אם רפואה זה משחק קבוצתי, אזי המטופלים צריכים להצטרף למשחק: מעורבות המטופל מנקודת מבט פסיכולוגית

Posted Posted in Patient engagement

 מאת ג. גרפיניה, אוניברסיטת קתולויקו דל סקרו קוורו, איטליה

מומחים בתחום שירותי הבריאות, על שלל תפקידיהם,  צריכים לשתף פעולה, ולתאם את מאמציהם על מנת שמערכת הבריאות תתפקד באופן יעיל. במילים אחרות, הצלחה ברפואה דורשת עבודת צוות. במידה ואנו מסכימים על עקרון זה, הרי שבהסתמך על מטאפורה מעולם הספורט –יש להחשיב גם את המטופל  כשחקן בקבוצה!

התפיסה המכירה בחשיבות מעורבות המטופל בתהליך הרפואי תורמת מאד להגברת יעילות הטיפול הרפואי והיותו בר קיימא.

(more…)

איך לתמוך בחולים לרדת במשקל ולנהל טוב יותר את סוכרת סוג 2 שלהם?

Posted Posted in Communication, Incentives, Motivational interviewing, Social Support

Leah Avery – Teesside University, UK.

סוכרת סוג 2 נחשבה בעבר למצב פרוגרסיבי, המחייב טיפול באינסולין. אולם, מחקר על שינוי אורח חיים באופן התנהגותי  מאתגר את הפרוגנוזה הפסימית הזו. ככל שהשכיחות של סוכרת מסוג 2 ממשיכה לעלות, כך גם מתרבות ההוכחות התומכות בתפקיד הקריטי של מזון ושינוי הרגלי אכילה בניהול מוצלח של המחלה.

בגדול, ניתן לחלק את הגישות התזונתיות הקיימות היום לשתיים. אלו המתמקדות במה שאנחנו אוכלים (לדוגמה: ספירת פחמימות) על מנת לייעל את חילוף החומרים והשליטה במדד הסוכר בדם על ידי ירידה קבועה ומתונה במשקל. שיטות אחרות מתמקדות  בכמות האוכל הנצרכת, כמו למשל דיאטה דלת קלוריות המתאפיינת בהגבלה אנרגית משמעותית לשם ירידה מהירה במשקל. (more…)

ללמד מטפלים כישורי שיחה בריאים

Posted Posted in Communication, Goal setting

נכתב ע”י וונדי לאוורנס , אוניברסיטת סאות’המפטון

גורמי המוות והמחלות המרכזיים בחברה כיום מושפעים מאד מהבחירות שאנו עושים באשר לאורח החיים שלנו, וישנה התמקדות הולכת וגדלה בדרכים לשיפור ההתנהגות מקדמת בריאות. אנשי טיפול, בפרט אלו העובדים במערכות הבריאות, הרווחה והקהילה, מהווים משאב מרכזי בדרך להשגת שינוי התנהגותי בציבור. שגרת הפגישות עם המטפלים מזמנת הזדמנויות ליזום שיחות על שינוי התנהגותי מדי שבוע, אבל הרבה מהמטפלים מרגישים כי חסרים להם המיומנויות והידע בכדי לספק תמיכה בשינוי ההתנהגות. הרגשה זו מצמצמת את הביטחון שלנו כמטפלים באשר ליכולתנו לקיים שיחות עם מטופלים על נושאים רגישים כגון עישון, הפחתה במשקל וצריכת אלכוהול.

(more…)

לאכול או לא לאכול, זו השאלה: כיצד יכולים העוסקים בפסיכולוגיה רפואית לעזור לאנשים לנהל את בטיחות המזון שלהם?

Posted Posted in Automaticity, Habit, Self-efficacy

מאת ברברה מולאן, אוניברסיטת קורטין, אוסטרליה.

היקף הבעיה

בכל שנה, אחד מכל עשרה אנשים ברחבי העולם (כ- 600 מיליון בני אדם) חולה כתוצאה מאכילת מזון מזוהם, ו420,000 אנשים מתים עקב כך.  קיימים הבדלים גאוגרפים משמעותיים בנוגע למיקום התרחשותם של אירועים אלה, כאשר באפריקה, דרום מזרח אסיה ובאזורי מזרח הים התיכון  ישנה שכיחות גדולה ביותר של מחלות המועברות במזון (מידע נוסף אודות מחלות המועברות במזון לפי אזור ניתן לראות כאן). בנוסף להבדלים גאוגרפים אלה, ישנם גם הבדלים משמעותיים בסוג הגורם האחראי למחלות המועברות במזון (לדוג’ – וירוסים, חיידקים וטפילים).

קיימות הרבה חוליות בשרשרת בטיחות המזון מ”החווה לצלחת”. בעוד שיש הרבה הנעשה לשם סיוע לחקלאים, לתעשיות, ולמסעדות בניהול בטיחות המזון שלהן, לעתים קרובות מתעלמים ממעורבותם של הצרכנים עצמם באחריות לבטיחות המזון. יישום נהלי בטיחות מזון בקרב צרכנים הינו קריטי כיוון שהוא מהווה את השלב הסופי במניעת הרעלות מזון. ההערכות לגבי שיעור הרעלות המזון שמקורן בבית אינן עקביות ונעות בטווח של 11% עד 87%. כפסיכולוגים רפואיים ביכולתנו לעשות רבות בכדי לעזור לצרכנים לצמצם את הסיכון שלהם לחלות בהרעלות מזון בבית.

(more…)

מסייעים לנשים בהיריון להפסיק לעשן: שיתוף השיטות הטובות ביותר מבריטניה

Posted Posted in Financial Incentives, Smoking cessation

מסייעים לנשים בהיריון להפסיק לעשן: שיתוף השיטות הטובות ביותר מבריטניה

מאת פליקס נוטון, אוניברסיטת מזרח אנגליה, בריטניה

ידוע כי מתוך אוכלוסיית הנשים המעשנות, בין 20%-50% מפסיקות לעשן לאחר שהן מגלות שהן בהיריון. עם זאת נשאלת השאלה, מדוע השאר דבקות בהרגלן למרות ההיריון?

האם נשים אלו אינן יודעות שעישון בזמן היריון הינו מזיק? בדרך כלל הן יודעות. באחד ממחקרנו שנערכו בבריטניה, וכלל נשים הריוניות בעלות רמות נמוכות וגבוהות של מוטיבציה להפסיק לעשן, נמצא כי 99% הסכימו ברמה זו או אחרת עם ההצהרה הבאה – ‘עישון בזמן היריון עלול לגרום נזק חמור לתינוק שלי’. יתר על כן, כ-75% הסכימו באופן רב ואף רב מאוד עם משפט זה. יחד עם זאת,  פחות מ-10% מתוכן התנזרו מעישון במהלך 12 השבועות העוקבים. למרות שסביר יותר שיעשה ניסיון להפסקת העישון בקרב אלו עם אמונות חזקות בנוגע לנזק הנגרם מעישון בהיריון, אמונות אלו לאו דווקא מנבאות עלייה באחוזי ההצלחה.

סיכום: אמונות בנוגע לנזק שגורם עישון בזמן ההיריון הן בעלות תפקיד מינורי בשינוי התנהגותי.

האם הבעיה טמונה בחוסר המוטיבציה להפסיק? בחלק מהמקרים אכן זה המצב. ממצאינו מציעים כי בשלבים מוקדמים של ההיריון, כמחצית מהנשים מדווחות על כוונה להפסיק לעשן בשלושים הימים הקרובים ואחוז דומה מנסה זאת בצורה אקטיבית. עם המשך ההיריון, המוטיבציה להפסיק לעשן פוחתת. באופן מפתיע, מוטיבציה לא משפרת את הסיכויים להצליח להיגמל מעישון במהלך ניסיון ההפסקה. אותה תופעה נראית בקרב מעשנות שאינן בהיריון. כמו כן, סקירה של ניסויים אקראיים ומבוקרים המעריכים התערבויות להפסקת עישון תוך שימוש בראיונות מוטיבציוניים, גישת ייעוץ המכוונת לעזור לאנשים להגביר את המוטיבציה שלהם למטרת שינוי התנהגותי, לא מצאו שגישה זו אפקטיבית להפסקת עישון בהיריון.

סיכום: מוטיבציה מעלה את סיכוייה של האישה לבצע ניסיון גמילה, אך לבדה, מוטיבציה אינה דיה על מנת להפסיק לגמרי.

האם נשים אינן מעוניינות בסיוע שיקרב אותן להפסקת עישון? גם כאן, האמירה נכונה במספר מקרים, אך לא בכולם. מצאנו כי כמחצית מהנשים ההריוניות מעוניינות בעזרה בהפסקת עישון בשלבים מוקדמים של ההיריון. בניגוד למוטיבציה, רמות הרצון בתמיכה נשארות עקביות עד שלבים מאוחרים בהיריון. עם זאת, רק כאחת מתוך עשר נשים דיווחה שאכן אימצה שגרה תומכת כלשהיא במטרה להפסיק לעשן בכל עת במהלך ההיריון. אלו שכן פנו לקבל סיוע, דיווחו על רצון גבוה יותר לעשות כן בשלבים מוקדמים של הריונן. שיחות עם אנשי מקצוע מענף הבריאות על הפסקת עישון נמצאו קשורות עם רצון ועניין בפנייה לסיוע בקרב הנשים, לכן ייתכן וניתן להיעזר בשיחות שכאלה כדרך ישירה להעלאת הרצון בעזרה.

סיכום: שיחה עם אישה הריונית בנוגע להפסקת עישון עשויה להעלות את העניין שלה בתמיכה, ורצון זה עשוי בתורו להעלות את הסיכוי שלה לפנות לקבלת עזרה.

האם לא קיימות דרכים אפקטיביות לעזור לנשים בהיריון? למזלנו ישנן כאלו. מחקרים הראו כי תמיכה התנהגותית, ייעוץ מובנה וסיוע בניהול היבטים התנהגותיים של עישון והפסקת עישון (חוץ מראיונות מוטיבציוניים), בין אם הועברו אחד-על-אחד או בטופס עזרה-עצמית, מודפס או דיגיטלי, יכולים לסייע לנשים בהיריון להפסיק לעשן. הוספה של טיפול המחליף ניקוטין (nicotine replacement therapy – NRT) לתמיכה ההתנהגותית עבור נשים עם תלות בינונית עד גבוהה בניקוטין, עשויה להגביר את האפקטיביות של הסיוע. עם זאת, ההוכחות בעניין אינן חזקות. סביר להניח כי הדבר נובע מכך שניסויים רבים מדווחים על בעיתיות בדבקות בטיפול NRT, שסביר שנובעת בחלקה מהדעה הרווחת כי ניקוטין מזיק לתינוק. מנגד, סקירה הכוללת מחקרים איכותיים ביותר בהם השתתפו עשרות אלפי נשים ותינוקות מצאה כי אין הוכחות לנזק שנגרם עקב הסתייעות בטיפול NRT במהלך ההיריון. בהתבסס על כך, ניתן להרגיע ולומר כי כל סיכון הנובע משימוש בטיפול NRT נמוך, במיוחד בהשוואה לשימוש מתמשך בטבק.  עובדה פחות ידועה היא כי נשים הריוניות מפרקות ניקוטין בגופן במהירות כפולה בהשוואה לתקופות בהן הן אינן בהריון, עקב חילוף חומרים מואץ. משמעות הדבר היא שנשים הריוניות יזדקקו ליותר NRT מהרגיל על מנת שיפחית חשקים לעשן וירחיק תסמיני גמילה. שעל כן, אנשי מקצוע מטעם ענף הבריאות בדרך כלל תומכים בשימוש בפחות NRT מהרגיל.

דרכים נוספות לסיפוק ניקוטין, כמו סיגריות אלקטרוניות, יכולות להיות גם הן אפקטיביות בזמן ההיריון, בדיוק כפי שהן ללא קשר להריון, אך אין עדיין די ממצאים המאפשרים להמליץ על השימוש בהן. סביר כי נזקים עקב סיגריות אלקטרוניות הנם משמעותיים פחות ביחס לשימוש בטבק. במידה ונשים הריוניות רוצות להשתמש בסיגריות אלקטרוניות כדי לסייע להן להפסיק לעשן, העצה הגורפת בבריטניה תהיה לתמוך בהן לעשות זאת. גישה אפקטיבית נוספת היא לספק תמריצים כספיים על הפחתה והפסקה של עישון, תוך נתינתם במקביל לתמיכה התנהגותית. ממצאים מראים כי הדרך האפקטיבית ביותר שקיימת כרגע היא מתן תמריצים.

סיכום: תמיכה התנהגותית, בעיקר כשמשולבת עם מתן תחליף לניקוטין (NRT) עבור אלו המציגות תלות בינונית או גבוהה בניקוטין ו/או בשילוב תמריצים, היא אסטרטגיה אפקטיבית.

מי הן אלו שהכי זקוקות לתמיכה? ישנם גורמים רבים הקשורים להפסקת עישון בזמן היריון, כמו רמות חינוך או השכלה נמוכות יותר. כמו כן, גורמים בעלי חשיבות פרקטית משמעותית הם נוכחותם של בני זוג מעשנים, כמו גם תלות בינונית או גבוהה בניקוטין – אלו מהווים חסמים משמעותיים בדרכן של נשים רבות אל עבר מטרתן להפסיק לעשן. גורמים נוספים הם התמודדות עם דיכאון וחוויה של רמות לחץ גבוהות בזמן ההיריון.

סיכום: נשים המזוהות עם כמה מהגורמים או כולם, סביר שתזדקקנה לתמיכה אינטנסיבית ורב מערכתית.

המלצות פרקטיות:

  • יש לספק עבור נשים מעשנות בזמן הריון מידע בנוגע לסכנות העישון עבורן ועבור התינוק שלהן. יש להציע לכולן תמיכה בהפסקת עישון, ללא תלות ברמות המוטיבציה שלהן להפסיק. עבור המסרבות, יש להמשיך להציע תמיכה וסיוע לכל אורך ההיריון.
  • יש לספק תמיכה התנהגותית מובנית, בין אם תיעשה פנים-אל-פנים או בתור עזרה-עצמית, מודפסת או דיגיטלית, לאלו שכן מעוניינות בסיוע. פחות מומלץ לספק תמיכה בצורה של ראיונות מוטיבציוניים.
  • סביר מאוד כי האפקטיביות של תמיכה התנהגותית תעלה במידה וישולב גם טיפול המחליף ניקוטין (NRT) עבור נשים המציגות רמות בינוניות עד גבוהות של תלות בניקוטין. עם זאת, חשוב להסביר לנשים שיש להשתמש בטיפול זה באופן אפקטיבי על מנת למקסם את הדבקות בו ולספק מענה לכל דאגה חסרת בסיס בנוגע לשימוש בטיפול זה בזמן היריון. ייתכן וסיגריות אלקטרוניות יכולות לסייע לנשים להפסיק לעשן. על כן, במידה וישנו רצון להשתמש בסיגריות אלקטרוניות לצורך הפסקת העישון, יש צורך להתייחס לכך כמזעור של נזקי עישון רגיל ככל האפשר, ולאפשר להן התנהגות זו.
  •  יש לעודד נשים הריוניות מעשנות להשתמש בשתי אלטרנטיבות לניקוטין (נקרא גם טיפול משולב, למשל מדבקות ניקוטין ומסטיק) על מנת למקסם את החלפת הניקוטין במטרה להפחית חשקים ותסמיני נסיגה.
  • במידה וישנה אפשרות, יש להציע תמריצים כספיים עבור הימנעות מעישון, שיהיו תלויים באמצעי בדיקה שבאמצעותו ניתן לאשר את קיומו של עישון. למשל, מבחן נשימה המאתר פחמן חד-חמצני.

הצהרת ניגוד אינטרסים: ד”ר פליקס נוטון אינו בעל קשר או מעורבות כלכלית עם יצרני טיפול המחליף ניקוטין או סיגריות אלקטרוניות.

Translated by: Karin Mashevich and Prof. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel

http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab

 

שיפור הייעוץ בנושא שתיית אלכוהול ברפואה הקהילתית: רשמים משני צידי שולחן הטיפול

Posted Posted in Assessment, Brief behavioural intervention, Goal setting, Habit, Planning

מאת אמי אודונל, אוניברסיטת ניוקסאל, בריטניה Amy O’Donnell, Newcastle University, UK

לאחרונה, רמת צריכת האלכוהול נמצאת במגמת ירידה בחלקים שונים של אירופה, במיוחד בקרב צעירים. אולם, צריכת אלכוהול מופרזת עדיין מהווה גורם סיכון מרכזי לבריאות ירודה ומוות בטרם עת. מסתבר כי מתן ייעוץ פשוט וקצר-מועד למאובחנים כצרכני אלכוהול כבדים עשוי להפחית את כמות האלכוהול הנצרכת על ידם, במיוחד כאשר מתן הייעוץ מבוצע על ידי קלינאים בקהילה כגון רופאים קהילתיים או אחיות. ייעוץ קצר-מועד בנושא אלכוהול כולל שיחה קצרה, מובנה, מבוססת ראיות, אשר מטרתה לעורר מוטיבציה ולתמוך באדם הסובל מבעיית שתיה לשקול שינוי בהרגלי השתייה שלו ובכך להפחית את הסיכוי לפגיעה בבריאותו. טרם זיהינו במלואם את מרכיבי המפתח של שיחות אלה, אולם מתן משוב אישי אודות הרגלי צריכת האלכוהול ועידוד לביצוע מעקב עצמי של הרגלי השתייה, מסתמנים כמרכיבים היעילים במיוחד בתהליך.

(more…)

להשאר בריאים כשנשארים בבית

Posted Posted in Acceptance and Commitment Therapy, Coping, Habit, Mental Health, Planning, Routines, Self-monitoring, SMART Goals

מאת ד”ר פדריקה פיקריילו ופרופ’ רונה מוס-מוריס, קינגס קולג’, לונדון, בריטניה

בתוך שבועות ספורים, החיים מסביב לעולם השתנו באופן דרמטי, וחוסר ודאות מילא את העתיד כאשר התפרצה מגפת COVID-19. מעבר לצורך הבהול והמיידי בהאטת קצב התפשטות המגפה דרך שינוי התנהגותי מהיר ורחב (כגון בידוד עצמי, ריחוק חברתי, והסגר), יש לבחון את הרווחה הנפשית והפיזית על מנת לאפשר התערבויות מוקדמות שיעזרו במיגור השלכות ארוכות-טווח.

סקירה מהירה מראה את ההשפעה הנפשית השלילית של בידוד, עם עדויות להשפעות ארוכות-טווח. נמצאו גורמים כמו משך בידוד ארוך, פחד מהדבקה ועיסוק יתר בתסמינים פיזיים העשויים להצביע על הדבקה, כמו גם תסכול, שעמום, סטיגמה ונושאים פרקטיים. כל אלו נמצאו כגורמים משמעותיים התורמים להשלכות הנפשיות השליליות של שהייה בבידוד. נייר עמדה שפורסם הצביע על סדר העדיפויות הרצוי במחקר סביב בריאות הנפש, בדגש על הערכה מדויקת של השלכות הסגר ומציאת דרכים למתן השלכות אלו במצבי מגפה. נייר עמדה זה גם הצביע על החשיבות של מתן תמיכה שתאפשר לאנשים לבנות מבנים אופטימליים שיאפשרו שמירה על הרווחה האישית שלהם. רווחה נפשית זו, עשויה בתורה לעודד היענות לביצוע ההנחיות ההתנהגותיות שיש לאמץ בתגובה למגיפת COVID-19.

(more…)

כיצד לשמר ולתחזק התנהגות מקדמת בריאות לאורך זמן?

Posted Posted in Habit, Motivation, Self-monitoring, Self-regulation

מאת דומיניקה קוואסניצקה, אוניברסיטת SWPS , פולין ואוניברסיטת קרטין, אוסטרליה

המטרה העיקרית של תכניות מקדמות בריאות היא לקדם שינוי התנהגותי ארוך טווח. לאנשי מקצוע בתחום הבריאות תפקיד מרכזי ויכולת לעזור למטופליהם לשפר את מצב הבריאות שלהם ולשמר את השינוי ההתנהגותי לאורך זמן. זה ידוע שקשה לשנות את אורח החיים לאורח חיים בריא, וקשה אף יותר לתחזק אותו לטווח ארוך. למעשה, אחת השאלות הגדולות בפסיכולוגיה הבריאותית היא מדוע שמירה על אורח חיים בריא היא כה קשה לביצוע.

(more…)

הפסיקו להתנהג כמו יען! היתרונות בהנחיית אנשים אייך לפקח על התקדמותם

Posted Posted in Self-monitoring

 נכתב על ידי תומס ל. ווב, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת שפילד, בריטניה. 

איך אתה מתקדם במטרתך להפחית בכמות הסוכר שאתה צורך ולהשיל ממשקלך 10 ק”ג?
מרבית הסיכויים הם שאתה לא לגמרי יודע או אפילו לא לגמרי רוצה לדעת. במצבים כאלה, אנשים נוטים לנהוג כמו יען ולטמון את ראשם בחול, מתוך כוונה להימנע או לדחות מידע שיכול לסייע להם בפיקוח על התקדמותם בדרך למטרה. מחקרים בנושא “בעיית היען” מראים שלעיתים קרובות אנשים אינם עוקבים אחר התקדמותם (כדוגמת שקילה עצמית וקריאת המידע המופיע על חבילות מוצרי האוכל אותם הם קונים). חלק מן הבחירה לא לעקוב אחר ההתקדמות נובעת מכך שהם אינם רוצים להרגיש רע לגבי עצמם- למשל, הם מבינים שהם שוקלים יותר ממה שקיוו ושהם עדיין צורכים יותר מדי סוכר. לעומת זאת, תיאוריות וראיות שנמצאו מציעות כי מעקב אחר ההתקדמות לעבר המטרה, מסייע לאנשים לזהות פערים בין המצב הנוכחי למצב הרצוי המצריך פעולה. המשמעות היא שהימנעות מניטור מקשה על זיהוי הצורך לפעול ועל זיהוי הדרך המתאימה ביותר לעשות זאת. לפיכך, בעיית היען מייצגת הזדמנות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות (ובתחומים אחרים) לעזור לאנשים לפקח על התקדמותם ולהפיק תועלת מכך. על כן, אין זה מפתיע כי נמצאו הוכחות חזקות לכך שהנחיית אנשים לפקח על התקדמותם מסייעת להם בהשגת יעדיהם במגוון תחומים.

(more…)

תובנות מתחום מדעי ההתנהגות על מגיפת קורונה COVID-19:

Posted Posted in Communication

נכתב בידי שיין טימונס, מכון המחקר הכלכלי והחברתי, אירלנד

ממשלות מכל רחבי העולם התגייסו למאמץ לבלום את התפשטותו של נגיף קורונה, אך להתנהגותם של אנשים תהיה חשיבות מכרעת בקביעת הצלחתם במשימה זו. היחידה למחקר התנהגותי במכון המחקר הכלכלי והחברתי שבדבלין עובדת בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות של אירלנד במטרה לעדכן אותם בתגובות למגיפת קורונה. כחלק מפרוייקט זה, ערכנו סקירה של מעל למאה מאמרים מדעיים והתחלנו לבחון דרכים באמצעותן ניתן להעביר לציבור מסרים מקדמי בריאות באופן היעיל ביותר. בסקירה המדעית התמקדנו בספרות הרלוונטית לשלושה תחומים שהיוו את הבסיס להעברת מסרים מקדמי בריאות לציבור במדינות שונות: שמירה על היגיינת הידיים, מגע בפנים ובידוד. אנו מתייחסים גם לספרות רחבה יותר אודות דרכים המקדמות התנהגות בריאותית ותקשורת יעילה במצבי משבר.  (more…)