Automaticity, Behavioural theory, E-health, Habit, Motivation

לקשר בין הפיל לרוכב: תפקיד המוטיבציה

מאת אנטוניו לאביסה פלמיירה, CIDEFES – Universidade Lusófona, פורטוגל; מנהל ISBNPA

מוטיבציה ארוכת טווח לקיום התנהגויות בריאות יכולה לנבוע ממספר מקורות . חוקרים בתחום מדעי ההתנהגות עדיין מנסים להבין כיצד מקורות אלה משתלבים זה בזה. לדוגמה, אני יוצא לרוץ כמעט כל יום ואני עושה זאת במשך 30 שנה. כיצד ומדוע הצלחתי לשמר את הדפוס הזה?

דניאל כהנמן היה מציע שפועלות כאן מערכות מוטיבציה  כפולות: מערכת 1 העוסקת באינסטינקטים ורגשות, ומערכת 2 שהיא שקולה ומודעת. הוא עשוי לטעון שמערכת 2 היא זו המניעה אותי לרוץ כי אני מודע ליתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית. מצד שני, אד דצ’י (Ed Deci) עשוי להציע שיש לי מוטיבציה פנימית לרוץ ואני עושה את זה כי זה מתיישב עם הערכים שלי ,העצמי שלי וכי אני נהנה מזה.

(more…)

E-health, Interventions

ההתערבות שלך, בדרך שלך! התערבויות קצרות של הערכה מחודשת ואישרור עצמי

by Katarzyna Cantarero, SWPS University, Poland

רווחה נפשית סובייקטיבית היא תוצר של הנתונים איתם אנו נולדים, אירועים שצצים לאורך החיים ו- (למזלנו!) ההתנהגויות שלנו.  חוקרים רבים בדקו מה יכול להגביר את התפקוד הפסיכולוגי שלנו בצורה יעילה. התערבויות קצרות של הערכה- מחודשת (אשרור עצמי) יכולות להוות כלי יעיל בשיפור תוצאות חיוביות עבור מטופלים. 

המחקר מראה שמטלות כתיבה קצרות (למשל, רשימות הודיה או מכתבים) יכולות לשפר רווחה נפשית. במחקר גדול שנעשה בשיתוף של כמה מעבדות, חוקרים מ- 87 מדינות מצאו כי התערבות פשוטה של הערכה מחודשת (שינוי האופן בו אדם מרגיש לגבי סיטואציה או התמקדות בהיבטים החיוביים של המצב) הגבירה רגשות חיוביים במהלך מגפת הקורונה. מסתבר שהערכה מחדש של אירוע שעלול להיות מלחיץ יכולה להיות יעילה בהפקת תועלת ממנו. במהלך ביצוע מטלות אלו, אנשים מקיימים דיונים על הצד החיובי בסיטואציות בהן הן מצאו את עצמם.  

(more…)

E-health, Mental Health

ייעוץ טיפולי מחוץ לקליניקה: הפוטנציאל המבטיח של כלים טכנולוגיים.

Egon Dejonckheere & Peter Kuppens, KU Leuven, Belgium

מגוון גישות ושיטות לייעוץ ופסיכותרפיה מתקיימות ברובן רק בחדר הטיפולים. עם זאת, כאשר המטופלים עוזבים את חדר הטיפול, הם מתקשים לעיתים להתמודד עם הקשיים שלהם, לנצל הזדמנויות, להשתפר וליישם את מה שלמדו במפגש עם המטפל.ת. ממצאים מדעיים מצביעים על כך שהטיפול הרגשי יכול להיתרם רבות מגישה ישירה למידע על  המתרחש בחיי היום יום של המטופלים. מידע מסוג זה יכול להועיל בזיהוי דרכי התערבות מתאימות וכך לצמצם את הפער בין הטיפול לחיים האמיתיים.

(more…)

Assessment, Communication, Coping, Illness representation

עוזרים למטופלים לנהל את מצבם: דגש על חשיבותם של ייצוגי מחלה

מאת יעל בנימיני, אוניברסיטת תל אביב, ישראל ואבנג’לוס קרדמס, אוניברסיטת כרתים, יוון.

אנה ומארי הן נשים בריאות בגיל 45, המתגוררות בעיר אירופאית גדולה. כל אחת מהן מכירה כמה אנשים שנדבקו בCOVID-19 והן שומעות וקוראות על כך לא מעט. אנה מאמינה כי מדובר במחלה רצינית וחוששת שאם תדבק, תסבול מתסמינים מטרידים לאורך זמן.  זאת, על אף בטחונה כי בהתחשב בגילה היא קרוב לוודאי תתאושש בקלות יחסית. לכן אנה עובדת מהבית ככול שניתן, לא יוצאת ללא מסכה ומחכה לחיסון הבא.

מרי חושבת שCOVID-19  היא לא יותר מ “שפעת עם יחסי ציבור טובים”. היא מאמינה שגם אם תדבק, הרי שבגילה ולאור מצב בריאותה התקין, סביר להניח שלא תרגיש דבר או, לכל היותר, תבלה כמה ימים בבית ותרגיש כפי שהיא מרגישה כשהיא מצוננת. היא פוגשת אנשים רבים בעבודה ובאירועים חברתיים ועוטה מסיכה רק במקומות שבהם הדבר ממש הכרחי. היא לא רואה סיבה לקבל את החיסון וחוששת מתופעות הלוואי שלו.

אנה ומרי חולקות מאפיין משותף. אף על פי שהן לא רואות את הדברים עין בעין, שתיהן מנסות להבין את אותה סיטואציה מאיימת. כאשר מתמודדים עם איום בריאותי, בין אם זה COVID-19, מחלת לב, כאבי פרקים או כל בעיה אחרת, אנו אוספים מידע על כך מתחושות הגוף שלנו, מההיסטוריה האישית שלנו, מאנשים שסביבנו ומהתקשורת. המטרה שלנו היא ליצור סיפור מובן של המחלה. לשם כך, אנו מנסים להבין ולעבד חמישה מרכיבים עיקריים של תפיסת המחלה או ייצוג המחלה: זהות, סיבות, השלכות, ציר הזמן והיכולת לרפא או לשלוט במחלה.

האם מה שאנו חושבים על המחלה משנה בכלל? למרות שהייצוגים שלנו על המחלה עלולים להיות לא מדויקים מבחינה רפואית, הם יקבעו איך אנו מרגישים ומה נעשה בקשר לזה: איך נתמודד עם המחלה, מה נעשה כדי למנוע תסמינים, איך ננסה לשלוט במחלה, לרפא אותה או לחיות לצידה במידה ואפשר. מחקרים הראו כי ייצוגי מחלה שליליים (למשל, תפיסת המחלה כמאיימת מאוד, ממושכת או בלתי ניתנת לשליטה או לטיפול) קשורים למנגנוני התמודדות ותוצאות כמו איכות חיים ירודה, התאוששות איטית יותר מהמחלה ותפקוד גרוע במצבים כמו סרטן או סוכרת.

כמטפלים, עלינו לשאול את מטופלינו על תפיסת המחלה שלהם או תפיסת המחלה שהם בסיכון לחלות בה, בצורה לא שיפוטית. נוכל פשוט לשאול אותם מה הם חושבים על מצבם במילים פשוטות כגון, מה הם חושבים שגרם למחלה, מהם התסמינים המדאיגים ביותר מבחינתם, האם הטיפול שניתן להם יעיל ומה הם עושים כדי להתמודד עם המחלה. נוכל אפילו לבקש מהם לצייר את המחלה שלהם, משום שציור עשוי לחשוף רבות על הדרך בה החולה חושבת ומרגישה. מטופלים לא נשאלים הרבה על השקפתם, אך לרוב הם פתוחים לדיון מסוג זה. בירור לגבי ייצוגי המטופלים חשוב גם עבור רופאות או ספקי שירותי בריאות אחרים, מאחר שהבנה של תפיסת המחלה בקרב המטופלים והתייחסות להשפעת תפיסה זו על התנהגותם עשויה לשפר את הסתגלותם. לדוגמא, אם נעזור למרי להבין שתופעות הלוואי הפוטנציאליות של החיסון אינן בנות השוואה להשפעה של COVID-19 במקרה של הדבקות, נוכל לעזור לה לשנות את התפיסה הראשונית שלה לגבי החיסון. זה יכול להיות צעד ראשון לקראת התערבות שיטתית ויעילה יותר, פרטנית או קבוצתית, המכוונת לתפיסת המחלה של המטופל.

עידוד החולים לשיתוף השקפתם על מחלתם יכול גם לסייע בזיהוי תפיסות לא מסתגלות. עם זאת, יש להיזהר בניסיון לשנות את ייצוגי המחלה של החולים. לדוגמא, מטופלים עשויים להחזיק בייצוג לא מאוד מדויק של זהות המחלה, אך ייצוג זה עשוי דווקא להיות יעיל בהקלת החרדה. המטפלת צריכה לזכור שייצוגי מחלות הם רק חלק ממערכת רחבה ודינאמית של ויסות עצמי, הכוללת גם מנגנוני התמודדות, תוכניות פעולה, הערכת תוצאות וכו’. לפיכך, המטפל צריך לבחון את כל ההיבטים המרכיבים  את חווייתו של המטופל ורק אז לקבוע, בשיתוף המטופל, כיצד וביחס לאילו ייצוגים להתערב. גם אסטרטגית התערבות “TOP DOWN” (כלומר מופשטת/קוגניטיבית) וגם “”BOTTOM UP (כלומר קונקרטית/התנהגותית) עשויות לעזור. חשוב באותה מידה לבחון ולדון גם בייצוגים של בני משפחה – הורים, בני זוג ואחרים, מאחר והם עשויים להשפיע על הייצוגים וההתנהגות של המטופלים.

המלצות מעשיות

  1. הערכת ייצוגי המחלה – הבינו כיצד המטופל מעריך את מצבו: תנו לו לספר על הבעיה הבריאותית במילים שלו ולא במונחים רפואיים. ערכו בדיקה נוספת בצורה לא שיפוטית, ע”י שימוש בשאלות פתוחות או בציורים. ניתן גם לשאול את בן הזוג, בני משפחה אחרים או מטפלים לגבי דעותיהם (שעשויות להיות שונות מאלו של המטופל ולהשפיע על התמיכה שהם מספקים להם).
  2. הערכת ייצוגי הטיפול – המטופלות מחזיקות בדעה משל עצמן לגבי יעילות הטיפול, יתרונותיו, הסיכונים וההשלכות. לייצוגים אלו השפעה רבה על ההיענות להנחיות הרפואיות.
  3. זיהוי ייצוגים לא מדויקים, לא מסתגלים או אמונות “לא רציונליות”, כמו גם את הקשרים ביניהם לבין התנהגות או רווחה נפשית. אנאז זכרו כי הדרך בה המטופל מבין את מצבו היא “נכונה מבחינה פסיכולוגית”. כלומר, זה הגיוני עבורו. לכן, אמנם הייצוג עשוי להיראות “לא מדויק” עבורך , אך לא עבורך המטופל שלך.
  4. מתן עזרה למטופל על מנת לשנות את השקפתו על המחלה – אם ייצוגי מחלה קשורים להתנהגויות לא מתפקדות או מאיימים על הרווחה בטווח הארוך, ניתן לעזור למטופלים לשנות אותם על ידי א. מתן מידע מדויק ב. שימוש בדוגמאות של חולים אחרים המחזיקים בייצוגים יותר יעילים (או שתציעו למטופל שלכם לדבר עימם) ג. שימוש בטכניקות התערבות ספציפיות. אפילו טקסטים קצרים יכולים לעשות את העבודה!
  5. תמיכה במטופל בפיתוח תוכניות פעולה יעילות אשר תואמות את הייצוגים (היעילים באותה מידה) ורלוונטיות לחייו. לא קל לשנות ייצוגי מחלה, במיוחד בשלבים מאוחרים יותר של המחלה. לכן לעיתים עדיף להתמקד בהתנהגות מאשר בייצוגים.

Translated by: Yael Gamliel and Prof. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel

http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab

Coping, Social Support, Stress

כיצד תובנות חדשות על מתח יכולות לעזור להרגיע את הנפש המודאגת?

Bart Verkuil, Department of Clinical Psychology, Leiden University, The Netherlands, and PEP Group, Noordwijk, The Netherlands.

 “מה אם אני אדבק ואגיע לבית החולים?” “מה אם אני לא אוכל לשלם את החשבונות שלי בעוד כמה חודשים?” “איזו השפעה תהיה לסגר על בריאות ילדיי?”

לאיום של נגיף קורונה השפעה עצומה על חיי רובנו. בכדי לקבוע אילו אמצעים יש לנקוט וכדי להעריך מול אילו סיכונים אנו עומדים, מדענים נעזרים במודלים סטטיסטיים כדי לאפיין את מגמת התפשטות הנגיף. פעולות אלו עוזרות להשיג שליטה מסוימת במגפה. מעניין, אך גם אנו, בני אדם פרטיים, פועלים ללא הרף כמו מדענים אלה, רק באופן אוטומטי יותר; ניתן לחשוב על מוחנו האנושי כ”מכונת ניבוי“, המעריכה בצורה מתמדת האם אנו נמצאים כעת בסיכון להידבק, לאבד את עבודתנו או לקבל ביקורת. עם זאת, ישנם הבדלים גדולים בין אנשים באופן בו הם מעריכים סיכונים אלו, ואצל אנשים מסוימים הערכות הללו הולכות ומתעצמות עד כדי דאגות עזות.

(more…)

Patient engagement

אם רפואה זה משחק קבוצתי, אזי המטופלים צריכים להצטרף למשחק: מעורבות המטופל מנקודת מבט פסיכולוגית

 מאת ג. גרפיניה, אוניברסיטת קתולויקו דל סקרו קוורו, איטליה

מומחים בתחום שירותי הבריאות, על שלל תפקידיהם,  צריכים לשתף פעולה, ולתאם את מאמציהם על מנת שמערכת הבריאות תתפקד באופן יעיל. במילים אחרות, הצלחה ברפואה דורשת עבודת צוות. במידה ואנו מסכימים על עקרון זה, הרי שבהסתמך על מטאפורה מעולם הספורט –יש להחשיב גם את המטופל  כשחקן בקבוצה!

התפיסה המכירה בחשיבות מעורבות המטופל בתהליך הרפואי תורמת מאד להגברת יעילות הטיפול הרפואי והיותו בר קיימא.

(more…)

Communication, Incentives, Motivational interviewing, Social Support

איך לתמוך בחולים לרדת במשקל ולנהל טוב יותר את סוכרת סוג 2 שלהם?

Leah Avery – Teesside University, UK.

סוכרת סוג 2 נחשבה בעבר למצב פרוגרסיבי, המחייב טיפול באינסולין. אולם, מחקר על שינוי אורח חיים באופן התנהגותי  מאתגר את הפרוגנוזה הפסימית הזו. ככל שהשכיחות של סוכרת מסוג 2 ממשיכה לעלות, כך גם מתרבות ההוכחות התומכות בתפקיד הקריטי של מזון ושינוי הרגלי אכילה בניהול מוצלח של המחלה.

בגדול, ניתן לחלק את הגישות התזונתיות הקיימות היום לשתיים. אלו המתמקדות במה שאנחנו אוכלים (לדוגמה: ספירת פחמימות) על מנת לייעל את חילוף החומרים והשליטה במדד הסוכר בדם על ידי ירידה קבועה ומתונה במשקל. שיטות אחרות מתמקדות  בכמות האוכל הנצרכת, כמו למשל דיאטה דלת קלוריות המתאפיינת בהגבלה אנרגית משמעותית לשם ירידה מהירה במשקל. (more…)

Communication, Goal setting

ללמד מטפלים כישורי שיחה בריאים

נכתב ע”י וונדי לאוורנס , אוניברסיטת סאות’המפטון

גורמי המוות והמחלות המרכזיים בחברה כיום מושפעים מאד מהבחירות שאנו עושים באשר לאורח החיים שלנו, וישנה התמקדות הולכת וגדלה בדרכים לשיפור ההתנהגות מקדמת בריאות. אנשי טיפול, בפרט אלו העובדים במערכות הבריאות, הרווחה והקהילה, מהווים משאב מרכזי בדרך להשגת שינוי התנהגותי בציבור. שגרת הפגישות עם המטפלים מזמנת הזדמנויות ליזום שיחות על שינוי התנהגותי מדי שבוע, אבל הרבה מהמטפלים מרגישים כי חסרים להם המיומנויות והידע בכדי לספק תמיכה בשינוי ההתנהגות. הרגשה זו מצמצמת את הביטחון שלנו כמטפלים באשר ליכולתנו לקיים שיחות עם מטופלים על נושאים רגישים כגון עישון, הפחתה במשקל וצריכת אלכוהול.

(more…)

Automaticity, Habit, Self-efficacy

לאכול או לא לאכול, זו השאלה: כיצד יכולים העוסקים בפסיכולוגיה רפואית לעזור לאנשים לנהל את בטיחות המזון שלהם?

מאת ברברה מולאן, אוניברסיטת קורטין, אוסטרליה.

היקף הבעיה

בכל שנה, אחד מכל עשרה אנשים ברחבי העולם (כ- 600 מיליון בני אדם) חולה כתוצאה מאכילת מזון מזוהם, ו420,000 אנשים מתים עקב כך.  קיימים הבדלים גאוגרפים משמעותיים בנוגע למיקום התרחשותם של אירועים אלה, כאשר באפריקה, דרום מזרח אסיה ובאזורי מזרח הים התיכון  ישנה שכיחות גדולה ביותר של מחלות המועברות במזון (מידע נוסף אודות מחלות המועברות במזון לפי אזור ניתן לראות כאן). בנוסף להבדלים גאוגרפים אלה, ישנם גם הבדלים משמעותיים בסוג הגורם האחראי למחלות המועברות במזון (לדוג’ – וירוסים, חיידקים וטפילים).

קיימות הרבה חוליות בשרשרת בטיחות המזון מ”החווה לצלחת”. בעוד שיש הרבה הנעשה לשם סיוע לחקלאים, לתעשיות, ולמסעדות בניהול בטיחות המזון שלהן, לעתים קרובות מתעלמים ממעורבותם של הצרכנים עצמם באחריות לבטיחות המזון. יישום נהלי בטיחות מזון בקרב צרכנים הינו קריטי כיוון שהוא מהווה את השלב הסופי במניעת הרעלות מזון. ההערכות לגבי שיעור הרעלות המזון שמקורן בבית אינן עקביות ונעות בטווח של 11% עד 87%. כפסיכולוגים רפואיים ביכולתנו לעשות רבות בכדי לעזור לצרכנים לצמצם את הסיכון שלהם לחלות בהרעלות מזון בבית.

(more…)

Financial Incentives, Smoking cessation

מסייעים לנשים בהיריון להפסיק לעשן: שיתוף השיטות הטובות ביותר מבריטניה

מסייעים לנשים בהיריון להפסיק לעשן: שיתוף השיטות הטובות ביותר מבריטניה

מאת פליקס נוטון, אוניברסיטת מזרח אנגליה, בריטניה

ידוע כי מתוך אוכלוסיית הנשים המעשנות, בין 20%-50% מפסיקות לעשן לאחר שהן מגלות שהן בהיריון. עם זאת נשאלת השאלה, מדוע השאר דבקות בהרגלן למרות ההיריון?

האם נשים אלו אינן יודעות שעישון בזמן היריון הינו מזיק? בדרך כלל הן יודעות. באחד ממחקרנו שנערכו בבריטניה, וכלל נשים הריוניות בעלות רמות נמוכות וגבוהות של מוטיבציה להפסיק לעשן, נמצא כי 99% הסכימו ברמה זו או אחרת עם ההצהרה הבאה – ‘עישון בזמן היריון עלול לגרום נזק חמור לתינוק שלי’. יתר על כן, כ-75% הסכימו באופן רב ואף רב מאוד עם משפט זה. יחד עם זאת,  פחות מ-10% מתוכן התנזרו מעישון במהלך 12 השבועות העוקבים. למרות שסביר יותר שיעשה ניסיון להפסקת העישון בקרב אלו עם אמונות חזקות בנוגע לנזק הנגרם מעישון בהיריון, אמונות אלו לאו דווקא מנבאות עלייה באחוזי ההצלחה.

סיכום: אמונות בנוגע לנזק שגורם עישון בזמן ההיריון הן בעלות תפקיד מינורי בשינוי התנהגותי.

האם הבעיה טמונה בחוסר המוטיבציה להפסיק? בחלק מהמקרים אכן זה המצב. ממצאינו מציעים כי בשלבים מוקדמים של ההיריון, כמחצית מהנשים מדווחות על כוונה להפסיק לעשן בשלושים הימים הקרובים ואחוז דומה מנסה זאת בצורה אקטיבית. עם המשך ההיריון, המוטיבציה להפסיק לעשן פוחתת. באופן מפתיע, מוטיבציה לא משפרת את הסיכויים להצליח להיגמל מעישון במהלך ניסיון ההפסקה. אותה תופעה נראית בקרב מעשנות שאינן בהיריון. כמו כן, סקירה של ניסויים אקראיים ומבוקרים המעריכים התערבויות להפסקת עישון תוך שימוש בראיונות מוטיבציוניים, גישת ייעוץ המכוונת לעזור לאנשים להגביר את המוטיבציה שלהם למטרת שינוי התנהגותי, לא מצאו שגישה זו אפקטיבית להפסקת עישון בהיריון.

סיכום: מוטיבציה מעלה את סיכוייה של האישה לבצע ניסיון גמילה, אך לבדה, מוטיבציה אינה דיה על מנת להפסיק לגמרי.

האם נשים אינן מעוניינות בסיוע שיקרב אותן להפסקת עישון? גם כאן, האמירה נכונה במספר מקרים, אך לא בכולם. מצאנו כי כמחצית מהנשים ההריוניות מעוניינות בעזרה בהפסקת עישון בשלבים מוקדמים של ההיריון. בניגוד למוטיבציה, רמות הרצון בתמיכה נשארות עקביות עד שלבים מאוחרים בהיריון. עם זאת, רק כאחת מתוך עשר נשים דיווחה שאכן אימצה שגרה תומכת כלשהיא במטרה להפסיק לעשן בכל עת במהלך ההיריון. אלו שכן פנו לקבל סיוע, דיווחו על רצון גבוה יותר לעשות כן בשלבים מוקדמים של הריונן. שיחות עם אנשי מקצוע מענף הבריאות על הפסקת עישון נמצאו קשורות עם רצון ועניין בפנייה לסיוע בקרב הנשים, לכן ייתכן וניתן להיעזר בשיחות שכאלה כדרך ישירה להעלאת הרצון בעזרה.

סיכום: שיחה עם אישה הריונית בנוגע להפסקת עישון עשויה להעלות את העניין שלה בתמיכה, ורצון זה עשוי בתורו להעלות את הסיכוי שלה לפנות לקבלת עזרה.

האם לא קיימות דרכים אפקטיביות לעזור לנשים בהיריון? למזלנו ישנן כאלו. מחקרים הראו כי תמיכה התנהגותית, ייעוץ מובנה וסיוע בניהול היבטים התנהגותיים של עישון והפסקת עישון (חוץ מראיונות מוטיבציוניים), בין אם הועברו אחד-על-אחד או בטופס עזרה-עצמית, מודפס או דיגיטלי, יכולים לסייע לנשים בהיריון להפסיק לעשן. הוספה של טיפול המחליף ניקוטין (nicotine replacement therapy – NRT) לתמיכה ההתנהגותית עבור נשים עם תלות בינונית עד גבוהה בניקוטין, עשויה להגביר את האפקטיביות של הסיוע. עם זאת, ההוכחות בעניין אינן חזקות. סביר להניח כי הדבר נובע מכך שניסויים רבים מדווחים על בעיתיות בדבקות בטיפול NRT, שסביר שנובעת בחלקה מהדעה הרווחת כי ניקוטין מזיק לתינוק. מנגד, סקירה הכוללת מחקרים איכותיים ביותר בהם השתתפו עשרות אלפי נשים ותינוקות מצאה כי אין הוכחות לנזק שנגרם עקב הסתייעות בטיפול NRT במהלך ההיריון. בהתבסס על כך, ניתן להרגיע ולומר כי כל סיכון הנובע משימוש בטיפול NRT נמוך, במיוחד בהשוואה לשימוש מתמשך בטבק.  עובדה פחות ידועה היא כי נשים הריוניות מפרקות ניקוטין בגופן במהירות כפולה בהשוואה לתקופות בהן הן אינן בהריון, עקב חילוף חומרים מואץ. משמעות הדבר היא שנשים הריוניות יזדקקו ליותר NRT מהרגיל על מנת שיפחית חשקים לעשן וירחיק תסמיני גמילה. שעל כן, אנשי מקצוע מטעם ענף הבריאות בדרך כלל תומכים בשימוש בפחות NRT מהרגיל.

דרכים נוספות לסיפוק ניקוטין, כמו סיגריות אלקטרוניות, יכולות להיות גם הן אפקטיביות בזמן ההיריון, בדיוק כפי שהן ללא קשר להריון, אך אין עדיין די ממצאים המאפשרים להמליץ על השימוש בהן. סביר כי נזקים עקב סיגריות אלקטרוניות הנם משמעותיים פחות ביחס לשימוש בטבק. במידה ונשים הריוניות רוצות להשתמש בסיגריות אלקטרוניות כדי לסייע להן להפסיק לעשן, העצה הגורפת בבריטניה תהיה לתמוך בהן לעשות זאת. גישה אפקטיבית נוספת היא לספק תמריצים כספיים על הפחתה והפסקה של עישון, תוך נתינתם במקביל לתמיכה התנהגותית. ממצאים מראים כי הדרך האפקטיבית ביותר שקיימת כרגע היא מתן תמריצים.

סיכום: תמיכה התנהגותית, בעיקר כשמשולבת עם מתן תחליף לניקוטין (NRT) עבור אלו המציגות תלות בינונית או גבוהה בניקוטין ו/או בשילוב תמריצים, היא אסטרטגיה אפקטיבית.

מי הן אלו שהכי זקוקות לתמיכה? ישנם גורמים רבים הקשורים להפסקת עישון בזמן היריון, כמו רמות חינוך או השכלה נמוכות יותר. כמו כן, גורמים בעלי חשיבות פרקטית משמעותית הם נוכחותם של בני זוג מעשנים, כמו גם תלות בינונית או גבוהה בניקוטין – אלו מהווים חסמים משמעותיים בדרכן של נשים רבות אל עבר מטרתן להפסיק לעשן. גורמים נוספים הם התמודדות עם דיכאון וחוויה של רמות לחץ גבוהות בזמן ההיריון.

סיכום: נשים המזוהות עם כמה מהגורמים או כולם, סביר שתזדקקנה לתמיכה אינטנסיבית ורב מערכתית.

המלצות פרקטיות:

  • יש לספק עבור נשים מעשנות בזמן הריון מידע בנוגע לסכנות העישון עבורן ועבור התינוק שלהן. יש להציע לכולן תמיכה בהפסקת עישון, ללא תלות ברמות המוטיבציה שלהן להפסיק. עבור המסרבות, יש להמשיך להציע תמיכה וסיוע לכל אורך ההיריון.
  • יש לספק תמיכה התנהגותית מובנית, בין אם תיעשה פנים-אל-פנים או בתור עזרה-עצמית, מודפסת או דיגיטלית, לאלו שכן מעוניינות בסיוע. פחות מומלץ לספק תמיכה בצורה של ראיונות מוטיבציוניים.
  • סביר מאוד כי האפקטיביות של תמיכה התנהגותית תעלה במידה וישולב גם טיפול המחליף ניקוטין (NRT) עבור נשים המציגות רמות בינוניות עד גבוהות של תלות בניקוטין. עם זאת, חשוב להסביר לנשים שיש להשתמש בטיפול זה באופן אפקטיבי על מנת למקסם את הדבקות בו ולספק מענה לכל דאגה חסרת בסיס בנוגע לשימוש בטיפול זה בזמן היריון. ייתכן וסיגריות אלקטרוניות יכולות לסייע לנשים להפסיק לעשן. על כן, במידה וישנו רצון להשתמש בסיגריות אלקטרוניות לצורך הפסקת העישון, יש צורך להתייחס לכך כמזעור של נזקי עישון רגיל ככל האפשר, ולאפשר להן התנהגות זו.
  •  יש לעודד נשים הריוניות מעשנות להשתמש בשתי אלטרנטיבות לניקוטין (נקרא גם טיפול משולב, למשל מדבקות ניקוטין ומסטיק) על מנת למקסם את החלפת הניקוטין במטרה להפחית חשקים ותסמיני נסיגה.
  • במידה וישנה אפשרות, יש להציע תמריצים כספיים עבור הימנעות מעישון, שיהיו תלויים באמצעי בדיקה שבאמצעותו ניתן לאשר את קיומו של עישון. למשל, מבחן נשימה המאתר פחמן חד-חמצני.

הצהרת ניגוד אינטרסים: ד”ר פליקס נוטון אינו בעל קשר או מעורבות כלכלית עם יצרני טיפול המחליף ניקוטין או סיגריות אלקטרוניות.

Translated by: Karin Mashevich and Prof. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel

http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab