל שלך, מבלי לכפות עליו את ציפיותיך, וכן הענק למטופל שלך מספיק זמן ללא הפרעות. במידת האפשר, השתמש בשאלות פתוחות, התאם אותן לרמת האוריינות הבריאותית של המטופל שלך והימנע משימוש בטרמינולוגיה רפואית. במידה וישנו צורך להשתמש בז’רגון רפואי, הקפד לבדוק האם הוא מובן או לא, וכן, הקפידי להסביר את המונחים בהם נעשה שימוש.

(more…)

​​Make or break: the importance of breaks in healthcare

By Julia Allan, Aberdeen University, Scotland

Modern life is hectic. We live in an increasingly ‘switched on’ digital world where periods of true respite from work are rare. Many people regularly work for lengthy periods and this is particularly the case for health professionals working in frontline healthcare services. In the healthcare context, working hours and demands are typically high, shifts routinely exceed the 8 hours of a ‘normal’ working day, and work demands can be relentless in nature. If a continuous series of patients require urgent care, health professionals are obligated to provide it, regardless of how busy they have been, or how long they have been working. As a result of these high demands, missed breaks are extremely common in healthcare settings – for example, it is reported that  1 in 10 nurses never take a proper break and 1 in 3 rarely or never take meal breaks during shifts.

(more…)

לקשר בין הפיל לרוכב: תפקיד המוטיבציה

מאת אנטוניו לאביסה פלמיירה, CIDEFES – Universidade Lusófona, פורטוגל; מנהל ISBNPA

מוטיבציה ארוכת טווח לקיום התנהגויות בריאות יכולה לנבוע ממספר מקורות . חוקרים בתחום מדעי ההתנהגות עדיין מנסים להבין כיצד מקורות אלה משתלבים זה בזה. לדוגמה, אני יוצא לרוץ כמעט כל יום ואני עושה זאת במשך 30 שנה. כיצד ומדוע הצלחתי לשמר את הדפוס הזה?

דניאל כהנמן היה מציע שפועלות כאן מערכות מוטיבציה  כפולות: מערכת 1 העוסקת באינסטינקטים ורגשות, ומערכת 2 שהיא שקולה ומודעת. הוא עשוי לטעון שמערכת 2 היא זו המניעה אותי לרוץ כי אני מודע ליתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית. מצד שני, אד דצ’י (Ed Deci) עשוי להציע שיש לי מוטיבציה פנימית לרוץ ואני עושה את זה כי זה מתיישב עם הערכים שלי ,העצמי שלי וכי אני נהנה מזה.

(more…)