תמיכה בעובדי בריאות בהתמודדות עם היסוס לגבי חיסונים

By Dawn Holford, University of Bristol, UK, Linda Karlsson, University of Turku, Finland, Frederike Taubert, Erfurt University, Germany, Emma C. Anderson, University of Bristol, UK, Virginia C. Gould, University of Bristol, UK

תיקון תפיסות מוטעות בנוגע לחיסונים

חיסונים הם אחד הכלים המוצלחים ביותר בבריאות הציבור – ההערכה היא שהם מצילים כשישה אנשים בכל דקה. אבל חיסונים גם נתקלו בהתנגדות ציבורית, כאשר דיסאינפורמציה מתמשכת מערערת את אמון הציבור בחיסון, ומקשה על עובדי הבריאות העוסקים בחיסונים. איך עובדי הבריאות עומדים בשטף הסיפורים הכוזבים על חיסונים? מה הם יכולים לומר למטופלים המזכירים את הסיפורים האלה כסיבות לא לחסן את עצמם או את ילדיהם?

למרות שזה יכול להיות מפתה להגיב על ידי ציטוט העובדות, תיקון תפיסות מוטעות על חיסונים – שלעיתים קרובות מוזנות מדיסאינפורמציה – אינו פשוט כמו שיתוף מידע עובדתי נוסף. קחו לדוגמה את המיתוס שהופרך מזמן על חיסונים ואוטיזם: למרות עשרות שנים של מחקר וראיות נרחבות שאין קשר בין השניים, עובדי בריאות עדיין נתקלים בחשש זה אצל הורים. מיתוסים מסוג זה “נדבקים” בקלות, כי הם משחקים על הפחדים הבסיסיים של אנשים, באמצעות שימוש בסיפורים שנשמעים אינטואיטיביים במבט ראשון. לעיתים הם גם מנוצלים על ידי גורמים בעלי אינטרסים פוליטיים כדי לשמור אותם בשיח הציבורי.

אז מה יכולים עובדי הבריאות לומר למישהו שיש לו תפיסה מוטעית לגבי חיסונים? נקודת הפתיחה היא להבין מה מניע את האמונות שלו. בואו נדמיין שני הורים, טינה ותום. שניהם מודאגים שהמערכת החיסונית של ילדיהם לא תצליח להתמודד עם כל החיסונים המומלצים. זוהי תפיסה מוטעית נפוצה נוספת: בפועל, חיסונים הם רק מנה קטנה בהשוואה למחלה האמיתית. עבור תום, החשש נובע מהפחד שלו מתופעות לוואי שכל חיסון עלול לעורר. עבור טינה, החשש נובע מהעדפה שלה שהילד יפתח עמידות “טבעית” חזקה בפני מחלות. המניעים העמוקים הללו, שמתחת לחשש הגלוי, ידועים בפסיכולוגיה כ”שורשי עמדה” (attitude roots), והם יכולים להניע אנשים להיאחז בתפיסות השגויות שלהם גם לנוכח תיקון עובדתי.

לעתים קרובות, יש לנו דחף טבעי לתקן ישירות תפיסות מוטעות שאנו שומעים מאחרים. עם זאת, מחקרים מראים שכאשר קודם כל נותנים תוקף לשורשי העמדה של אנשים, הם נעשים פתוחים יותר לשמוע תיקון של מיתוסים על חיסונים, והדבר יכול להעלות את הסיכוי לקבלת חיסונים. לכן, כדי להתמודד עם החשש של תום, אולי נרצה קודם להרגיע אותו שזה טבעי לרצות להגן על הילד שלו. לעומת זאת, כדי להתמודד עם החשש של טינה, ייתכן שיהיה נכון להתחיל בהכרה בכך שבאופן כללי כדאי להימנע מתרופות שאינן נחוצות. לאחר שנוצר חיבור ונבנה אמון, אפשר להמשיך ולהתייחס לתפיסות השגויות שלהם ולשיתוף מידע נוסף על חיסונים.

איך נוכל להכין עובדי בריאות לשיחות על חיסונים?

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תפיסות מוטעות לגבי חיסונים היא באמצעות גישות מותאמות המבוססות על דיאלוג. כאשר אנשים יכולים לשוחח עם עובדי בריאות שהם נותנים בהם אמון כמקור לייעוץ רפואי, הדבר עשוי להיות יעיל מאוד בהעלאת שיעורי ההתחסנות. דוגמה לגישה כזו היא ראיון אמפתי-הפרכתי (Empathetic Refutational Interview) – מסגרת בת ארבעה שלבים לבניית שיחות על חיסונים, תוך שימוש בטכניקות המבוססות ראיות שתוארו לעיל, שמחזקות אמון ומסייעות לתקן תפיסות שגויות, ובמקביל מכבדות את שורשי העמדה של אנשים. היא נוצרה על ידי פרויקט JITSUVAX  ונשענת על גישות דיאלוגיות אחרות, כגון ראיון מוטיבציוני (Motivational Interviewing).

עם זאת, לא תמיד קל לנהל דיאלוג מכבד עם מטופלים בנושא חיסונים. עובדי בריאות עלולים לחשוש שהשיחה תעורר עימות. רבים גם אינם מקבלים הכשרה ייעודית לשיחות מסוג זה. למעשה, גם כאשר קיימת הכשרה או הנחיה, היא נוטה לעיתים להישען על גישה של מתן מידע והצגת עובדות למטופלים – דבר שיכול אפילו לפגוע בהשגת המטרה. במסגרת פרויקט JITSUVAX רואיינו עובדי בריאות שתיארו צורך בתמיכה ובאסטרטגיות ספציפיות להתמודדות עם תפיסות שגויות של מטופלים לגבי חיסונים.

בפרויקט JITSUVAX פותחו כלים כדי לסייע לעובדי בריאות ליישם את מסגרת הראיון אמפתי-הפרכתי בשיחות על חיסונים:

• משאבים מקוונים לסייע לעובדי בריאות להבין 11 “שורשי עמדה” העומדים מאחורי תפיסות שגויות לגבי חיסונים.
• הנחיות ליישום המסגרת כדי לשפר את איכות השיחות על חיסונים.
• הכשרה ייעודית לאנשי צוות רפואי בראיון אמפתי-הפרכתי.

הצוות קיים סדנאות עם אנשי בריאות ממדינות שונות באירופה, שלאחריהן המשתתפים דיווחו על שיפור משמעותי ומתמשך במיומנויות ובביטחון העצמי בשיחות על חיסונים. ברומניה, אנשי מקצוע שהוכשרו בראיון אמפתי-הפרכתי ובראיון מוטיבציוני דיווחו על עלייה גדולה יותר במספר התורים לחיסון שנקבעו בעקבות הייעוץ, בהשוואה לאנשי מקצוע שלא עברו הכשרה.

הניסיון הזה תואם גם ממצאים של ארגון הבריאות העולמי, שלפיהם הכשרה במיומנויות תקשורת לעובדי בריאות מחזקת את הביטחון שלהם בשיחות על חיסונים והיא השקעה משתלמת.

המלצות מעשיות

לאנשי מקצוע:

• כעובדי בריאות, אתם נמצאים בעמדה ייחודית של אמון בכל הנוגע לייעוץ רפואי. הכירו בכך שהשיחות שלכם יכולות להיות גורם מכריע בהחלטה של מטופלים בנושא חיסונים.
• הבנת “שורשי העמדה” של המטופלים שלכם יכולה לעזור לכם בשיחה. אפשר לחשוב על זה כמו אבחון של המצב על מנת לדעת כיצד להתייחס לחששם של המטופלים. טכניקות שעוזרות בשלב אבחון זה כוללות שאלות פתוחות (למשל: “איזה מידע יעזור לך לקבל החלטה?”) במקום שאלות סגורות (“אני יכול/ה לתת לך מידע?”), והקשבה פעילה באמצעות שיקוף דברי המטופל.
• קיימות דרכים יעילות ומבוססות ראיות לתיקון מיתוסים על חיסונים תוך שמירה על קשר טוב ואמון. מומלץ לחפש הכשרה בטכניקות אלו כדי לחזק את הביטחון העצמי והמיומנויות שלכם בשיחות על חיסונים.
• ייתכן שתחששו ששיחות עם מטופלים ידרשו יותר זמן ממה שיש בפועל. גישות כגון ראיון אמפתי-הפרכתי מציעות טכניקות המסייעות להפיק את המירב מהשיחה גם אם יש לך רק מספר דקות. עדיף לבנות אמון ולהניח תשתית לשיחות עתידיות מאשר להעביר מידע שלא יתקבל בברכה.
• תמשיכו לתרגל את המיומנויות והטכניקות שתלמדו – הן משתפרות ככל שמשתמשים בהן יותר.

Translated by Prof. Gabriel Nudelman

The Academic College of Tel Aviv-Yaffo, Israel