לקשר בין הפיל לרוכב: תפקיד המוטיבציה

מאת אנטוניו לאביסה פלמיירה, CIDEFES – Universidade Lusófona, פורטוגל; מנהל ISBNPA

מוטיבציה ארוכת טווח לקיום התנהגויות בריאות יכולה לנבוע ממספר מקורות . חוקרים בתחום מדעי ההתנהגות עדיין מנסים להבין כיצד מקורות אלה משתלבים זה בזה. לדוגמה, אני יוצא לרוץ כמעט כל יום ואני עושה זאת במשך 30 שנה. כיצד ומדוע הצלחתי לשמר את הדפוס הזה?

דניאל כהנמן היה מציע שפועלות כאן מערכות מוטיבציה  כפולות: מערכת 1 העוסקת באינסטינקטים ורגשות, ומערכת 2 שהיא שקולה ומודעת. הוא עשוי לטעון שמערכת 2 היא זו המניעה אותי לרוץ כי אני מודע ליתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית. מצד שני, אד דצ’י (Ed Deci) עשוי להציע שיש לי מוטיבציה פנימית לרוץ ואני עושה את זה כי זה מתיישב עם הערכים שלי ,העצמי שלי וכי אני נהנה מזה.

מה מכל אלה נכון? הייתי טוען ששתי התיאוריות נכונות, ושתיאוריות נוספות עשויות להיות רלוונטיות גם הן בניסיון שלנו להסביר עקביות התנהגותית. כיצד התיאוריות הללו פועלות יחד וכיצד נוכל להשתמש בהן בפרקטיקה היומיומית? לדוגמה, כיצד יכולות מערכות 1 ו-2 לשתף מידע זו עם זו בצורה יעילה? על ידי הבנת המנגנונים הללו, אנו עשויים לסייע למטופלים להשיג ולשמר התנהגויות בריאות.

אני אטען שמוטיבציה פנימית משחקת תפקיד במנגנונים אלו, ואשתמש בסיפור הפיל והרוכב של היידט כדי לחקור את הרעיון הזה. המטאפורה של היידט מתיישבת עם מודל העיבוד הכפול שהוצג לעיל, הקובעת שהפיל הוא מערכת 1 שלנו, המונעת פיזיולוגית, משפיעה באופן אינסטינקטיבי על ההתנהגות ומשתמשת בפיסות מידע מרומזות (תת-מודעות). הרוכב הוא מערכת 2 שלנו, המונעת מיתרונות מול חסרונות, תוך שימוש בפיסות מידע מפורשות (מודעות). 

כאשר הרוכב מבולבל לגבי איזה מידע הוא הטוב ביותר, הפיל מסתער ופועל באופן אינסטינקטיבי. לדוגמה, מכיוון שהפיל התפתח בעידן של מחסור, הוא ידחוף אותנו לנצל כל הזדמנות לאכילת מזונות בעלי ערכים קלוריים גבוהים או להפחתת מאמץ למינימום. כיום, בעידן של שפע, דחף זה בעייתי מכיוון שהרוכב מוצף במידע סותר לגבי התנהגויות הקשורות לבריאות. חשבו כמה דיאטות שונות זמינות כיום… עודף המידע הזה תורם לפיתוח הרגלים לא בריאים כמו אכילת יתר וחוסר פעילות גופנית.

הרגלים הם תגובה אוטומטית לרמזים רלוונטיים והם ממלאים תפקיד מהותי בתזונה התנהגותית ובפעילות גופנית. לדוגמה, עם יותר מ-220 החלטות ביום בנוגע לאוכל בלבד, מוטב שנשתמש בהרגלים כדי למנוע מצב של שיתוק בקבלת החלטות (כלומר, מצב בו לא מצליחים להגיע לכלל החלטה בגלל שפע האפשרויות הקיימות) וכדי לבחור משהו לאכול, גם אם זו לא הבחירה הבריאה ביותר .

אם כך, השאלה הגדולה היא, איך אנחנו יכולים ליצור הרגלים בריאים יותר?

לדעתי, מכשירי בריאות דיגיטליים יכולים לעזור לנו ביצירת הרגלים בריאים יותר. לדוגמה, במסגרת פרויקט NoHoW, הקבוצה שלנו פיתחה אפליקציה שהתחברה לשעונים חכמים ולציוד לביש אחר, ואספה באופן קבוע נתונים על מצבי ה”פיל” (כלומר, המצבים הגופניים) של אנשים. לאחר מכן, האפליקציה הפכה מידע זה לזמין לצפייה באופן מפורש וישיר עבור אנשים. כתוצאה מכך, קיבל הרוכב משאב חדש: נתוני ניטור העצמי המגיעים באופן שוטף מהמצבים הגופניים. ניתן להשתמש במשאב זה כדי להעשיר תהליכי ויסות עצמי ולהגביר מוטיבציה על מנת להשיג ולשמר התנהגויות בריאות יותר. 

כשאנו נותנים לרוכב גישה ממקור ראשון למה שהפיל חווה אנו יכולים להעצים את היכולת של אנשים ליצור קישורים בין ההתנהגויות שלהם לבין הערכים, האמונות והמטרות שלהם. לדוגמה, כשאני רץ, “הגוף הפילי” שלי אומר לי שאני מרגיש חזק ומלא אנרגיה. ואז, כשאני בודק את השעון החכם שלי אחרי ריצה, אני רואה שהשלמתי את 10,000 הצעדים שלי להיום. במקרה זה, הרוכב שלי מרגיש שליטה במצב, שכן הפיל והרוכב מתואמים, והמוח שלי יוצר קישור בין הרגשה חזקה ואנרגטית לבין הליכת צעדים נוספים. זה מחזק את דפוס ההתנהגות.

לקישור הנתונים מהציוד הלביש עם מצבים פנימיים, סומטיים (גופניים) ורגשיים , של אנשים יכולות להיות מספר השפעות:

  1. הרוכב והפיל יהפכו יותר מתואמים, וזה יגביר את שימור ההתנהגות.
  2. כאשר הרוכב והפיל אינם מתואמים, זה יכול לרמז לאנשים  שיש צורך להעריך מחדש (את ההשפעות שלדפוסי ההתנהגות שלהם.
  3. התנהגויות בריאות יכולות להיות מופנמות בצורה עמוקה יותר (כלומר, התנהגויות אלו הופכות לחלק מהזהות שלכם ומשולבות במה שאתם עושים). 

עם הידע הזה בראש התשובה לכיצד ומדוע שימרתי את התנהגות הריצה שלי במשך 30 שנים ויותר הופכת להיות ברורה יותר: אני רץ כי הפיל והרוכב שלי מתואמים במהלך הריצה שלי. בפורטוגזית יש פתגם שאומר: “Quem corre por gosto, não cansa” – דברים שאתה אוהב לעשות, לא יעייפו אותך. עבורי, זו דוגמה מושלמת לאופן שבו מוטיבציה פנימית מחברת את הפיל והרוכב. 

הראיות לרעיון זה דלות יחסית (כאן וכאן) והמחקר בנושא עדיין בשלביו הראשונים. ישנו צורך בחיישנים טובים יותר, ותוכן האפליקציה צריך להיות מבוסס-ראיות. לקחנו בחשבון את הנושאים האלו כשתכננו את פרויקט NoHoW , אך נדרש הרבה יותר מחקר בתחום. עלינו גם להיות מודעים לבעיות הנובעות מ-APPtimism: אתם עשויים למצוא “אפליקציה ל…” כמעט לכל דבר, אבל זה לא אומר שהאפליקציה תהיה יעילה.

המלצות מעשיות

זכרו את מה שתואר כאן כאשר אתם שוקלים כיצד התערבות בעזרת אפליקציה או התערבות דיגיטלית לשינוי התנהגות יכולות להשפיע על האופן שבו הפיל והרוכב מתקשרים כדי לתמוך בהתנהגויות בריאותיות.

למדו על טכנולוגיות חדשות – עקבו אחר גאדג’טים חדשים ומידע שהופך לזמין. לאחר מכן, התמקדו בתרומת הנתונים שנאספים וכיצד הם יכולים לעזור לשמור על התנהגויות בריאות.

חפשו מבניות – מהי שונות בקצב הלב? מה זה כושר קרדיו-נשימתי? הרוכב אוהב להרגיש מסוגל ובעל יכולת; פיסות מידע אלו מספקות מבניות המאפשרת לנו לחתור לקראת תחושת יכולת ומסוגלות. רוב האפליקציות מסבירות את המושגים הללו, וניתן לחפש עליהם מידע אותם וללמוד עליהם קצת יותר.

חפשו סביבות תומכות, שהן בטוחות מבחינה רגשית ובינאישית- בדקו האם האפליקציות משתמשות במידע נלבש בסביבה תומכת, שאינה שיפוטית, משפרות קבלת החלטות עצמאית ומוטיבציה פנימית. בעוד שניתן להשתמש בנתונים לבישים ליחסים תחרותיים (למשל, השתנות קצב הלב שלי נמוכה משלך), תפקידה של התחרות כמניע להתנהגות אינו ברור  דיו ויש הבדלים בינאישיים באפקטיביות שלה.

מידע הוא חרב פיפיות – היו ערניים: מידע יכול להוביל להתנהגויות מופרזות. השתמשו במידע כמשאב, לא כמניע ההתנהגותי היחיד.

Translated by: Elchai Bartov, Hodaya Wollf, and Dr. Sivan George-Levi

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel

http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab