By Victoria Woof and David French, Manchester Centre for Health Psychology, University of Manchester, UK

Traditionally in medicine and health psychology, healthcare professionals have provided patients with their personalised disease risks with the aim of preventing disease. Where risk communication facilitates changes to health behaviour, it can potentially reduce the development of disease and find diseases at treatable stages. For instance communicating the risk of cardiovascular disease to promote the uptake of physical exercise and improved diet to reduce risk. However, there are other possible aims and outcomes to consider when delivering information about disease risk. Further, the goals of healthcare professionals and patients or members of the public may not always be aligned. Several related goals of risk communication have been identified, including facilitating informed choices and producing appropriate affective responses, as well as motivating behaviour change.

(more…)

Zuzana Dankulincova, Pavol Jozef Safarik University, Slovakia

בעוד שמרבית החוקרים מודעים לכך שהפצת תוצאות המחקר מהווה חלק מאחריותם האתית כלפי משתתפי המחקר (וחפצים בכך שלממצאי המחקר שלהם יהיו השלכות ברורות ומעשיות), המעבר ממודעות לראיות אל עבר יישום נרחב עשוי להימשך זמן רב. ידע מדעי אינו תמיד מיושם בפרקטיקה היומיומית; כאשר זה קורה, זה בדרך כלל לא נעשה באופן עקבי או שיטתי.

מדוע זה קורה? מעקב אחר המספר העצום של מחקרים, התערבויות והמלצות עלול להיות מציף עבור ספקי שירותי הבריאות. בעת סקירת ראיות והמלצות, חשבו עד כמה הראיות רלוונטיות עבור סביבתכם המקומית. האם ההקשר המתואר בהמלצות המחקריות דומה לזה שלך? האם יש ברשותך את מה שצריך בכדי ליישם המלצות אלו, או שחסרים לך המשאבים והכישורים הדרושים? האם למטופליך יש את מה שהם צריכים על מנת ליישם את ההמלצות? אפילו המערך הטוב ביותר וההתערבות המבטיחה ביותר לא יהיו יעילים אם אין “התאמה” ביניהם לבין המטופלים וסביבתם. כך למשל, המלצה ​​על התערבות בריאותית דיגיטלית עבור מטופלים חסרי סמארטפונים או מחשבים, או מטופלים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה, עלולה להיות בעייתית.

היבט מהותי נוסף בתרגום הידע נוגע לאינטראקציה בין אלה המשתמשים בידע (למשל, מטופלים) לבין אלה שמחזיקים בידע ומפיצים אותו (למשל, מטפלים). לא משנה עד כמה טוב נתווך את ההמלצות שלנו, הדסר לא יוביל להשפעה הרצויה במידה והן לא רלוונטיות או שימושיות עבור המטופל. הקשבה היא מרכיב מרכזי בתרגום הידע. אדם שמקשיבים לו יכול לנצל את חוכמתו ולראות דברים מנקודת מבט חדשה. ככל שנקשיב טוב יותר למטופלים וללקוחות, כך נוכל לענות טוב יותר על צרכיהם, וכך הם יאמינו ויחבבו את  המסרים שלנו יותר ובסופו של דבר יפעלו על פיהם. בכדי להשיג זאת, הקשב באופן פעיל לדבריו של המטופל שלך, מבלי לכפות עליו את ציפיותיך, וכן הענק למטופל שלך מספיק זמן ללא הפרעות. במידת האפשר, השתמש בשאלות פתוחות, התאם אותן לרמת האוריינות הבריאותית של המטופל שלך והימנע משימוש בטרמינולוגיה רפואית. במידה וישנו צורך להשתמש בז’רגון רפואי, הקפד לבדוק האם הוא מובן או לא, וכן, הקפידי להסביר את המונחים בהם נעשה שימוש.

(more…)