כיצד לשמר ולתחזק התנהגות מקדמת בריאות לאורך זמן?

מאת דומיניקה קוואסניצקה, אוניברסיטת SWPS , פולין ואוניברסיטת קרטין, אוסטרליה

המטרה העיקרית של תכניות מקדמות בריאות היא לקדם שינוי התנהגותי ארוך טווח. לאנשי מקצוע בתחום הבריאות תפקיד מרכזי ויכולת לעזור למטופליהם לשפר את מצב הבריאות שלהם ולשמר את השינוי ההתנהגותי לאורך זמן. זה ידוע שקשה לשנות את אורח החיים לאורח חיים בריא, וקשה אף יותר לתחזק אותו לטווח ארוך. למעשה, אחת השאלות הגדולות בפסיכולוגיה הבריאותית היא מדוע שמירה על אורח חיים בריא היא כה קשה לביצוע.

(more…)

Read more

הפסיקו להתנהג כמו יען! היתרונות בהנחיית אנשים איך לפקח על התקדמותם

 נכתב על ידי תומס ל. ווב, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת שפילד, בריטניה. 

איך אתה מתקדם במטרתך להפחית בכמות הסוכר שאתה צורך ולהשיל ממשקלך 10 ק”ג?
מרבית הסיכויים הם שאתה לא לגמרי יודע או אפילו לא לגמרי רוצה לדעת. במצבים כאלה, אנשים נוטים לנהוג כמו יען ולטמון את ראשם בחול, מתוך כוונה להימנע או לדחות מידע שיכול לסייע להם בפיקוח על התקדמותם בדרך למטרה. מחקרים בנושא “בעיית היען” מראים שלעיתים קרובות אנשים אינם עוקבים אחר התקדמותם (כדוגמת שקילה עצמית וקריאת המידע המופיע על חבילות מוצרי האוכל אותם הם קונים). חלק מן הבחירה לא לעקוב אחר ההתקדמות נובעת מכך שהם אינם רוצים להרגיש רע לגבי עצמם- למשל, הם מבינים שהם שוקלים יותר ממה שקיוו ושהם עדיין צורכים יותר מדי סוכר. לעומת זאת, תיאוריות וראיות שנמצאו מציעות כי מעקב אחר ההתקדמות לעבר המטרה, מסייע לאנשים לזהות פערים בין המצב הנוכחי למצב הרצוי המצריך פעולה. המשמעות היא שהימנעות מניטור מקשה על זיהוי הצורך לפעול ועל זיהוי הדרך המתאימה ביותר לעשות זאת. לפיכך, בעיית היען מייצגת הזדמנות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות (ובתחומים אחרים) לעזור לאנשים לפקח על התקדמותם ולהפיק תועלת מכך. על כן, אין זה מפתיע כי נמצאו הוכחות חזקות לכך שהנחיית אנשים לפקח על התקדמותם מסייעת להם בהשגת יעדיהם במגוון תחומים.

(more…)

Read more

תובנות מתחום מדעי ההתנהגות על מגיפת קורונה COVID-19:

נכתב בידי שיין טימונס, מכון המחקר הכלכלי והחברתי, אירלנד

ממשלות מכל רחבי העולם התגייסו למאמץ לבלום את התפשטותו של נגיף קורונה, אך להתנהגותם של אנשים תהיה חשיבות מכרעת בקביעת הצלחתם במשימה זו. היחידה למחקר התנהגותי במכון המחקר הכלכלי והחברתי שבדבלין עובדת בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות של אירלנד במטרה לעדכן אותם בתגובות למגיפת קורונה. כחלק מפרוייקט זה, ערכנו סקירה של מעל למאה מאמרים מדעיים והתחלנו לבחון דרכים באמצעותן ניתן להעביר לציבור מסרים מקדמי בריאות באופן היעיל ביותר. בסקירה המדעית התמקדנו בספרות הרלוונטית לשלושה תחומים שהיוו את הבסיס להעברת מסרים מקדמי בריאות לציבור במדינות שונות: שמירה על היגיינת הידיים, מגע בפנים ובידוד. אנו מתייחסים גם לספרות רחבה יותר אודות דרכים המקדמות התנהגות בריאותית ותקשורת יעילה במצבי משבר.  (more…)

Read more

The importance of assessing clients’ coping strategies

By Nadia Garnefski and Vivian Kraaij, Department of Clinical Psychology, Leiden University, The Netherlands

Rob has just heard that he has HIV (negative event). He thinks that he is the one to blame for this (self-blame) and he avoids seeing his friends (withdrawal). The situation makes him sad. When sitting at home, he cannot stop thinking about his feelings (rumination) and believes that what has happened to him is a complete disaster (catastrophizing). Because he feels sad, he has little energy. As a result, he withdraws even more. This makes him even sadder. In this way, Rob is drawn into a downward spiral.

(more…)

Read more

מטופלייך נוטים להתגונן? אם כן, אישור עצמי עשוי לעזור

פיטר האריס ואיאן הידן, קבוצת המחקר של האישור העצמי, בית הספר לפסיכולוגיה,  אוניברסיטת סאסקס, בריטניה.

האם אי פעם סירבת להתמודד עם משהו שהעדפת להתעלם ממנו? אולי חיבתך היתרה למאכל שאינו בריא עבורך, או נטייתך להימנע מבדיקות בריאות שגרתיות? ובכן, אתה לא לבד. רובנו תופסים את עצמנו, בדרך כלל, כאנשים הגיוניים ומוכשרים. לכן, האמירה לפיה משהו שאנחנו עושים אינו בהכרח הגיוני או יעיל, יכולה להיות חוויה מאתגרת. כתוצאה מכך, אנו עלולים לפתח מיומנות גבוהה להתנגד  למסרים שאנחנו מעדיפים שלא לשמוע.

(more…)

Read more

להפוך ל”גרסה טובה יותר של עצמך” כדרך לשינוי התנהגות

                        נכתב ע”י ויניפרד גבהרדט, אוניברסיטת ליידן, הולנד

לפני 9 שנים, הפכתי לצמחונית בין לילה. הדמות המרכזית בספר שקראתי באותם ימים, הסבירה שאין ביכולתה לאכול שום דבר בו “מתי שהוא פעם לב “. המילים המעטות הללו הממו אותי כמו ברק. הבנתי שכך בדיוק אני מרגישה. הפסקתי לאכול בשר ודגים באופן מידי, ומאז לא הייתה לי שום בעיה לדבוק בתפריט החדש. התנהגות חדשה זו התאימה באופן מושלם ל”אדם שאני”.

לעומת זאת, בעבר הייתי רגילה לרוץ ריצות קלות ואף יכולתי לרוץ שבעה קילומטר בקלות. אבל, מעולם לא הגדרתי עצמי כ”אדם ספורטיבי”, ובכל פעם שהופיע מכשול, כמו למשל, מחלה, חזרתי להיות בטטת כורסא. כרגע אני לא מנסה להיות “ספורטיבית” אבל כן מנסה ללכת בכל הזדמנות אפשרית במהלך היום. אני מחשיבה עצמי כ”אישה פעילה”. 

(more…)

Read more

קבוצת מחקר בת נבדק אחד, N-of-1: מה אפשר ללמוד מלחקור מקרה בודד?

מרי ג’ונסון ודרק ג’ונסון, אוניברסיטת אברדין, סקוטלנד

לעיתים קרובות אנשי צוות מעוניינים בתשובה לבעיה הקשורה לאדם אחד, מרכז רפואי אחד, אזור אחד וכו’. לדוגמה, חשוב לדעת מה התדירות בה אדם מסוים בעל משקל יתר אוכל חטיפים, איפה ומה הכמות אותה הוא צורך, והאם לחץ מחמיר את המצב. או, לברר את התדירות בה חברי צוות של יחידה רפואית מסוימת מדלגים על רחיצת ידיים, האם המצב מחמיר כשאין מספיק אנשי צוות, והאם הוא משתפר כאשר במחלקה מפרסמים מודעות בנושא. או שאולי תרצו לחקור את מקורן של טעויות קליניות בכדי לבחון האם הן שכיחות יותר במחלקה זו או אחרת או בקרב קבוצות שונות בצוות. ברמת המדיניות הציבורית, יש חשיבות לחקור אפקט של חקיקה חדשה, כגון האם איסור עישון במקומות ציבוריים משפיע על כמות העישון.

יתכן שתנסו לענות על השאלות הללו על ידי תשאול האנשים בנוגע למה הם חושבים או זוכרים. אך עדיף לשאול או לתצפת עליהם בזמנים ובמקומות הרלוונטיים על מנת להימנע מבעיות של הטיה או שכחה. התקדמויות טכנולוגיות עדכניות כגון ניטור דיגיטלי בעזרת שימוש בטלפון חכם הופך את המעקב אחר מה שקורה בזמן אמת לקל יותר. קבוצת מחקר של נבדק אחד (n-of-1) יכולה לעזור לכם לענות על השאלה שלכם.

מחקרים עם קבוצות מחקר של נבדק אחד (n-of-1) אפשריים כאשר ניתן למדוד את הבעיה באופן חוזר ונשנה, ולבחון את השינוי לאורך זמן. כך אפשר לתאר את הבעיה ולבחון האם היא משתפרת או מחריפה בתנאים שונים. אפשר גם לנסות טיפול או התערבות ולהעריך האם הדבר משפיע בצורה המצופה. 

הדרך הפשוטה ביותר להעריך את הנתונים שנאספו ולהבחין במגמות היא להשתמש בגרף, כפי שמופיע בדוגמא שבהמשך. זהו שלב חובה בכל ניסוי של קבוצת מחקר של נבדק אחד (n-of-1). בנוסף קיימים ניתוחים סטטיסטיים ייחודיים למחקר כזה והפיתוח של שיטות מחקר מורכבות יותר נמצא בעיצומו (לדוגמה, שיטות של הערכת שינוי דינאמי).

(more…)

Read more

פעילות גופנית בגיל המבוגר: כמה, איך, ומה יעזור לי להתמיד?

נכתב ע”י אן טידמן, אוניברסיטת סידני, אוסטרליה

“חוסר בפעילות הורס את מצבו הטוב של כל אדם ואילו תנועה ופעילות גופנית שיטתית מצילים ומשמרים אותו.” אפלטון – 400 לפנה”ס.

ידוע כבר זמן רב כי הפיכת הפעילות הגופנית להרגל קבוע, חשובה מאוד לבריאות תקינה ולרווחה נפשית. אולם, לעיתים קרובות מכוונים המסרים לקידום בריאות וביצוע פעילות גופנית בעיקר לילדים וצעירים מבלי להתמקד גם בחשיבותה של הפעילות הגופנית בקרב אנשים בני 65 ומעלה. עם זאת, הגיל המבוגר הוא גיל קריטי מבחינת החשיבות של הפיכת הפעילות הגופנית להרגל יומיומי.
על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי בנושא פעילות גופנית,  על אנשים בני 65+ לבצע לפחות 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית, או מעל ל75 דקות של פעילות גופנית בעצימות נמרצת, או שילוב שווה ערך של פעילות מתונה-בינונית-נמרצת לאורך כל השבוע. בנוסף ממליץ ארגון הבריאות העולמי למבוגרים לבצע פעילות גופנית בכדי לשפר את שיווי המשקל ולמנוע נפילות 3 פעמים בשבוע לפחות, וכן לקחת חלק בפעילויות לחיזוק שרירים לפחות פעמיים בשבוע. למרות ההמלצות הברורות בנוגע לכמות הפעילות הגופנית המביאה לרווחים בריאותיים, הרי כשליש מאוכלוסיית העולם אינה פעילה מבחינה גופנית, כאשר אנשים מבוגרים הם שיאני חוסר הפעילות.
(more…)

Read more

נושא כבד משקל: העלאת נושא המשקל בטיפול

ג’יין אוגדן, אוניברסיטת סוריי, בריטניה

נושא המשקל מהווה בעיה שמסובך לדבר עליה במהלך פגישת התייעצות. לחלק מהחולים נמאס לשמוע את המשפט “כדאי לך לרדת במשקל” בכל פעם שהם מבקרים במרפאה, משפט שנאמר בין אם הם מגיעים בעקבות כאב גרון, בדיקת צוואר הרחם, או בעיה לבבית. הם עשויים לחוות במשך תקופת חיים שלמה שעולם הרפואה מתייחס אליהם באופן סטיגמתי, ולחשוב שכל מה שהאחרים רואים בהם זה את מידות הגוף שלהם. בזמן שזו המציאות עבור אנשים מסוימים, אחרים מעולם לא החשיבו את המשקל שלהם כבעיה, ועלולים להיות מופתעים ואפילו להיעלב כאשר מעלים בפניהם את הצורך לרדת במשקל. ישנם אנשים שאולי פשוט לא רוצים לשמוע את המסר, אוטמים אוזניים לכל מה שנאמר, וחושבים לעצמם ‘ מה אתה יודע, אתה רזה/ שמן/ צעיר מדי/ מבוגר מדי’ או ‘המדע תמיד טועה’.  העלאת בעיית המשקל דורשת ניהול זהיר של “מתי”, “איך”, ו”מה”. 

(more…)

Read more

יעילות עצמית: האמונה “שאני יכול לעשות” המאפשרת לאנשים לשנות את אורח חייהם

גופנית- כל אלה דורשים מוטיבציה, מאמץ והתמדה. בעוד גורמים פסיכולוגיים רבים ממלאים תפקיד בשינוי התנהגותי, יעילות עצמית היא אחד החשובים ביותר.

מהי יעילות עצמית, ומה היא עושה?

האם אי פעם התקשיתם להימנע משתיית אלכוהול כאשר סעדתם בחוץ? למרות שאתם עשויים להאמין כי הימנעות היא הדבר הנכון לעשות, אתם עלולים להתקשות לשלוט ברצון לשתות. תחושה זו של קושי מצביעה על יעילות עצמית נמוכה בהקשר של הימנעות מאלכוהול. יעילות עצמית היא כמות השליטה האישית שיש לנו על ההתנהגות שלנו במצבים קשים. זוהי אמונה אופטימית ביכולת שלנו להתמודד עם אתגרים חדשים או תובעניים. אם אנו מחזיקים באמונה חזקה שביכולתנו להתמודד עם משימה קרובה (יעילות עצמית גבוהה), אזי עולים הסיכויים כי נפעל בכיוון זה. אם אנו בטוחים שנוכל להתגבר על איום או אתגר צפוי (למשל, בחינה), סביר להניח שנצליח להתמודד יותר מאשר להימנע מאיום זה. לעומת זאת, אם יש לנו ספקות עצמיים (יעילות עצמית נמוכה), אולי נהסס לפעול. לפיכך, יעילות עצמית מנחה שינויים התנהגותיים ותומכת בתפקוד אופטימלי.

מה ניתן ללמוד על יעילות עצמית מהמחקר על שינוי בהתנהגות הבריאותית?

סקירות ספרות מראות כי יעילות עצמית גבוהה מנבאת ביצוע של מספר התנהגויות בריאותיות חשובות, כולל הפסקת עישון סיגריות, שליטה במשקל, שימוש באמצעי מניעה, שימוש לרעה באלכוהול, צריכת פירות וירקות, שימוש בחוט דנטלי, ופעילות גופנית. בנוסף, מחקרי התערבות מצביעים על כך שהגברה של יעילות עצמית מובילה לשיפור בהתנהגות (למשל, התנהגויות תזונתיות ופעילות גופנית). ביחד, ממצאים אלו מצביעים על כך שאנשים זקוקים לרמה מסוימת של יעילות עצמית על מנת לבצע התנהגויות בריאותיות חשובות וכדי להשיג תוצאות רצויות (למשל, ירידה במשקל).

בהינתן העובדה שיעילות עצמית כה חשובה בקונטקסט של שינוי התנהגותי, הי ששתי שאלות מפתח עדיין קיימות: כיצד ניתן לדעת האם למישהו יש יעילות עצמית גבוהה או נמוכה? ומה ניתן לעשות על מנת להגביר את היעילות העצמית כאשר היא נמוכה?

כיצד ניתן להעריך את רמת היעילות העצמית?

הדרך הנפוצה ביותר היא לבקש מאנשים לתמוך בהצהרות מסוימות. הכלל המוצע להערכה ספציפית של יעילות עצמית התנהגותית הוא: “אני בטוח שאני יכול … (לבצע פעולה), גם אם … (מחסום)”. דוגמה להצהרה של יעילות  עצמית היא: “אני בטוח שאני יכול לדלג על קינוחים גם אם המשפחה שלי ממשיכה לאכול אותם.” סולמות של יעילות עצמית פותחו למדידה של סוגים שונים של התנהגויות בריאותיות. מספר שאלונים קצרים להערכת היעילות העצמית עבור תזונה, פעילות גופנית, שימוש בקרם הגנה, שימוש בחוט דנטלי, היגיינת ידיים וצריכת אלכוהול ניתן למצוא כאן וכאן. כאשר מעריכים את היעילות העצמית, חשוב לציין כי יעילות עצמית נמוכה עבור התנהגות אחת אינה מעידה בהכרח על יעילות עצמית נמוכה עבור התנהגות אחרת. לכן יש להעריך את היעילות העצמית אך ורק ביחס להתנהגות מסוימת.

 

כיצד ניתן להגביר יעילות עצמית?

רוב ההתערבויות לשיפור יעילות עצמית קשורות לארבעה מקורות מידע המהווים היררכיה. בראש היררכיה זו, אמונות של יעילות עצמית יכולות להשתפר באמצעות הישג אישי. על מנת לקדם ההתנסויות של שליטה, יש להנחות לקוחות לבצע צעדים קטנים אשר סביר להניח שיושגו בהצלחה. לאחר מכן ניתן לספק משוב חיובי על מנת לחזק את תחושת ההישג, ולעודד את האדם להתמודד עם צעדים מאתגרים יותר בהמשך. מטלות מדורגות כגון אלו יכולות להיות מועילות במסגרות קליניות, כמו בפיזיותרפיה (למשל, התקדמות הדרגתית בתרגילי איזון וכוח), או בטיפול התנהגותי קוגניטיבי לפוביות.

המקור השני לחיזוק יעילות עצמית הינו התנסות עקיפה, או התבוננות באחרים. כאשר אנשים עדים לאנשים אחרים (הדומים להם) המצליחים לשלוט במצב קשה, השוואה חברתית וחיקוי של התנהגות יכולים לחזק את האמונה ביעילות העצמית. תארו לעצמכם שאתם נמצאים בתהליך של הפסקת עישון אבל הפרטנר שלכם מתקשה להפסיק בשל יעילות עצמית נמוכה. נסו להגביר את היעילות העצמית של הפרטנר על ידי הליכה בצעדים קטנים, חשיפה עצמית של החסמים וניסיונות ההתמודדות שלכם, הדגמה של התגברות על מצבי כמיהה, הבעה של האמונות האופטימיות שלכם, וכו’. כך, חשיפה עצמית שלכם כמודל להתמודדות יכולה לעשות את ההבדל: ניתן לשפר את היעילות העצמית אצל מישהו אחר כאשר את/ה מספרים בפתיחות כיצד התמודדתם עם הדחף וכיצד הפעלתם שליטה בשלל מצבים מאתגרים שכללו פיתויים מציפים.

שלישית, אם כי, ביעילות פחותה, אמונות של יעילות עצמית יכולות גם להשתנות באמצעות שכנוע מילולי. לדוגמה, ניתן להבטיח ללקוחות כי הם יוכלו לדבוק במשטר דיאטה חדש ותובעני, בזכות הכישורים שלהם והיכולת שלהם לתכנן. או, ניתן להגיד לאדם שיש לו מה שנדרש כדי להצליח בכל דבר שהוא משקיע בו את מאמציו. סוגים אלה של שכנוע יכולים לחזק את היעילות העצמית באשר לניהול מוצלח של המשימה.

המקור הרביעי, התפיסה והפרשנות של עוררות פיזיולוגית, הינם פחות רלוונטיים להתערבויות התנהגותיות בריאותיות. עם זאת, ניתן לכוון למקור זה של מידע על ידי הכנת הלקוחות לאי-נוחות פיזיולוגית פוטנציאלית בעת התחלת התנהגויות בריאותיות חדשות (כמיהה לסיגריה במהלך הפסקת עישון, כאבי שרירים לאחר פעילות גופנית וכו’), דבר אשר עשוי לסייע בהפחתת הנסיגה מביצוע ההתנהגות הרצויה.

לסיכום, יעילות עצמית היא אמונה משמעותית הניתנת לשינוי, שחשובה ליזימת ביצוע התנהגויות בריאותיות ולהקפדה עליהן לאורך זמן. כאשר היעילות העצמית נמוכה, נקיטת צעדים להגדלתה יכולה לעזור לאנשים לשנות את התנהגויותיהם.

המלצות מעשיות:

  • הערכת יעילות עצמית. כאשר דנים בשינוי התנהגותי אפשרי עם המטופל או הלקוח, יש להעריך את מידת היעילות העצמית שלהם לביצוע השינוי הנדרש. הערכה זו ניתן לעשות באמצעות שאלון או על ידי תשאול אודות הביטחון שלהם לבצע את ההתנהגות החדשה במצבים ספציפיים וקשים.
  • להתערב כדי להגביר את היעילות העצמית. אם האדם מציג יעילות עצמית נמוכה, נסו לכוון לאחד מהמקורות הבאים של יעילות עצמית תוך כדי ההתערבות לשינוי ההתנהגות:

עידוד חוויות או התנסויות של שליטה.  עזרו לאדם להשיג הצלחות קטנות עם ההתנהגות החדשה, מוקדם ולעתים קרובות.

זיהוי חוויות עקיפות. השתמשו בהמלצות מותאמות או עזרו לאדם לזהות מודלים לחיקוי  אשר זכו להצלחה עם ההתנהגות החדשה.

לשכנע. תנו לאדם לדעת שאתם מאמינים ביכולותיו וכי יש לו את מה שנדרש בכדי לשנות.

Translated by: Hazzar Haj and Dr. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel

http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab

Read more