לאכול או לא לאכול, זו השאלה: כיצד יכולים העוסקים בפסיכולוגיה רפואית לעזור לאנשים לנהל את בטיחות המזון שלהם?
מאת ברברה מולאן, אוניברסיטת קורטין, אוסטרליה.
היקף הבעיה
בכל שנה, אחד מכל עשרה אנשים ברחבי העולם (כ- 600 מיליון בני אדם) חולה כתוצאה מאכילת מזון מזוהם, ו420,000 אנשים מתים עקב כך. קיימים הבדלים גאוגרפים משמעותיים בנוגע למיקום התרחשותם של אירועים אלה, כאשר באפריקה, דרום מזרח אסיה ובאזורי מזרח הים התיכון ישנה שכיחות גדולה ביותר של מחלות המועברות במזון (מידע נוסף אודות מחלות המועברות במזון לפי אזור ניתן לראות כאן). בנוסף להבדלים גאוגרפים אלה, ישנם גם הבדלים משמעותיים בסוג הגורם האחראי למחלות המועברות במזון (לדוג’ – וירוסים, חיידקים וטפילים).
קיימות הרבה חוליות בשרשרת בטיחות המזון מ”החווה לצלחת”. בעוד שיש הרבה הנעשה לשם סיוע לחקלאים, לתעשיות, ולמסעדות בניהול בטיחות המזון שלהן, לעתים קרובות מתעלמים ממעורבותם של הצרכנים עצמם באחריות לבטיחות המזון. יישום נהלי בטיחות מזון בקרב צרכנים הינו קריטי כיוון שהוא מהווה את השלב הסופי במניעת הרעלות מזון. ההערכות לגבי שיעור הרעלות המזון שמקורן בבית אינן עקביות ונעות בטווח של 11% עד 87%. כפסיכולוגים רפואיים ביכולתנו לעשות רבות בכדי לעזור לצרכנים לצמצם את הסיכון שלהם לחלות בהרעלות מזון בבית.
Read more









