נכתב ע”י וונדי לאוורנס , אוניברסיטת סאות’המפטון
גורמי המוות והמחלות המרכזיים בחברה כיום מושפעים מאד מהבחירות שאנו עושים באשר לאורח החיים שלנו, וישנה התמקדות הולכת וגדלה בדרכים לשיפור ההתנהגות מקדמת בריאות. אנשי טיפול, בפרט אלו העובדים במערכות הבריאות, הרווחה והקהילה, מהווים משאב מרכזי בדרך להשגת שינוי התנהגותי בציבור. שגרת הפגישות עם המטפלים מזמנת הזדמנויות ליזום שיחות על שינוי התנהגותי מדי שבוע, אבל הרבה מהמטפלים מרגישים כי חסרים להם המיומנויות והידע בכדי לספק תמיכה בשינוי ההתנהגות. הרגשה זו מצמצמת את הביטחון שלנו כמטפלים באשר ליכולתנו לקיים שיחות עם מטופלים על נושאים רגישים כגון עישון, הפחתה במשקל וצריכת אלכוהול.
כישורי שיחה בריאים הינה תכנית אימונים אשר מבוססת על התיאוריה החברתית- קוגניטיבית ועל טכניקות לשינוי התנהגות, אשר מקדמת העצמה וטיפול ממוקד במטופל. התוכנית פותחה על ידי צוות רב מקצועי באוניברסיטת סאות’המפטון בשיתוף עם אירגוני הבריאות והרווחה המקומיים. כישורי שיחה בריאים היא גישה יעילה ‘מבוססת ראיות, המשתמשת בדרכי יישום קלות לשימוש בכדי לעזור לאנשים לזהות את האתגרים בדרך לשינוי ההתנהגות שלהם והפתרונות לכך. כל מטפל באשר הוא יכול להשתמש בכישורי שיחה בריאים, אפילו במסגרת התייעצויות קצרות.
אנשים לא מאמצים או משנים התנהגות באופן מנותק מסביבתם. הם מושפעים מעולמם החברתי, מהסביבה הפיזית שלהם, ומאלמנטים נוספים שאינם בשליטתם. עלינו להבין את המשתנים הללו על מנת לספק תמיכה יעילה לשינוי התנהגות. קבלת מידע באשר לנסיבות החיים של מטופליך תאפשר לך להציע תמיכה ויעילה לקידום התנהגות בריאה. שעל כן, עיקרון יסוד של כישורי שיחה בריאים הוא להתחיל בשאילת שאלות על סדרי העדיפויות של כל מטופל, על המוטיבציה והאתגרים שלו, ומה לדעתו הדבר הכי חשוב להתמקד בו.
התכנית מעודדת את המטפלים לחשוב הערך בשאילת שאלות, הקשבה ותמיכה בקביעת יעדים, על פני מסירת הנחיות, נתינת עצות או סיפוק מידע. אנחנו יכולים להפיק יותר מהזמן שעומד לרשותנו בטיפול, בכדי לתמוך באנשים ולשפר את בריאותם ורווחתם, באמצעות שיחות תומכות הממוקדות בהקשבה, למידה, וחקירה של עולמם של מטפלינו, ולהשתמש בהבנה משותפת זו לתכנון צעדים ראשונים אל עבר שינוי ההתנהגות הרצוי. להלן כמה הצעות מעשיות מכישורי שיחה בריאים שתוכלו להשתמש בהן כבר היום:
המלצות מעשיות:
1.לשאול שאלות גלויות ופתוחות. שאלות אלו מתחילות בדרך כלל במילים “מה” או “איך” ומזמינות את הנשאל לחשוב על מחסומים, פתרונות, וצעדים ראשונים לשינוי. לדוגמא, “מה היית רוצה לשנות? מה מפריע לך לבצע את השינוי הזה? איך יכולת להתגבר על זה? מה יהיה צעד ראשון טוב עבורך?” שאלות אלו ילמדו אתכם רבות על המטופל ובאמצעותן תוכלו לעזור לו או לה לזהות את הכישורים והמשאבים הדרושים להם לשם ביצוע השינוי ההתנהגותי הנדרש.
2.הימנעו ממתן עצות או הוראות מעשיות. מתן עצה או הנחיה ללא הבנה מעמיקה של מצבו של המטופל מעביר לו מסר לפיו אין לו מושג על החשיבות של התנהגויות מקדמות בריאות. זה יכול להרגיש פטרוני ומחליש אם האדם אינו מרגיש מסוגלות לשינוי.
3.הקשיבו. אנשים צריכים זמן לחשוב, לכן, לאחר שאילת שאלה אל תמהרו למלא את השתיקה. במקום זאת, אפשרו למטופל מרווח זמן לנסח את תשובתו וראו את השתיקה כחשיבה. פשוט לאפשר לאדם לבטא את אשר על ליבו יכול להועיל מאוד. ייתכן וזו הפעם הראשונה שמישהו באמת הקשיב למטופל, ויש בכך העצמה ותמיכה. הקשבה מראה שאת מעריכה את השקפותיו של המטופל וכי ברצונך ללמוד עליו ככל הניתן על מנת לעזור לך לעזור לו.
4.תמכו בהגדרת יעדים חכמים ((SMARTER. יעדים צריכים להיות ספציפיים, ניתנים למדידה, ניתנים לביצוע, מציאותיים, מתוזמנים, מוערכים ונבדקים). לעיתים קרובות אנשים מציבים לעצמם יעדים הכוללים תכנון מוגבל. אנו אומרים: “מטרה ללא תכנית היא רק משאלה!”. אם תנסה ותיכשל, סביר להניח שתוותר. אם תנסה להשיג משהו צנוע יותר והצליח, סביר להניח שתתמיד. לאחר שהמטופל זיהה את שינוי שהוא מעוניין לבצע, שאל ואותו את השאלה “החכמות” ((SMARTER הבאות:
מה בדיוק אתה רוצה לעשות?-
– באיזו תדירות או כמה זמן אתה רוצה לעשות זאת?
– מה אתה צריך לעשות בכדי להתחיל?
-עד כמה את בטוחה שתצליחי להשיג זאת, למשל בסולם של 1-10?
– מתי את רוצה להתחיל?
– איך תדע שהצלחת?
– מה תעשה אם לא תשיג את מטרתך?
5.התבוננו מהצד על שיחותיכם עם מטופליכם ועד כמה הן מעצימות. לקחת כמה דקות ולהסתכל אחורה על האופן שבו אנו מתקשרים עם אנשים, מה עובד ומה פחות, הינו ניצול יעיל של הזמן. זה עוזר לזהות מה אנחנו עושים טוב ואיפה נוכל להשתפר, ומבטיח שאנחנו נותנים את המיטב בכל יום. שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
– עד כמה תמכתי במטופלי בדרך לזיהוי פתרון לבעיותיהם?
– מה יכולתי לעשות אחרת?
– מה אעשה טוב יותר בפעם הבאה?
Translated by: Zohar Kohana and Prof. Noa Vilchinsky
The Psycho-Cardiology Research Lab
Bar-Ilan University, Israel
