.מתרגמים מחקר לפרקטיקה, פוסט אחד בכל פעם
By Aïna Chalabaev, Grenoble Alpes University, France
As outlined in a previous post, the health benefits of regular physical activity are well established for people aged 65 and over. Clear guidelines have been set by the World Health Organization on the amount and type of activity associated with health gains. However, older people remain among the most inactive segment of the population worldwide.
Read more
By Dr Stephanie Kılınç, Teesside University, UK and Jo Cole, the Tees Valley, Durham and North Yorkshire Neurological Alliance, UK
מחלות כרוניות הם אתגר מרכזי עבור מערכות הבריאות ברחבי העולם, בשל שכיחותן הגבוהה והעומס שהן מטילות – כולל השפעתן המשמעותית על שנות חיים מותאמות לנכות. מצבים אלה משפיעים לרעה על איכות החיים הקשורה לבריאות, ומלווים בשיעורים גבוהים יותר של חרדה ודיכאון בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
MyLifeTool הוא כלי לניהול עצמי עבור אנשים החיים עם כל מחלה כרונית (כגון סוכרת, טרשת נפוצה, כאב כרוני, אסטמה, חרדה, מצבים נוירו-התפתחותיים, פגיעה מוחית נרכשת, ופיברומיאלגיה). הכלי פותח בשיתוף עם אנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות, חברי ארגוןNeuro Key ופסיכולוגים מאוניברסיטת טיסייד. הוא מבוסס על מסגרת הניהול העצמי שלנו, הנוקטת גישה לא-הנחייתית וממוקדת–אדם. אנשים עם מחלות כרוניות היו בלב התהליך – הם היו שותפים לקבלת החלטות בנוגע לאופן שבו יראה הכלי ואף בחרו את שמו.
הגישה שלנו לניהול עצמי
אסטרטגיות לניהול עצמי עבור מחלות כרוניות נוטות להתמקד בתוצאות רפואיות ובאסטרטגיות ניהול, ועוסקות יתר על המידה בשינוי התנהגותי, תוך הזנחת ההקשר החברתי והבין-אישי. לעומת זאת, ניהול עצמי של מחלות כרוניות יכול להיתפס כתהליך דינמי ומתמשך, המשתנה בהתאם לנסיבות החיים ולשינויים בתסמינים. לכן, ישנן הצעות לעבור מגישות הנחייתיות לניהול עצמי (instructional self-management) לגישות המאפשרות לאנשים לזהות ולפתח את המשאבים האישיים שלהם לניהול מצבם. בהתאם לכך, אנו רואים בניהול עצמי כמסע למציאת משמעות ותכלית בחיים – תהליך אישי ומתמשך המותאם לערכים, מטרות, צרכים, ושינויים במצב הרפואי. ניהול עצמי עוסק באדם – לא באבחנה. מסיבה זו, חלק גדול ב-MyLifeTool מוקדש לרפלקציה אישית של האדם על אילו אסטרטגיות ניהול עצמי מתאימות עבורו ואילו לא.
כיצד MyLifeTool בנוי
MyLifeTool מורכב מחמש חוברות המכילות פעילויות שונות מהפסיכולוגיה החיובית, המעודדות אנשים לחקור את נקודות החוזק שלהם. מחקרים מצביעים על כך שחיים שיש בהם משמעות ותכלית חשובים לאנשים עם מחלות כרוניות, וקשורים לצמיחה אישית ולתוצאות בריאותיות טובות יותר.
חוברת 1: “אני והמצב שלי”, מתמקדת בזהות עצמית ובתחילת תהליך של ראייה חיובית יותר של עצמך. היא עוסקת בהפחתת ביקורת עצמית ובהבנה שהאדם הוא יותר מהאבחנה שלו. החוברת כוללת פעילויות לעידוד חשיבה על ערכים, זהות, וציפיות מהעצמי.
חוברת 2: “לקבל את הגוף שלי”, בוחנת אסטרטגיות של תכנון והקצבת אנרגיה, בדומה למה שמקובל בתוכניות ניהול עצמי. הפעילויות מעודדות הקשבה לגוף, זיהוי עומס יתר, ודרכים לוויסות האנרגיה.
חוברת 3: “ליטול פיקוד“, מתמקדת בזיהוי חוזקות, חיזוק החוסן הנפשי וניצול מיטבי של ימים טובים. היא מעודדת לקחת תפקיד פעיל בניהול המצב, ללמוד עליו ולהתאים אותו לחיים האישיים. הפעילויות כוללות קביעת מטרות וזיהוי חוזקות.
חוברת 4: “להתחבר לאחרים”, מכירה בחשיבות של קבלת תמיכה, כמו גם ביתרונות של מתן תמיכה לאחרים, שכן שניהם יכולים לשפר את תחושת המשמעות והתכלית בחיים. הפעילויות עוסקות בהבעת צרכים מול משפחה, חברים, אנשי מקצוע ורופאים.
חוברת 5: “מה חשוב לי באמת“, עוסקת בזיהוי מקורות לתחושת מטרה ומשמעות בחיים, ובמציאת זמן לעצמך. אנשים מוצאים משמעות במגוון דרכים: בעשייה, באתגרים, או בכך שיש סיבה לקום מהמיטה בבוקר.
יומן רפלקטיבי – “הסקראפבוק“
כדי לתמוך ברפלקציה אישית, MyLifeToolכולל גם “סקראפבוק” – מרחב יצירתי שיכול לעזור לאנשים לחשוב על החוויות, המטרות וההישגים שלהם. הוא פתוח ואינו מובנה, כך שכל אחד יכול להשתמש בטכניקות שונות של פעילות יצירתית שמתאימות להם, או שהם יכולים להשתמש בו כיומן אם הם מעדיפים. גישות יצירתיות כמו זו יכולות לאפשר לאנשים לחקור את חוויותיהם לעומק ולחשוב על משמעותן בדרכים אותנטיות יותר.
MyLifeTool נמצא בשימוש של ארגונים התנדבותיים ומומחי בריאות הנפש בבריטניה. הוא זמין בחינם באינטרנט עבור אנשים עם מחלות כרוניות, לשימוש עצמי או עבור מטפלים לשימוש עם מטופלים/לקוחות.
הערכה של MyLifeTool
אנשים שהשתמשו ב-MyLifeTool במשך 12 שבועות דיווחו על שיפור בניהול העצמי של המחלה, בצמיחה אישית, ובהשלמה עם החיים עם מצב כרוני. מדדים של רווחה נפשית שנמדדו לפני ואחרי השימוש בכלי הראו שיפור במסוגלות העצמית, בתחושת השליטה וביכולת הוויסות.
המלצות מעשיות
ראו את האדם כולו, לא רק את האבחנה: מחלות כרוניות משפיעות על כל תחומי החיים. חשוב לעודד את האדם לחשוב איך מצבו משתלב בחייו, תוך התחשבות בשינויים פוטנציאליים במצבם, בנסיבות חייהם, בצרכיהם ובמטרותיהם העתידיות.
ניהול עצמי הוא תהליך מתמשך: אי אפשר ללמוד לנהל מצב כרוני על–ידי השתתפות בקורס קצר. מחלות כרוניות הן באופן פוטנציאלי לכל החיים, והתסמינים וההשפעה שלהן יכולים להשתנות. עידוד אנשים לחשוב על הניהול העצמי שלהם יכול לתמוך בהם להסתגל לשינויים בנסיבות חייהם ובמצבם לטווח ארוך.
משמעות ותכלית: תמכו באנשים עם מחלות כרוניות בחקירה של מה נותן משמעות לחיים.
התמקדות בחוזקות: משתמשים ב-MyLifeTool הביעו הערכה לכך שהכלי מתמקד במה שאנשים עם מחלות כרוניות יכולים לעשות, ולא במה שהם לא יכולים לעשות.
Translated by Prof. Gabriel Nudelman
The Academic College of Tel Aviv-Yaffo, Israel
Read more
By Kyra Hamilton, Griffith University, Australia and Amy Peden, University of New South Wales, Australia
טביעה היא גורם מוביל – אך ברובו בר מניעה – למוות ולפציעות, שעדיין אינו מוכר מספיק. מיתוס נפוץ אחד הוא שטביעה תמיד מסתיימת במוות, אבל זה לא נכון. ההגדרה של טביעה עודכנה כדי להבהיר שמדובר בתהליך, לא בתוצאה. תוצאות תהליך הטביעה עשויות להיות מוות (טביעה קטלנית), או הישרדות – עם או בלי פגיעות נמשכות, כגון שיתוק מוחין והפרעות נוירולוגיות אחרות הנגרמות כתוצאה ממחסור בחמצן למוח (טביעה לא קטלנית). מונחים כמו “טביעה יבשה”, “טביעה משנית” או “כמעט טביעה”, נפוצים בתקשורת, אך הם מיושנים ולא מדויקים מבחינה רפואית, אז הגיע הזמן להפסיק להשתמש בהם.
Read more
By Annabel Stone and Phillippa Lally, University of Surrey, UK
תחילת השנה החדשה היא לרוב זמן שבו אנו שואפים לשינוי, נחושים לפתח הרגלים חדשים ולהשאיר מאחור את ההרגלים הרעים, עם צלצול פעמוני חצות. אנו מנערים את נעלי הריצה מהאבק, ממלאים את עגלת הקניות בפירות וירקות טריים… מי מאיתנו לא חשב/ה לעצמו/ה: “שנה חדשה, אני חדש/ה”? אך חודש לאחר מכן, למה נעלי הריצה שלנו ראו את אור היום רק פעמיים, והפירות הטריים כבר מתחילים להתקלקל? נראה שההרגלים הרעים שלנו ליוו אותנו גם לשנה החדשה.
Read more
By Amanda Daley, Loughborough University, UK
בבריטניה ובאירלנד, היוזמה “להפיק את המרב מכל מפגש” (Making Every Contact Count) שואפת לנצל את אלפי הפגישות המתקיימות מדי יום בין אנשי מקצוע בתחום הבריאות למטופלים, כדי לקדם שינויים חיוביים בהתנהגויות בריאותיות. באופן ספציפי, היוזמה “להפיק את המרב מכל מפגש” מיועדת לאפשר ולעודד אנשי מקצוע בתחום הבריאות לנצל הזדמנויות המתרחשות באופן טבעי במסגרת העבודה השוטפת כדי להעביר התערבויות קצרות לשינוי התנהגותי למטופלים. הצלחת גישות כגון “להפיק את המרב מכל מפגש” תלויה בנכונות אנשי מקצוע בתחום הבריאות לקיים שיחות מסוג זה עם מטופלים מדי יום. גישה זו מיועדת לכולם, ואינה מוגבלת לסוג מסוים של מקצועות בריאות, שירותי בריאות, או מטופלים. מסיבות אלו, היוזמה עשויה להפחית את אי-השוויון הבריאותי, מכיוון שהרעיון הוא שננקטת גישה כוללת לפיה כל המטופלים מקבלים תמיכה זו במסגרת מפגשים.
החשיבות של עידוד אנשים לא פעילים להפוך לפעילים יותר הולכת ומקבלת הכרה כחלק חשוב מתפקידם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות. בנוסף, 1 מכל 4 אנשים היה נעשה פעיל יותר אם היה מקבל המלצה לכך מאיש מקצוע בתחום הבריאות. ישנן עדויות לכך שהתערבויות קצרות (1-2 דקות) הנוגעות להתנהגות בריאותית במסגרת מפגש עשויות להיות אפקטיביות. “להפיק את המרב מכל מפגש” חשובה במיוחד עבור אנשים המשתמשים בשירותי בריאות ומתקשרים עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות באופן קבוע, מכיוון שהם סובלים (או שהם בסיכון מוגבר) ממחלות שאינן מדבקות (non-communicable diseases) והם נוטים יותר להיות לא פעילים.
לפי ההנחיות הרשמיות, מבוגרים צריכים לבצע לפחות 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית בשבוע, או 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה, או שילוב של שתיהן. עם זאת, כיום יש הכרה בכך שגם פרקי זמן קצרים של פעילות גופנית יכולים לתרום לבריאות. למעשה, ההנחיות מציינות שכל כמות של פעילות גופנית חשובה לבריאות, וכי עדיף מעט מאשר כלל לא. העברת מסרים פשוטים אך חשובים אלה באופן שגרתי במהלך מפגשים יכולה להשפיע באופן משמעותי על בריאות האוכלוסייה ברחבי העולם.
דוגמה ליישום “להפיק את המרב מכל מפגש” בבריטניה היא תוכנית המחקר Snacktivity™. Snacktivity™ מעודדת את הציבור לבצע פרקי זמן קצרים אך תכופים של פעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה וכן תרגילים לחיזוק השרירים לאורך כל היום והשבוע. “חטיפי פעילות” (Activity Snacks) אלו אורכים לרוב בין 2 ל-5 דקות. הרעיון המרכזי הוא לעודד באופן טבעי הפסקות של ישיבה ממושכת במהלך היום באמצעות השתתפות קבועה בחטיפי פעילות גופנית. דוגמאות לכך כוללות הליכה מהירה תוך כדי שיחה, שימוש במדרגות במקום במעלית, הוספת טיול מהיר נוסף לכלב, תרגיל הרמת עקבים בעמידה תוך צחצוח שיניים, או ביצוע סקוואטים (squats) בזמן שהמים בקומקום רותחים. Snacktivity™ פותחה כמסר פשוט שאנשי מקצוע יכולים לקדם בקרב מטופלים במסגרת הקשרים בריאותיים שונים. היא מתמקדת בקידום פעילות גופנית בפורמט חדשני ומעורר מוטיבציה המתאים לכלל האוכלוסייה, ללא קשר ליכולתם הפיזית והרקע שלהם וללא צורך בציוד מיוחד. הנוחות הפוטנציאלית של צבירת Snacktivity™ באמצעות פעילויות יומיומיות הופכת אותה לנגישה כמעט לכולם. רופאי משפחה, אחיות, רופאי שיניים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ופודיאטרים הוכשרו לקדם את Snacktivity™ במסגרת פגישותיהם עם מטופלים, והם דיווחו כי ניתן לשלב זאת בהצלחה, תוך התאמות קלות בלוח הזמנים.
כמובן, קיימים מחסומים בהטמעת “להפיק את המרב מכל מפגש”, כולל מגבלת זמן במהלך הפגישה לניהול שיחות מסוג זה עם מטופלים. בנוסף, ידוע כי אנשי מקצוע בתחום הבריאות נרתעים לעיתים מלהעלות נושאים הקשורים לרפואה מונעת, מחשש שלא ידעו כיצד לתמוך במטופלים בצורה הטובה ביותר, או בשל חשש לפגוע במטופלים. יש חשיבות לוודא שלאנשי מקצוע בתחום הבריאות יהיו הכישורים והביטחון לנהל שיחות מסוג זה כדי לשמור על האמון והיושרה בקשר עם המטופלים. עידוד פעילות גופנית בקרב מטופלים שמגיעים לפגישה מסיבות שאינן בהכרח קשורות לאורח חיים בריא עשוי להיראות בלתי רלוונטי או בלתי הולם. לדוגמה, רופאי שיניים בדרך כלל אינם דנים על פעילות גופנית עם מטופלים כי הדבר אינו קשור לבריאות הפה, אך במסגרת Snacktivity™ הדבר כן נעשה. עם זאת, חשוב שאנשי מקצוע בתחום הבריאות יחושו בנוח במתן התערבויות בריאותיות קצרות מסוג זה, דבר שניתן להשיג באמצעות הכשרה ותרגול.
להלן חמש הצעות שכדאי לשקול עבור יישום “להפיק את המרב מכל מפגש”, כגון Snacktivity™, על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות:
המלצות מעשיות:
Translated by Prof. Gabriel Nudelman
The Academic College of Tel Aviv-Yaffo, Israel
Read more
By Gozde Ozakinci, University of Stirling
סרטן קשור מאוד לסטטיסטיקות מפחידות. לדוגמה, “אחד מכל שני אנשים יפתח צורה כלשהי של סרטן במהלך חייו“. אבל יש גם התפתחויות מעודדות שמצביעות על כך ששיעורי ההישרדות מסרטן משתפרים. הספירה האחרונה ב-2018 מצביעה על כך שיש כמעט 44 מיליון אנשים בעולם ששרדו את האבחנה והטיפול בסרטן. אלו חדשות מבורכות למי שהתנסו באִבחוּן וטיפול בסרטן.
משמעות השיפור בשיעורי ההישרדות היא גם שיותר ויותר אנשים חיים עם ההשלכות של הטיפול בסרטן. אחת מההשלכות הללו היא תחושת פחד מהאפשרות שהסרטן יחזור. בספרות המקצועית, הדבר מוגדר כ”פחד, דאגה או חשש הקשורים לאפשרות שהסרטן יחזור או יתקדם“, והוא מוכר כאחת מהבעיות המשמעותיות ביותר שמשפיעות על איכות החיים של אנשים לאחר אבחון סרטן. (more…)
Read more
By Dr Lee Shepherd, Northumbria University, UK and Professor Ronan E. O’Carroll, University of Stirling, UK and Professor Eamonn Ferguson, University of Nottingham, UK
ישנם סיפורים רבים על איך השתלת איברים של נפטר הציעה חבל הצלה לאנשים. ואכן, כל תורם איברים שנפטר יכול לשנות את חייהם של עד תשעה אנשים. עם זאת, ישנם מעט מדי איברים הזמינים להשתלה. מחסור זה מביא לרשימות המתנה גדולות ולאנשים שמתים לפני שהם מקבלים איבר. לכן, עלינו להבין אילו גורמים משפיעים על הסבירות שמישהו יתרום את איבריו כאשר ימות.
Read more
By Stephan Dombrowski, University of New Brunswick, Canada
ללכת מהמוות
הליכה היא אחת הצורות הבסיסיות ביותר של תנועה אנושית והיא קשורה לשפע של יתרונות בריאותיים. עדויות מצביעות על כך שאלו שהולכים יותר, נוטים פחות למות בטרם עת, מה שמצביע על כך שאפשר ללכת מהמוות (לפחות לזמן מה).
הליכה ושבץ
הליכה כצורה של פעילות גופנית מועילה במיוחד לאנשים עם שבץ מוחי, גורם מוביל לנכות במבוגרים. פעילות גופנית סדירה לאחר שבץ מוחי יכולה להפחית את הסיכון להישנות שבץ מוחי, לסייע בהחלמה ולשפר את התפקוד הכללי, הבריאות והרווחה. למרות זאת, אנשים עם שבץ מוחי מבלים בסביבות 75% משעות הערות בישיבה, יותר משאר בני גילם. עם זאת, הליכה היא אחת הצורות הניתנות להשגה ביותר של פעילות גופנית לאחר שבץ מוחי – 95% מהאנשים יכולים ללכת 11 שבועות לאחר שבץ מוחי. בנוסף, הליכה היא צורת הפעילות הגופנית המועדפת עבור אנשים עם שבץ, אשר רואים בה כנגישה, מהנה ולעתים קרובות בעלת פן חברתי. שאלת המפתח היא כיצד לתמוך באנשים עם שבץ מוחי על מנת שילכו יותר?
Read more
By Amy Barradell, University Hospitals of Leicester NHS Trust
אם הייתי אומרת, לונג קוביד, מה זה היה אומר לך?
תת-קבוצה של אנשים שנדבקו במחלת הקורונה (COVID-19) המשיכו לחוות תסמינים למעלה מ-4 שבועות לאחר ההידבקות שלהם. בדרך כלל, הם מדווחים על תסמינים גופניים (למשל, קוצר נשימה, חולשה) ופסיכולוגיים (למשל, חרדה, ליקויים קוגניטיביים). אנשים החווים תסמינים אלה קוראים לזה ‘לונג קוביד’
Read more
By Marta Moreira Marques, NOVA University of Lisbon, Portugal
טכניקות לשינוי התנהגות הן אבני הבניין של התערבויות לשינוי התנהגות. בין אם אתם מנסים לעזור למישהו להגביר את הפעילות הגופנית שלו, להפסיק לעשן או לדבוק טוב יותר במשטר תרופות, טכניקות לשינוי התנהגות הן הכלים שעומדים לרשותכם. טכניקות נפוצות לשינוי התנהגות כוללות דברים כמו הצבת יעדים, ניטור עצמי, מתן מידע על התנהגות וניהול רגשות. (more…)
Read more