by Katarzyna Cantarero, SWPS University, Poland

רווחה נפשית סובייקטיבית היא תוצר של הנתונים איתם אנו נולדים, אירועים שצצים לאורך החיים ו- (למזלנו!) ההתנהגויות שלנו.  חוקרים רבים בדקו מה יכול להגביר את התפקוד הפסיכולוגי שלנו בצורה יעילה. התערבויות קצרות של הערכה- מחודשת (אשרור עצמי) יכולות להוות כלי יעיל בשיפור תוצאות חיוביות עבור מטופלים. 

המחקר מראה שמטלות כתיבה קצרות (למשל, רשימות הודיה או מכתבים) יכולות לשפר רווחה נפשית. במחקר גדול שנעשה בשיתוף של כמה מעבדות, חוקרים מ- 87 מדינות מצאו כי התערבות פשוטה של הערכה מחודשת (שינוי האופן בו אדם מרגיש לגבי סיטואציה או התמקדות בהיבטים החיוביים של המצב) הגבירה רגשות חיוביים במהלך מגפת הקורונה. מסתבר שהערכה מחדש של אירוע שעלול להיות מלחיץ יכולה להיות יעילה בהפקת תועלת ממנו. במהלך ביצוע מטלות אלו, אנשים מקיימים דיונים על הצד החיובי בסיטואציות בהן הן מצאו את עצמם.  

שיפור רווחה עצמית סובייקטיבית באמצעות אישור צרכים פסיכולוגיים

במהלך המגפה, הקבוצה שלנו חקרה האם התערבויות אינטרנטיות קצרות יכולות לשפר רווחה נפשית סובייקטיבית. התמקדנו באתגרים המערערים צרכים פסיכולוגיים בסיסיים (למשל, אוטונומיה, שייכות וכשירות) שאנשים עשויים לחוות במהלך התפרצות המגפה. הצורך באוטונומיה קשור לתחושה של בחירה וחופש, הצורך בכשירות קשור להרגשה שהאדם מסוגל להשיג את מטרותיו והצורך בשייכות קשור לתחושת קרבה עם אחרים משמעותיים. על פי תיאוריית ההגדרה העצמית (self-determination theory), סיפוק הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים הללו הינו חיוני לתפקוד האדם. מצאנו כי אנשים שהרגישו שצרכיהם הפסיכולוגיים הבסיסיים סופקו, דיווחו על רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית. 

במחקר המשך, ביקשנו מאנשים לכתוב על סיטואציה בה, למרות ההגבלות שנכנסו לחייהם בשל המגפה, הם הצליחו להרגיש תחושה של אוטונומיה, כשירות ו/או שייכות. התערבות קצרה זו הגבירה רווחה נפשית דרך שיפור תחושת השייכות, והורידה תחושת לחץ נתפס בהשוואה לקבוצת ביקורת. אם כן, מטלות אינטרנטיות קצרות ופשוטות כמו זאת יכולות לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר, אולם טרם ידוע לכמה זמן ההשפעה נמשכת. 

הגברת תחושת המשמעות והמעורבות בעבודה:

במחקר אחר, קבוצת המחקר שלנו בחנה האם הוספת התערבויות אינטרנטיות קצרות דומות יכולה להגביר השלכות חיוביות במרחבי עבודה. התעניינו במיוחד במעורבות ומשמעות בעבודה. מעורבות בעבודה מתוארת בדרך כלל כתחושה של מסירות, היטמעות ומרץ הקשורים לעבודה. מעורבות גבוהה בעבודה מועילה גם לעובדים וגם לארגונים (ביצוע טוב יותר, רמת שביעות גבוהה מהעבודה ורמות נמוכות של סימפטומים דיכאוניים). בדומה לכך, משמעות בעבודה קשורה למגוון יתרונות פסיכולוגיים , כולל כאלו שאינם קשורים בעבודה (הפחתת חרדה, רווחה נפשית גבוהה).

מחקרים קודמים הציעו מקורות שונים להקניית משמעות בעבודה (עשיית הטוב, עזרה לאחרים, התפתחות עצמית, רווח כלכלי). אנו מניחים כי ניתן לחלק את המקורות לקטגוריות מכוונות עצמי או מכוונות אחר של משמעות בעבודה. יצאנו לבחון לבדוק האם התערבות להגברת משמעות שתעריך מקורות למשמעות שהם מכוונים עצמי לעומת מכוונים אחר, תשפר את המשמעות והמעורבות בעבודה. ראשית, מצאנו כי כאשר עובדים התבקשו לכתוב על הסיבה בעטיה הם מוצאים משמעות במקום עבודתם , הם דיווחו על רמות גבוהות של משמעות ומעורבות רגעית בעבודה, בהשוואה לקבוצת ביקורת (בה העובדים תיארו את המכשירים בהם הם משתמשים בעבודה). במחקר הבא, ביקשנו מעובדים לכתוב על נושאים כגון עשיית הטוב או קידום הקריירה האישית בתור מקורות למשמעות בעבודה או על המכשירים בהם הם משתמשים בעבודה (קבוצת ביקורת). מצאנו כי כתיבה על איך העבודה של היחיד מועילה לאחרים מגבירה משמעות וכתוצאה מכך, מעורבות בעבודה.

התערבויות קצרות של הערכה מחודשת ואשרור הן דרך מבטיחה לשיפור רווחה נפשית, לפחות לטווח הקצר. בשל העובדה שהאנשים עצמם מעלים את הדוגמאות, ההתערבות מותאמת היטב ליחיד ולכן  יעילה יותר. בכדי לשפר את הרווחה הפסיכולוגית של הלקוחות שלך, או כדי להגביר את תחושת המשמעות והמעורבות בעבודה, את/ה יכולים לשקול להציע להם אחת ממטלות הכתיבה הבאות:

המלצות מעשיות: 

• בכדי לשפר רווחה נפשית סובייקטיבית ולהפחית מתח, בקשו מהם לכתוב על מצב בו הם הרגישו את אחד או יותר מהבאים:

• תחושה של אוטונומיה, למשל,  אירועים בהם הרגשתם תחושה של בחירה וחופש.
• תחושה של כשירות, למשל, כשהרגשתם שאתם מסוגלים להשיג את מטרותיכם.
• תחושת שייכות, למשל, כשהרגשתם מחוברים לאנשים שאכפת להם מכם ושלכם אכפת מהם. 

• במרחב של עבודה, ניתן להציע ללקוחות לכתוב את הסיבות בעטיין העבודה שלהם משמעותית, או לייעץ להן לשאול את עצמן כיצד העבודה שלהם משרתת מטרה נעלה.

Translated by: Ruth Abadi, Hodaya Wolf and Prof. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel

http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab