בניית שיתוף פעולה בין מחקר התנהגותי ופרקטיקה טיפולית, לטובת שיפור הבריאות

נכתב על ידי קת’רין בראון, אוניברסיטת הרטפורדשייר, בריטניה.

התוכן של בלוג זה נגזר בחלקו מתוך חוויותיי האישיות בעבודתי בתפקיד המשלב בין אוניברסיטה למחלקה ממשלתית האמונה על בריאות הציבור. בתפקיד זה  הזדמן לי ליישם את המחקר שלי על פיתוח התערבות והערכת מיומנויות  בפרקטיקה.

בין אם אתם, מנהלים, מתכננים או מעניקי או מקבלי שירותי בריאות, רוב הסיכויים שיש לפחות התנהגות אחת שאתם צריכים שצרכני השירות שלכם ישנו, לטובת השגה מוצלחת של מטרות השירות. זאת מכיוון, שללא קשר לסוג המחלה אליה השירות מופנה, בין אם מדובר במחלות מידבקות (לדוגמה- שפעת, Covid-19, שחפת, זיהומים המועברים ע”י מין) או לא-מידבקות (לדוגמה- מחלות לב, מחלת ריאות חסימתית כרונית, סוכרת מסוג II, השמנת יתר), הדרך בה אנשים מתנהגים תורמת לנטל (burden) הכללי מהמחלה. אין זה אומר שיש להאשים אנשים בבריאותם הלקויה ולהחשיב אותם כאחראים היחידים על בריאותם ורווחתם- ההפך הגמור! מצבו הבריאותי של אדם הוא בין היתר תוצאה של גורמים גנטיים, ביולוגיים, סוציאליים וסביבתיים. התחשבות בגורמים הללו היא הכרחית לשיפור ושמירה על הבריאות. 

החשיבות של התנהגותנו בשליטה במחלה בלטה ברמה הגלובלית במהלך מגפת הקורונה הנוכחית, מאחר וכולנו נדרשנו לשמור על ריחוק חברתי ופיזי, לשטוף ידינו בקביעות ו/או להשתמש בתכשירי חיטוי לידיים, להימנע ממגע בפנים, לעטות מסיכות, ולהיכנס לבידוד אם אנו נחשדים כנושאים את תסמיני הווירוס, או לחלופין אם חזרנו מיעדי נסיעה מסוימים. כאשר אנשים עושים את הפעולות הללו במספרים גדולים דיים, התפשטות הווירוס מצטמצמת, ובריאות הציבור משתפרת. 

אחת מאסכולות המחקר המרכזיות בפסיכולוגיית הבריאות היא הבנת גורמים מורכבים הנמצאים ביחסי גומלין ביניהם ומשפיעים על המידה בה אנשים מבצעים פעולות המיטיבות עם בריאותם, עם בריאות הסובבים אותם ו/או עם בריאות האוכלוסייה הרחבה יותר. אם נצליח להבין מה מניע התנהגויות אלו, נוכל באופן פוטנציאלי ליצור או להתאים סביבות ו/או להתערב ישירות באמצעות דרכים שיגבירו את שכיחות ההתנהגויות המקדמות בריאות ויפחיתו את אלה המזיקות לבריאות. 

בידינו מידע משמעותי אשר נבנה במהירות ובאופן מבוסס ראיות לגבי מה מצליח לסייע בשינוי  של מספר התנהגויות הכוללות אך לא מוגבלות ל: פנייה לשירותי בריאות מלכתחילה, תזונה בריאה, פעילות גופנית, התנהגות יושבנית, היגיינת ידיים, נטילת תרופות בקביעות, הפסקת עישון וצמצום צריכת אלכוהול.

עדויות אלו צריכות להשתלב בתכנון שירותי הבריאות, בריאות הציבור ושירותים סוציאליים. לאורך זמן רב מדי פסיכולוגים בריאותיים עם מומחיות בתחום זה ואלו הפועלים בהענקת שירותי בריאות, עבדו בנפרד ובאופן אינדיבידואלי. ניסיונות לשינוי התנהגות באמצעות התערבויות הממומנות על ידי מלגות מחקר יוקרתיות הודגמו כיעילות, אך פעמים רבות הן לא מגיעות לכדי שימוש נרחב ולפרקטיקה. מעט מדי מהמתרחש בפרקטיקה הוא מבוסס-ראיות או עובר תהליכי הערכה מוקפדים (אם בכלל).

כיצד מחקר התנהגותי מיושם לשיפור בריאות הציבור?

עובדים בארגוני בריאות ורווחה עסוקים זה זמן רב בשאלה כיצד הם יכולים להשתמש וליישם מחקר מבוסס ראיות על מנת להבטיח טיפולים והתערבויות באיכות הגבוהה ביותר. לאחרונה, הדבר כלל מודעות הולכת וגדלה למדעי ההתנהגות ולתרומתה של הפסיכולוגיה הבריאותית להבנה ולשינוי התנהגויות הקשורות לבריאות. למשל, מחלקת בריאות הציבור באנגליה- Public Health England פרסמה אסטרטגיה לאומית המוכיחה את המהפכה של מדעי ההתנהגות והחברה במדיניות ובפרקטיקה של בריאות הציבור. בדומה לכך, ליחידה לשינוי התנהגות שהוקמה לאחרונה במועצת מחוז הרטפורדשייר פונות לעתים תכופות רשויות ברחבי בריטניה ובעולם על מנת לקבל ייעוץ בנוגע להטמעת שיטות לשינוי התנהגות, לספק נתונים בנוגע לשיפור הבריאות והרווחה, ולהתמודד עם אתגרים מרכזיים של בריאות הציבור. 

כמומחים לשירותי בריאות, חישבו בגמישות על מערכת הבריאות שלכם ואיך ניתן ליישם מחקרים מבוססי-ראיות הנוגעים לשינויי התנהגות, מאחר שתכנון מחדש של השירות לא בהכרח נחוץ. למשל:

  • עבדנו עם מזמיני וספקי שירותים להתאמת שירותי ניהול משקל גוף משפחתי בקובנטרי כך שתוכן השירות יספק מידע מבוסס על שינוי הרגלי אכילה ופעילות גופנית. כך למשל, כללנו ‘קביעת יעדים’, ‘תכנון פעולה’, ‘פתרון בעיות’ ו-‘סקירת המטרה ההתנהגותית’ מאחר שאנו יודעים כי מדובר בהתערבויות יעילות לניהול משקל הגוף.
  • ‘Wrapped’ היא התערבות המיועדת לקידום שימוש בקונדומים, המבוססת על תיאוריה ומחקר מבוסס ראיות של שינוי התנהגות שבמידה ותבוצע בצורה יעילה וכדאית יכולה להיות מועברת דרך האינטרנט על ידי שירותי הבריאות. אחד המנבאים החזקים ביותר לשימוש בקונדומים בקרב צעירים הוא עמדות רגשיות (מונעות מרגש) בנוגע לקונדומים (לדוג’- הם מפחיתים מהעונג ומפריעים לזרימה של יחסי המין). חלק מההתערבות מופנה ספציפית לאמונות השליליות הללו לגבי שימוש בקונדומים על ידי מיצוב מחדש של קונדומים כארוטיים בסרטונים של זוגות אמיתיים אשר מקיימים יחסי מין בעודם משתמשים בהם.
  • ‘Stopapp’ היא התערבות שינוי התנהגות קצרה הממוקדת במחסומים איתם מעשנים מתמודדים על מנת להשתלב במסגרות להפסקת עישון הקיימות בשפע. היא כוללת מסגור מחדש של אמונות שמעשנים מחזיקים פעמים רבות בנוגע לאופי השירותים, ושוברת מחסומי הזדמנויות על ידי מתן אפשרות של הרשמה מיידית על ידי דוא”ל ושימוש במסרונים כתזכורות לנוכחות.

המלצות פרקטיות

מה ביכולתכם ויכולתכן לעשות לטובת שיפור הבריאות, על ידי בניית שיתוף פעולה בין מחקר התנהגותי לפרקטיקה?

  1. חוקרים יכולים לבנות קשרים עם שירותי בריאות פרטיים, שירותי בריאות ציבוריים, או עם שירותי רווחה ומזמיני השירותים. אלו יסייעו בהתמודדות וביישום בפועל של הסוגיות הרלוונטיות לשירותים. אם אתם פונים לצורך בריאותי ברור ומוכח, זהו נתיב מבטיח להשגת מענק.
  2. שירותי בריאות או מנהלים מחלקתיים  יכולים להשתמש בתיאורי תפקיד ומפרטים ספציפיים הרלוונטיים לידע ולכישורים של פסיכולוגים מתחום הבריאות, בהזדמנות הבאה שמתפנה תפקיד בצוותיהם. דוגמאות קיימות ביחידת הקריירה של הפסיכולוגיה הבריאותית באיגוד הפסיכולוגיה הבריטי. 

מזמיני שירותים או בעלי עניין אחרים המספקים שירותי בריאות יכולים ליצור קשר עם אוניברסיטאות מקומיות ועם פסיכולוגים בריאותיים ומומחי שינויי התנהגות על מנת לבדוק אם הם יהיו מוכנים לשתף פעולה לתכנון מחדש של שירות ו/או הערכה שלו. הם עשויים לעזור בגיוס מימון לתמיכה בשיתוף פעולה חשוב זה.