מאת: נדיה גרנפסקי ו-ויויאן קרייג’, המחלקה לפסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת ליידן, הולנד.

“רוני התבשר כי הוא נשא HIV (אירוע שלילי). הוא חושב שהוא אשם בכך (האשמה עצמית) ומתחמק מלראות את חבריו (נסיגה). המצב גורם לו להיות עצוב. כשהוא יושב בבית הוא אינו מסוגל להפסיק לחשוב על רגשותיו (רומינציה), ומאמין שמה שקרה לו הוא אסון מוחלט (קטסטרופיזציה). בגלל שהוא עצוב, הוא חש חסר אנרגיה. כתוצאה מכך הוא נסוג אף יותר, מה שהופך אותו לעצוב עוד יותר. רוני נשאב לסחרור שלילי”.

אנשים חווים טווח רחב של רגשות חזקים בתגובה לאירועים שלילים בחייהם. על מנת להתמודד עם רגשות אלה, אנשים משתמשים במגוון דרכי פעולה התנהגותיות ומחשבתיות. תהליך זה נקרא גם התמודדות. לזרוס מגדיר התמודדות כמאמצי הפרט לנהל את הלחץ הפסיכולוגי המקושר עם מצבי פגיעה, איום או אתגר. בדוגמה של רוני, האירוע השלילי הוא הבשורה שנדבק בHIV-. קיימים סוגים רבים של אירועים מעוררי לחץ, בין אם מדובר באירועים נקודתיים כמו מוות, גירושין או אובדן עבודה, או בנסיבות חיים מלחיצות המתמשכות לאורך זמן כמו חשיפה לבריונות, עומס עבודה גבוה או בעיות בזוגיות. לפיכך, התמודדות קשורה לניהול של מגוון של מצבי חיים מלחיצים.

ניתן לסווג את דרכי ההתמודדות למחשבתיות (מה את/ה חושב/ת) והתנהגותיות (מה את/ה עושה). דוגמה להתמודדות מחשבתית היא האשמה עצמית. אנשים המשתמשים בהתמודדות מסוג זה מאשימים את עצמם במה שחוו (רוני מאשים את עצמו בכך שנדבק בוירוס ה-HIV). דוגמאות נוספות לדרכי התמודדות מחשבתיות הן רומינציה וקטסטרופיזציה. המשמעות של רומינציה היא שאדם ממשיך לחשוב שוב ושוב על הרגשות, התחושות והמחשבות המקושרות לחוויה השלילית. בקטסטרופיזציה הכוונה להתמקדות מחשבתית בהשלכות הנוראות ביותר של האירוע השלילי. רוני יישם את שתי הדרכים הללו. דוגמאות נוספות לדרכי התמודדות מחשבתיות הן: הטלת אשמה על  אחרים, קבלה, הפניית קשב לעניינים אחרים, נעימים יותר, תכנון צעדי פעולה, הערכה מחודשת או הקניית משמעות חיובית לאירוע וראיית האירוע בפרספקטיבה (על-ידי השוואתו לאירועים אחרים, גרועים יותר). בסך הכל, מתועדות בספרות המדעית תשע דרכי התמודדות מחשבתית מובחנות. דוגמה לדרך התמודדות התנהגותית היא נסיגה, שמשמעותה להימנע ממצבים וקשרים חברתיים- מה שקרה לרוני. דרכי התמודדות התנהגותיות נוספות הן שימוש בהסחות דעת, נקיטת צעדים באופן פעיל על מנת לנהל את הבעיה, חיפוש תמיכה חברתית והתעלמות, כלומר התנהגות המתעלמת מהאירוע (“כלום לא קרה”). בסך הכל, מתועדות בספרות חמש דרכי התמודדות התנהגותיות מובחנות .

שני כלים שפותחו ותוקפו על מנת להעריך התמודדות מחשבתית והתנהגותית הם,   Cognitive Emotion Regulation Questionnaire (CERQ)  ו- Behavioral Emotion regulation Questionnaire (BERQ) בהתאמה.  הראשון תורגם ותוקף במספר רב של שפות. השני תורגם נכון להיום למספר שפות.

מחקרים שבדקו את תפקידן של דרכי ההתמודדות השונות (באמצעות השאלונים שהוצגו לעיל) זיהו דרכי התמודדות יעילות יותר ופחות. ביחס לדרכים מחשבתיות:  רומינציה, קטסטרופיזציה והאשמה עצמית נמצאו כפחות יעילות, בעוד שהערכה מחודשת חיובית, ראיית האירוע בפרספקטיבה והתמקדות באספקטים חיוביים של האירוע נמצאו כמסייעות יותר. ביחס לדרכים התנהגותיות: נסיגה והתעלמות נמצאו פחות יעילות, בעוד שנקיטת צעדים באופן פעיל בכדי להתמודד עם האירוע, הסחת קשב מעשית ותמיכה חברתית נמצאו כיותר יעילות. יש לזכור כי אלו מסקנות כלליות, ויש להתייחס לכל מצב לחץ וכל אדם לגופו.

מידע על דרכי ההתמודדות המחשבתיות וההתנהגותיות הספציפיות של המטופל עשוי לעזור בהבנת “מעגל הקסמים האכזרי” בו הוא נתון מבחינה פסיכולוגית, ועשוי לספק כיווני פתרון עבור שינוי דפוסי התמודדות פחות יעילים לכאלו המסייעים בהסתגלות.

“רוני החל טיפול. המטפל העריך את דרכי ההתמודדות המחשבתיות וההתנהגותיות שלו וגילה שרוני מתאפיין במיוחד בהאשמה עצמית, רומינציה, קטסטופיזציה ונסיגה. הוא הסביר לרוני שדרכים אלו אינן מועילות ועלולות אפילו להחריף את הדיכאון שלו, על-ידי הובלה לסחרור שלילי והדרדרות. הם החלו לעבוד על הפחתת הנטייה לנסיגה ושינוי דפוס החשיבה השלילי על-ידי שימוש בטכניקות טיפול מחשבתיות והתנהגותיות (CBT). לאחר מספר מפגשים, רוני חזר להיפגש עם חבריו וכעת מרגיש טוב בהרבה.”

המלצות מעשיות

• תמיד העריכו את דרכי ההתמודדות של המטופלים במקביל להערכת הפסיכופתולוגיה שלהם. זה עשוי לספק מידע חשוב על מיקוד הטיפול.

• ספקו הסבר על העובדה שדרכי ההתמודדות המחשבתיות וההתנהגותיות של אנשים עשויות להיות חלק מסחרור שלילי כלפי מטה לעבר דיכאון.

• טכניקות כלליות של טיפול מחשבתי-התנהגותי עשויות לשמש כלי יעיל לשינוי דפוסי התמודדות מחשבתיות והתנהגותיות בלתי יעילים, כמו למשל הפעלה התנהגותית ואתגור מחשבות שליליות.

Translated by Yuval Naor and Dr. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel