מאת ברברה מולאן, אוניברסיטת קורטין, אוסטרליה.
היקף הבעיה
בכל שנה, אחד מכל עשרה אנשים ברחבי העולם (כ- 600 מיליון בני אדם) חולה כתוצאה מאכילת מזון מזוהם, ו420,000 אנשים מתים עקב כך. קיימים הבדלים גאוגרפים משמעותיים בנוגע למיקום התרחשותם של אירועים אלה, כאשר באפריקה, דרום מזרח אסיה ובאזורי מזרח הים התיכון ישנה שכיחות גדולה ביותר של מחלות המועברות במזון (מידע נוסף אודות מחלות המועברות במזון לפי אזור ניתן לראות כאן). בנוסף להבדלים גאוגרפים אלה, ישנם גם הבדלים משמעותיים בסוג הגורם האחראי למחלות המועברות במזון (לדוג’ – וירוסים, חיידקים וטפילים).
קיימות הרבה חוליות בשרשרת בטיחות המזון מ”החווה לצלחת”. בעוד שיש הרבה הנעשה לשם סיוע לחקלאים, לתעשיות, ולמסעדות בניהול בטיחות המזון שלהן, לעתים קרובות מתעלמים ממעורבותם של הצרכנים עצמם באחריות לבטיחות המזון. יישום נהלי בטיחות מזון בקרב צרכנים הינו קריטי כיוון שהוא מהווה את השלב הסופי במניעת הרעלות מזון. ההערכות לגבי שיעור הרעלות המזון שמקורן בבית אינן עקביות ונעות בטווח של 11% עד 87%. כפסיכולוגים רפואיים ביכולתנו לעשות רבות בכדי לעזור לצרכנים לצמצם את הסיכון שלהם לחלות בהרעלות מזון בבית.
הגורמים התורמים להתפרצות הרעלת מזון הינם מגוונים, אך ארגון הבריאות העולמי מונה חמישה כללי מפתח לשמירת מזון ראוי למאכל. והם:
- שמור על ידיים וכלים נקיים,
- הפרד בין מזון חי ומבושל (בייחוד בעת החזרה מהחנויות ובשלב האחסון במקרר),
- הקפד על בישול מלא,
- שמור מזון בטמפרטורות בטוחות (שמירת מזון חם בחימום ושמירה על קר בקירור),
- השתמש במים וחומרי גלם תקינים.
ניבוי התנהגות הצרכים
מחקר מקדים על תפקיד הצרכן התרכז בידע כגורם העיקרי המשפיע על התנהגות. עם זאת, בסקירה שיטתית נמצאו ראיות לכך שידע אינו מוביל בהכרח להתנהגות בטוחה יותר בטיפול במזון. מצב זה מוכר גם לגבי התנהגויות מקדמות בריאות אחרות. אולם, ידע, גם אם אינו מספיק, מהווה עדיין תנאי הכרחי להבנת ההתנהגות.
כדי להבין טוב יותר אילו השפעות אחרות עשויות לסייע לצרכנים להקפיד על בטיחות המזון, חוקרים הציעו מגוון תיאוריות, בעיקר מעולם הפסיכולוגיה. אלו כללו את ‘תיאורית ההתנהגות המתוכננת’, ‘תיאורית המוטיבציה להגנה’ ומודל ‘האמונות הבריאותיות’. בסקירה עדכנית של מחקר זה נמצא כי כוונות לביצוע התנהגות, נורמות חברתיות, יעילות עצמית והרגלים היו בעלי השפעה חשובה על התנהגויות בטיחות מזון בקרב צרכנים. לסיכום, התערבויות המבוססות על משתנים אלה עשוית להיות יעילות לשיפור התנהגות הצרכנים.
התערבויות בתחום היגיינת המזון
סקירה מצוינת נוספת העלתה ראיות לכך שהתערבויות חינוכיות היו יעילות בשיפור שמירה על בטיחות המזון בבית. אך קיימות התערבויות יעילות אחרות המבוססות על גורמים פסיכולוגים, בנוסף לפסיכואדיוקציה. לדוגמה, התערבות שהתבססה על תיאוריית ההתנהגות המתוכננת נחלה הצלחה בשינוי התנהגות בטיחות המזון. התערבות זו סיפקה לסטודנטים לתואר ראשון מידע אודות בטיחות מזון ואסטרטגיות יעילות להקפדה על כך, כגון הכנת תוכניות ספציפיות לזיהוי חסמים, על מנת להגביר את הכוונה לביצוע ההתנהגות ואת תפיסת השליטה בהתנהגות (כלומר, הביטחון לעסוק בהתנהגות). ההתערבות הגבירה הן את תפיסת השליטה בהתנהגות והן את התנהגות שמירת בטיחות המזון עצמה. ממצאים אלו מראים שביכולתינו לעזור למטופלים שלנו בעזרת חינוך לשמירה על בטיחות המזון, וכן על ידי עידודם לתכנן תוכניות ספציפיות לשם כך (למשל, לסייע להם לגבש תוכנית לשימוש בקרשי חיתוך נפרדים לבשר וירקות).
התערבות מוצלחת אחרת התבססה על תאוריית ההרגל. התערבות זו סייעה לסטודנטים לתואר ראשון לפתח הרגל של חימום ספוגית הכלים שלהם במיקרוגל, וזאת באמצעות כרזת הסברה (כלומר, רמז התנהגותי) ובאמצעות מתן תזכורות לביצוע ההתנהגות כל שלושה עד חמישה ימים. מצאנ כי ההתנהגות התגברה משמעותית במהלך שלושת השבועות של המחקר, והראתה יציבות גם בשלושת השבועות של תקופת המעקב. מבחינה מעשית, ממצאים אלה מציעים כי נתינת מידע למטופלים על בטיחות מזון הינה יעילה, כמו גם סיוע ליצירת הרגלים להתנהגויות ספציפיות (למשל, לעודד קביעת תזכורות בטלפונים שלהם לשם חימום מטלית הכלים במיקרו מדי שבוע).
לסיכום, המחקר לעיל מצביע על כך שילנו, כמטפלים בפסיכולוגיה רפואית, יש הרבה מה לעשות בכדי לעזור למטופלינו לעסוק בהתנהגות בריאות חיונית זו. זה מתחיל בללמד את המטופלים שלנו אודות בטיחות המזון, להגביר את תחושת המסוגלות והבטחון לעסוק בהתנהגויות המקדמות שמירה על בטיחות מזון, וכן לסייע בבניית הרגלים.
כהערה אחרונה, בעוד שכל הצרכנים נמצאים בסיכון לחלות במחלה המועברת במזון, כ-25% מהאוכלוסייה נמצאים בסיכון מוגבר. ביניהם נשים בהריון, ילדים מתחת לגיל 5, בני הגיל השלישי ואנשים עם מערכת חיסונית חלשה. לפיכך, חשוב שהעוסקים בפסיכולוגיה רפואית יזהו הזדמנויות ספציפיות להתערבויות שתוארו לעיל, כגון כאשר אנשים מתמודדים עם מצב בריאותי כרוני, כאשר עובדים עם הורים או עם בני הגיל השלישי וכן עם נשים השוקלות הריון.
המלצות מעשיות
- חנכו אנשים שבטיחות מזון מתחילה בבית, וכי גורמים המקדימים את ההתנהגות ותורמים לה כוללים כוונה, נורמות חברתיות, מסוגלות עצמית והרגלים.
- אל תזלזלו בחשיבותו של מידע. השתמשו במשאבים לאומיים וגלובליים בכדי לחנך צרכנים באשר לחשיבות התנהגות המקדמת בטיחות מזון. ברגע שהמידע נמצא ברשותם הרי שבאפשרותם לאמץ התנהגויות פשוטות בקלות רבה יותר.
- הדגישו את חשיבות בטיחות המזון על-ידי הדגשת האופן בו בישול בטוח והתנהגויות שמירת מזון משפיעים על הבריאות ומקטינים את הסיכון להרעלת מזון עבור האדם ויקיריו.
- התייחסו הן לתהליכים רציונליים (למשל, כוונה) והן לאוטומטיים (למשל, הרגל). התחילו באסטרטגיות מוטיבציוניות כגון קביעת יעדים ותכנון, ולאחר מכן, עודדו את השימוש ברמזים התנהגותיים (למשל, פוסטרים ותזכורות). כל זאת, על מנת לעזור לאנשים לבנות הרגלים ושגרה של שמירה על בטיחות מזון.
Translated by: Yuval Naor, Hodaya Wolf and Prof. Noa Vilchinsky
The Psycho-Cardiology Research Lab
Bar-Ilan University, Israel
http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab
