מאת ג. גרפיניה, אוניברסיטת קתולויקו דל סקרו קוורו, איטליה
מומחים בתחום שירותי הבריאות, על שלל תפקידיהם, צריכים לשתף פעולה, ולתאם את מאמציהם על מנת שמערכת הבריאות תתפקד באופן יעיל. במילים אחרות, הצלחה ברפואה דורשת עבודת צוות. במידה ואנו מסכימים על עקרון זה, הרי שבהסתמך על מטאפורה מעולם הספורט –יש להחשיב גם את המטופל כשחקן בקבוצה!
התפיסה המכירה בחשיבות מעורבות המטופל בתהליך הרפואי תורמת מאד להגברת יעילות הטיפול הרפואי והיותו בר קיימא.
מה בכוונה ב-מעורבות המטופל?
מעורבות המטופל רואה את האדם כיותר “מצרכן שירות רפואי” וממקמת אותו כשחקן מכריע בתכנון השירות הרפואי הנדרש וסיפוקו. זהו תהליך בו האדם הופך, באמת ובתמים, לפעיל ומעורב בהגדרת סוגיות הנוגעות לטיפולו. נכללות בכך קבלת החלטות על גורמים העשויים להשפיע על חייהם של המטופלים, עיצוב ויישום מדיניות, תכנון, פיתוח, אספקת שירותים, ונקיטה בפעולות הנדרשות להשגת שינוי התנהגותי ושינוי באורח החיים. עמדותיהם של המטופלים, כמו גם המוטיבציות, הרגשות והמוכנות שלהם להיות מעורבים בטיפול מהווים גורם מכריע בתהליך זה.
בשנת 2017 הצוות שלנו הציע ותיקף מדעית מסגרת פסיכו-סוציאלית המהווה בסיס לאבחון וקידום מעורבות המטופל בהליך הרפואי שלו: מודל מעורבות המטופל בבריאות. תאוריה פסיכולוגית עדכנית ומבוססת ראיות זו מבקשת להסביר כיצד מעורבות המטופל מתפתחת, מנקודת ראותו. מודל מעורבות המטופל בבריאות מתאר את מעורבות המטופל כתהליך דינאמי ומתפתח, אשר באמצעותו האדם יכול להתאושש ולשקם את יכולותיו להשגת מטרות אישיות– גם לצד המחלה.
מודל זה שם דגש על הבחירה האישית של המטופלת לשנות את גישתה כלפי מערכת הבריאות, ממקבלת פסיבית, לשותפה אקטיבית, “טייסת משנה” במבצע הרפואי. שינוי זה בזהות התפקיד האישי של המטופלת בתהליך, הינו תוצאה של התפתחות דינאמית של יכולת ההסתגלות והחוסן שלה. מעורבות מלאה של המטופלת בתהליך תושג על ידי שורה של מאמצים רגשיים ומוטיבציוניים להגדיר מחדש את מצבה הרפואי, תפקידה וזהותה. מעורבות זו מהווה גורם מכריע באשר לשיתוף הפעולה עם הצוות הרפואי, ניהול עצמי והיכולת לשמר שינויים התנהגותיים ואורח חיים מקדם בריאות.
מודל מעורבות המטופל בבריאות כולל ארבעה שלבים, ובכל אחד מהם מומחי שירותי הבריאות יכולים לתמוך במעורבות המטופל.
- שלב 1: שוק. בשלב זה המטופלים חווים תחושות של פגיעות פסיכולוגית הקשורה לאירוע אקוטי, ובדרך כלל לאבחנה הרפואית. בשלב זה, על המטפלים לספק תמיכה רגשית על מנת לעזור למטופלים להסתגל למצבם הבריאותי החדש. ההתמקדות צריכה להיות על פיתוח תחושת עצמאות ושליטה במחלה. במילים אחרות, חשוב לעזור למטופלים לחוש שפעולותיהם יכולות להוביל לניהול יעיל של מצבם הרפואי.
- שלב 2: עוררות. בשלב זה, המטופלים מתחילים לפתח מודעות למצבם הרפואי, אך הם עדיין בעלי ידיעה שטחית בלבד באשר לאופן הניהול היעיל של המחלה. בשלב זה, נשירת המטופלים מתהליך הטיפול נפוצה. בעמדה זו, אנשי הטיפול מהווים צומת יעוץ מכריעה עבור המטופלים. כמו כן, עליהם לתמוך בתהליך ההתמודדות וניהול המחלה, ובכך למנוע נשירה מהטיפול.
- שלב 3: שיתוף פעולה. המטופלים, בשלב זה, המטופלים כבר מקבלים את מחלתם באופן מלא, והתגברו על המצוקות הפסיכולוגיות העיקריות הקשורות להתפרצות המחלה. ישוב כי כעת, אנשי שירותי הבריאות יתמכו בשימור פעולות המקדמות את בריאות המטופלים, גם במצבים מלחיצים או לא צפויים.
- שלב 4: מציאת משמעות. בשלב הסופי, המטופלים הופכים למודעים באופן מלא למחלה ולהשלכותיה. הם שינו את אורח חייהם כנדרש ממצבם הרפואי, והפכו לסוכנים פעילים בתהליך השגת איכות חיים חיובית ומספקת, למרות המחלה. בשלב זה, אנשי הצוות הרפואי נחשבים על ידי המטופל כבני ברית נאמנים, ויש לתמוך בתחושת המטופלים כי הם שותפים פעילים של הצוות הרפואי.
המעבר מגישה פאסיבית לגישה הכוללת התנהגויות סדירות ויעילות לניהול המצב הבריאותי, מבוסס על התהליך המורכב של נתינת משמעות ופיתוח הזהות העצמית. התפיסה הסובייקטיבית ולעיתים הלא רציונאלית שיש לאנשים על עצמם, והעדשה הייחודית דרכה הם מעריכים את איכות חייהם, נמצאים בבסיס הפיכת מעורבות המטופל לאפשרית. אנשי מקצוע יכולים לשלב את התובנות הללו לתוך מודל המעורבות שמשמש אותם בפעילותם המקצועית.
מודל מעורבות המטופל בבריאות שאנו מציעים, הראה יכולת לנבא היענות להנחיות רפואיות כמו גם העצמת הניהול העצמי של המטופלים. אימוץ ראייה פסיכו-סוציאלית בכדי להגדיר ולמדוד את מעורבות המטופל, מבטיח שיפור משמעותי של הבנתנו באשר לאופן בו אנשים משנים את תפקידם במהלך הטיפול הרפואי לטובת הגברת מעורבותם בטיפול.
לסיכום, תחושת השליטה במחלה ובטיפול, תורמת באופן משמעותי לאופן בו מטופלים יתמודדו עם מחלתם. ככל שתחושות אלו, כמו גם תפקידם של המטופלים בתהליך יובנו בצורה טובה יותר, כך יעלה הסיכוי לכך שמטופלים יהיו מעורבים באופן יעיל בטיפולם. לאנשי הצוות הרפואי תפקיד מרכזי בכל אחת מתקופות המעבר, מרגע האבחנה ועד להפיכת המטופל למודע, מעורב ופעיל בניהול מחלתו.
המלצות מעשיות
- הערכת מעורבות המטופל: סולם מעורבות המטופל יכול לסייע באופן שיטתי במדידת מידת מעורבות המטופל, בהקשרים קליניים מגוונים ונקודות זמן שונות. הערכה זו יכולה לסייע בהכוונת התערבויות מותאמות אישית וקידומן.
- בניית אמון: שימוש בתקשורת מותאמת אישית, (כגון: תקשורת מטופל-רופא, תקשורת ציבורית, תקשורת באמצעות שיווק חברתי) אשר מותאמת למידת המעורבות של המטופל.
- פיתוח תרבות של טיפול רפואי: על מסגרות רפואיות ומערכות חינוך למצוא דרכים ליישם תוכניות הכשרה, שיספקו לצוות הרפואי את הידע ואת כישורי ההתייחסות והתקשורת שיקדמו מעורבות מטופלים.
- קידום התלהבות המטופל: חשוב לסייע למטופלים לראות את הצד החיובי במצבם. עידוד גישה אופטימית המתעכבת על הצדדים החיוביים, עשויה לעזור למטופלים לסנן חלק מהחדשות הרעות והמייאשות שעשויות להשפיע לרעה על המוטיבציה למעורבותם בטיפול.
Translated by: Yossef- Aharon Bitton and Prof. Noa Vilchinsky
The Psycho-Cardiology Research Lab
Bar-Ilan University, Israel
http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab
