Leah Avery – Teesside University, UK.
סוכרת סוג 2 נחשבה בעבר למצב פרוגרסיבי, המחייב טיפול באינסולין. אולם, מחקר על שינוי אורח חיים באופן התנהגותי מאתגר את הפרוגנוזה הפסימית הזו. ככל שהשכיחות של סוכרת מסוג 2 ממשיכה לעלות, כך גם מתרבות ההוכחות התומכות בתפקיד הקריטי של מזון ושינוי הרגלי אכילה בניהול מוצלח של המחלה.
בגדול, ניתן לחלק את הגישות התזונתיות הקיימות היום לשתיים. אלו המתמקדות במה שאנחנו אוכלים (לדוגמה: ספירת פחמימות) על מנת לייעל את חילוף החומרים והשליטה במדד הסוכר בדם על ידי ירידה קבועה ומתונה במשקל. שיטות אחרות מתמקדות בכמות האוכל הנצרכת, כמו למשל דיאטה דלת קלוריות המתאפיינת בהגבלה אנרגית משמעותית לשם ירידה מהירה במשקל.
- גישת הדיאטה דלת הפחמימות
בעבר המליצו לאנשים עם סוכרת מסוג 2, לשמור על תזונה דלת סוכר אך להרבות במזונות עשירים בפחמימות, כיוון שהאמינו שמזונות אלה משחררים סוכר לדם בהדרגה. כיום אנו יודעים שמזונות רבים העשירים בפחמימות משחררים סוכר לדם במהירות רבה יותר ממזונות סוכריים. למרות זאת, הגישה דלת הסוכר/מרובה בפחמימות, עדיין משמשת אנשים רבים עם סוכרת מסוג 2. חשוב לדעת כי גישה זו יכולה למנוע שליטה גליקמית (שליטה ברמת הסוכר בדם) טובה ויש להימנע ממנה.
עדויות עדכניות מצביעות על הצורך לתמוך באנשים עם סוכרת סוג 2 להפחית את צריכת הפחמימות על ידי בחירה באלטרנטיבות. גישה זו מחייבת למידה על אילו מזונות עשירים בפחמימות ומדידת צריכה אישית של פחמימות לאורך זמן (אסטרטגיה זו מכונה ניטור עצמי). חשוב לתמוך בחולה בתהליך הפחתת צריכת הפחמימות על ידי קביעת יעדים ותוכנית פעולה (מתי, איפה וכיצד הם יצמצמו צריכת מזון עתיר פחמימות) ותוכניות התמודדות (מה אעשה ברגע שאתקל במכשול) בכדי להתגבר על כל המכשולים (למשל, פיתוי של חטיפים עשירי פחמימות המוצעים בעבודה). הראיות התומכות בהפחתה של פחמימות לניהול מוצלח של סוכרת מסוג 2 על ידי ירידה במשקל הולכות ומתגברות, ונמצא כי גישות המחייבות צריכה דלה של פחמימות הביאו לתוצאות טובות יותר מאשר דיאטת פחמימות מתונה.
עם זאת, כל מטופל הוא ייחודי, עובדה המהווה אתגר למציאת דיאטת צריכת הפחמימות האופטימאלית ובחירת המזון הרצויה הנלוות לה. לדוגמה, לאנשים שונים סיבולת שונה לספיגת פחמימות, באופן המשפיע על כמות הפחמימות אותה הם יכולים לצרוך לפני שהדבר ישפיע לרעה על השליטה הגליקמית שלהם וירידתם במשקל. סף השומן האישי עובד באופן דומה, כך שישנם אנשים עם סוכרת סוג 2 שצריכים לרדת הרבה במשקלם על מנת לנהל בהצלחה את רמות הסוכר שלהם, בעוד שאחרים יכולים להשיג שליטה ברמות הסוכר עם ירידה פחותה במשקל. יתר על כן, ישנם אנשים המפתחים סוכרת מסוג 2 למרות מדד מסת גוף נמוך בהרבה מאחרים ומדד סף השומן האישי יכול להסביר, חלקית, מדוע. מיקום צבירת השומן בגוף (בעיקר בסביבת האיברים הפנימיים או בקצוות החיצוניים של הגוף), וסף רמת השומן הקיצונית של כל אחד, יכולים לעזור להסביר חלק מההבדלים בתגובה לדיאטות. הבדלים גופניים אלו יכולים עוזרים להבין מדוע דיאטות מסוימות יעילות רק עבור חלק מהמטופלים. חשוב ליידע מטופלים בנושאים אלו על מנת להסביר מדוע הדיאטה שבחרו אינה יעילה עבורם.
- גישת הדיאטה דלת הקלוריות
לדיאטה זו הפוטנציאל לשנות את התמונה לחלוטין עבור אנשים שאובחנו לאחרונה (עד שש שנים) עם סוכרת מסוג 2. הדיאטה דלת הקלוריות גורמת לירידה מהירה במשקל אשר גורמת לנסיגה במחלה (עד למצב שמוגדר כלא סוכרתי והמטופל אינו צריך להשתמש בתרופות נגד סוכרת). דיאטה זו כרוכה עם צריכת תחליפי ארוחות דלים באנרגיה (במשך 12 עד 20 שבועות) במטרה להשיג יעד של 15 ק”ג ירידה במשקל. לאחר מכן, נערכת היכרות מחודשת עם מזון (2 עד 8 שבועות), ותמיכה התנהגותית של איש מקצוע בתחום הבריאות (למשל, אחות) בכדי לשמור על הירידה במשקל. מחקר בקנה מידה גדול של דיאטה זו מצא כי כמעט מחצית מהמשתתפים השיגו נסיגה למצב לא סוכרתי לאחר שנה. מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו כי ניתן לשמור על השפעות אלה גם למשך שנתיים.
אך איזו גישה תזונתית יעילה יותר? התשובה פשוטה: זו שהמטופלים יכולים לדבוק בה והיא עובדת הכי טוב עבורם. לחולים יהיו העדפות ועמדות אישיות הקשורות לשינויי התזונה שלהם, ואלו יושפעו מהמוטיבציה שלהם לרדת במשקל. חלקם יעדיפו דיאטה דלת קלוריות לטובת ירידה מהירה במשקל ומניעת הדרדרות לטיפול באינסולין. בנוסף, השלב הראשוני של דיאטה זו מאפשרת המנעות מהצורך לחשוב על בחירת המזון והכנת ארוחות. אחרים עשויים להעדיף גישה דלת פחמימות מכיוון שהם רוצים ללמוד לבשל ארוחות בריאות, לרדת במשקל בהדרגה ולשנות את אורח החיים בטווח הארוך. גישה זו פירושה גם אכילת ארוחות רגילות ולא תחליפי מזון.
כיצד על המטפלים לקבוע את הגישה התזונתית הנכונה לחולים בסוכרת מסוג 2, ולספק להם תמיכה מתאימה לאחר מכן?
המלצות מעשיות
- חשוב שהמומחים ינחו את המטופלים אך לא יחליטו עבורם. המנעו מלהכתיב למטופלים שלכם את הגישה התזונתית המתאימה להם. נסו להבין את המניעים האישיים שלהם לירידה במשקל, חוויות העבר, העדפות לגישה תזונתית ומחסומים המעכבים את השינוי התזונתי שלהם.
- ספקו למטופלים מידע מבוסס ראיות שיעזור להם להבין מה עליהם לעשות /ללמוד על כל גישה (למשל, ראו מידע מבריטניה על דיאטה דלת קלוריות ודיאטה דלת פחמימות). על המידע לכלול פירוט על המאפיינים של כל תוכנית דיאטה, תופעות לוואי אפשריות, והמיומנויות והידע שיש לרכוש בכדי להצליח בה.
- שאלו שאלות פתוחות בכדי להבין את העדפות המטופלים באשר לתוכנית תזונה ספציפית, מוטיבציה להרזיה ומחסומים מול השינוי ההתנהגותי-תזונתי הנדרש:
- איזו תוכנית יהיה לך יותר קל לשמר?
- מה את/ה מקווה להשיג מההפחתה במשקל?
- מה יכול למנוע ממך להקפיד על הדיאטה שבחרת?
- עודדו את המטופלים להיעזר בתמיכה חברתית. לדוגמה בן/בת זוג, בן משפחה או חבר שיכולים לספק תמיכה רגשית ומעשית.
- ספקו חיזוקים חיוביים בעיתוי הנכון. כמו למשל, מתן משוב חיובי על כל מאמץ שהמטופל עושה לכיוון שינוי תזונתי רצוי (לדוגמא, תכנון תוכנית פעולה מפורטת עבור ביצוע הדיאטה); על הצלחות לאורך הדרך (לדוגמא, שינויים בפועל בתזונה במשך כמה ימים או שבועות); ועל ההשפעה המיטיבה של שינויים אלה על המשקל והשליטה הגליקמית (לדוגמא, כל שינוי שניתן למדידה).
Translated by: Aviv Tikochinsky and Prof. Noa Vilchinsky
The Psycho-Cardiology Research Lab
Bar-Ilan University, Israel
