By Amy Barradell, University Hospitals of Leicester NHS Trust
אם הייתי אומרת, לונג קוביד, מה זה היה אומר לך?
תת-קבוצה של אנשים שנדבקו במחלת הקורונה (COVID-19) המשיכו לחוות תסמינים למעלה מ-4 שבועות לאחר ההידבקות שלהם. בדרך כלל, הם מדווחים על תסמינים גופניים (למשל, קוצר נשימה, חולשה) ופסיכולוגיים (למשל, חרדה, ליקויים קוגניטיביים). אנשים החווים תסמינים אלה קוראים לזה ‘לונג קוביד’
לפי הניסיון שלי…
העבודה במרפאת לונג קוביד הראתה לי שאנשים נאבקים לקבל את הסימפטומים החדשים שלהם (ואת ההשלכות של הסימפטומים), דבר המציב חסם באסטרטגיות הניהול העצמי שלהם. הם מתמקדים במה שיכלו לעשות לפני לונג קוביד ובאופן שבו חייהם השתנו לרעה מאז האבחנה. דבר זה מצביע על הימנעות חווייתית (כלומר, ניסיון או רצון לדכא חוויות פנימיות לא רצויות, כגון רגשות, מחשבות, זיכרונות ותחושות גופניות) ועל נטייה של אנשים להתמקד בצורה של סימפטומים במקום בתפקוד של סימפטומים (כלומר, אינדיקטור של הגוף לשנות את התנהגותו). זה מראה שאנשים לא פתוחים לחוויות הללו ונרתעים מלחיות ברגע הנוכחי.
יתר על כן, ליותר מ-25% מהאנשים שאושפזו עם קורונה יש תסמינים מתמשכים של דיכאון 6 חודשים לאחר השחרור. מכיוון שדיכאון מקושר להימנעות מפעילות (כלומר, בחירה שלא להיכנס למצב), הדבר מראה שאנשים עשויים שלא לעסוק בפעולות מוערכות.
תפקידה של גמישות פסיכולוגית בלונג קוביד
גמישות פסיכולוגית היא מנגנון הפעולה בתרפיית קבלה ומחויבות (ACT). היא כרוכה בשלושה עמודי התווך של הטיפול: (1) עידוד פתיחות לחוויה, (2) מודעות לרגע הנוכחי, ו-(3) עיסוק בפעולות מוערכות. כפי שתואר לעיל, נראה כי עמודי התווך הללו אינם מאוזנים אצל אנשים החיים עם לונג קוביד ולכן חשוב להתייחס אליהם. ניתן להשתמש ב-ACT כדי לעזור לאנשים לשנות את מערכת היחסים שלהם עם המצוקה שלהם (כלומר, להפחית את ההימנעות החווייתית שלהם), לבנות את הקבלה שלהם ל’נורמלי’ חדש (כלומר, להגביר את המודעות שלהם לרגע הנוכחי), ולהניע ולהעצים אותם לבצע שינויים התנהגותיים החשובים להם (כלומר, לעסוק בפעולות מוערכות). ניסיונות בטיפול בלונג קוביד בעזרת ACT כבר מראים התקדמות, משתתפים דיווחו על שיפור ברווחה נפשית, הם עדיין חווים מצוקה הקשורה לקורונה, אך מרגישים שיותר מסוגלים להתמודד עם מצוקה פסיכולוגית כללית (כגון חרדה).
שימוש ב-ACT במרפאת לונג קוביד: הצגת ג’ו
כשנפגשתי לראשונה עם ג’ו, הם חוו הישנות סימפטומים קבועים. כדי לשמור על אנונימיות, ג’ו הוא ייצוג של מגוון אנשים שעבדתי איתם במרפאת לונג קוביד. התסמינים החמורים ביותר שלהם היו קוצר נשימה ותשישות, שהקשו מאוד על הפעילויות היומיומיות. ג’ו פחדו מהישנות הסימפטומים ועשו מאמצים מודעים להימנע מכל דבר שיחריף אותם (כלומר, הימנעות חווייתית, הימנעות מהרגע הנוכחי). הם השקיעו מעט זמן בפעילויות שהעניקו להם שמחה ומשמעות (כלומר, הימנעות מעיסוק בפעולות מוערכות).
במפגשים שלנו יחד, התייחסנו לכל אחד מהמרכיבים של ACT:
- דיפוזיה קוגניטיבית (כלומר, לשים לב למחשבות במקום להיתפס או להאמין למחשבה, ולתת למחשבות לבוא וללכת במקום להחזיק במחשבה) – להבדיל בין מחשבות/רגשות לחוויות ממשיות (הן לא בהכרח זהות!)
- מגע עם הרגע הנוכחי – לאמץ אסטרטגיות מיינדפולנס כדי לבסס אותם בחוויות החושיות שלהם (כלומר, מודעות לרגע הנוכחי).
- לחקור ערכים – לזהות תחומים בחייהם שהיו חשובים להם ביותר.
- לנקוט בפעולה מחויבת – להגדיר יעדים התנהגותיים המתואמים עם ערכיהם.
- עצמי כהקשר – ליצור קשר עם ‘האני המתבונן’ שלהם ולראות את מחשבותיהם מרחוק (כלומר, נקודת מבט מדויקת יותר) מבלי להסתבך עם המחשבות.
- קבלה – להפסיק להיאבק במה שלא בשליטתם ולהתמקד מחדש במה שנמצא בשליטתם (כלומר, ההתנהגויות שלהם).
בפגישה השנייה, ג’ו הציבו לעצמם שני יעדי התנהגות המתואמים לערכי הליבה שלהם. השתמשתי בטכניקות ראיונות מוטיבציוניים כדי לתמוך בהם בפיתוח יעד SMART ובתוכניות אם-אז על מנת לחשוב מראש על כל דבר שעלול להדאיג אותם.
ארבעה שבועות לאחר מכן, הם חשו גאווה גדולה כשסיפרו לי שעמדו ביעדים שלהם. הם גם הטמיעו מספר פעילויות מיינדפולנס בחיי היום יום שלהם (תרגיל העלים על זרם, יומן הכרת תודה, ו-5 דקות של יוגה). הם חוו גמישות פסיכולוגית מוגברת (כאשר אנשים גמישים מבחינה פסיכולוגית, הם יקבלו החלטות המתבססות על ערכיהם ואמונותיהם ארוכות השנים ולא על הרגשות המיידיים לטווח הקצר שהם חווים), תסמינים מופחתים של דיכאון, וביטחון מוגבר בניהול עצמי מחוץ למפגשים.
המלצות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות התומכים באנשים עם לונג קוביד:
- אל תשכחו את החשיבות של הערכה ביו-פסיכו-סוציאלית – הבנה אמיתית של המורכבות של תסמיני לונג קוביד ושל ההשלכות של תסמינים אלו היא המפתח לזיהוי אסטרטגיות ניהול ממוקדות במטופל. אל תפחדו לשאול שאלות כמו: “מהו הסימפטום שהכי קשה לך איתו?”; “מהי ההשפעה של קוצר הנשימה/עייפות/ערפול מוחי… על חייך?”; “איזה מחשבות עוברות לך בראש כשאת חווה קוצר נשימה/עייפות/ערפול מוחי”?
- שקלו מדידת גמישות פסיכולוגית – ההערכה המקיפה של תרפיית טיפול בקבלה ומחויבות (CompACT) היא מדד דיווח-עצמי מהיר ומתוקף של גמישות פסיכולוגית. תוכלו לזהות במהירות אילו מעמודי התווך של הגמישות הפסיכולוגית זקוקים לחיזוק ולתכנן את אסטרטגיית הניהול שלכם בהתאם (כלומר, אם המטופלים נמנעים מלעסוק בפעולות מוערכות, בדקו מהם ערכי הליבה שלהם ועזרו להם להגדיר יעד SMART).
- ספקו/כוונו לעבר תרגילי מיינדפולנס – תרגילי מיינדפולנס יכולים להיות מאוד עוצמתיים ב-ACT ולעזור לאנשים לבנות את עמודי התווך של גמישות פסיכולוגית. בהתאם למה שמישהו מציג בפניכם, תוכלו להציע תרגיל מתאים, הנה כמה רעיונות:
- דיפוזיה קוגניטיבית – עלים על נחל
- מגע עם הרגע הנוכחי – שימו לב ל-5 דברים
- עצמי כהקשר – מטפורת מופע הבמה
- הישארו מעודכנים בהנחיות לשיטות הטובות ביותר – כמו במצבים בריאותיים רבים, בסיס הראיות של לונג קוביד מתפתח כל הזמן, אז הקפידו להישאר מעודכנים בספרות ובהנחיות הפרקטיקה הקלינית. הראיות ל-ACT הולכות וגדלות!
- ודאו שאתם מטפלים גם בעצמכם – עבודה עם אנשים שיש להם לונג קוביד יכולה להיות מאתגרת, אז הקפידו על הדרכה קבועה. הדבר מועיל לא רק בדיון על מטופלים ספציפיים, אלא גם עוזר לכם לשמור על רווחה נפשית בפרקטיקה שלכם.
Translated by Dr. Gabriel Nudelman
The Academic College of Tel Aviv-Yaffo, Israel
