מרי ג’ונסון ודרק ג’ונסון, אוניברסיטת אברדין, סקוטלנד
לעיתים קרובות אנשי צוות מעוניינים בתשובה לבעיה הקשורה לאדם אחד, מרכז רפואי אחד, אזור אחד וכו’. לדוגמה, חשוב לדעת מה התדירות בה אדם מסוים בעל משקל יתר אוכל חטיפים, איפה ומה הכמות אותה הוא צורך, והאם לחץ מחמיר את המצב. או, לברר את התדירות בה חברי צוות של יחידה רפואית מסוימת מדלגים על רחיצת ידיים, האם המצב מחמיר כשאין מספיק אנשי צוות, והאם הוא משתפר כאשר במחלקה מפרסמים מודעות בנושא. או שאולי תרצו לחקור את מקורן של טעויות קליניות בכדי לבחון האם הן שכיחות יותר במחלקה זו או אחרת או בקרב קבוצות שונות בצוות. ברמת המדיניות הציבורית, יש חשיבות לחקור אפקט של חקיקה חדשה, כגון האם איסור עישון במקומות ציבוריים משפיע על כמות העישון.
יתכן שתנסו לענות על השאלות הללו על ידי תשאול האנשים בנוגע למה הם חושבים או זוכרים. אך עדיף לשאול או לתצפת עליהם בזמנים ובמקומות הרלוונטיים על מנת להימנע מבעיות של הטיה או שכחה. התקדמויות טכנולוגיות עדכניות כגון ניטור דיגיטלי בעזרת שימוש בטלפון חכם הופך את המעקב אחר מה שקורה בזמן אמת לקל יותר. קבוצת מחקר של נבדק אחד (n-of-1) יכולה לעזור לכם לענות על השאלה שלכם.
מחקרים עם קבוצות מחקר של נבדק אחד (n-of-1) אפשריים כאשר ניתן למדוד את הבעיה באופן חוזר ונשנה, ולבחון את השינוי לאורך זמן. כך אפשר לתאר את הבעיה ולבחון האם היא משתפרת או מחריפה בתנאים שונים. אפשר גם לנסות טיפול או התערבות ולהעריך האם הדבר משפיע בצורה המצופה.
הדרך הפשוטה ביותר להעריך את הנתונים שנאספו ולהבחין במגמות היא להשתמש בגרף, כפי שמופיע בדוגמא שבהמשך. זהו שלב חובה בכל ניסוי של קבוצת מחקר של נבדק אחד (n-of-1). בנוסף קיימים ניתוחים סטטיסטיים ייחודיים למחקר כזה והפיתוח של שיטות מחקר מורכבות יותר נמצא בעיצומו (לדוגמה, שיטות של הערכת שינוי דינאמי).
שימוש במחקר בן נבדק אחד (n-of-1) להערכת בעיה.
מחקר יכול להעריך את חומרת הבעיה, התדירות שלה והדפוס שלה לאורך זמן. בתרשים 1, ניתן לראות כי רמות החרדה משתנות לאורך זמן אך גם ניתן להבחין בדפוס עקבי. כאשר נאספים גם נתוני נוכחות בעבודה, רואים הבדל בתבנית החרדה בין סוף השבוע לעומת שאר ימי השבוע. ממצא זה יכול להעיד על כך שהאדם חרד בעבודה אך לא בבית. מידע כזה יכול לעזור בבחירת שיטת הטיפול האופטימלית עבור המטופל. לדוגמה, מעקב אחר מצב הרוח לאורך היום של אישה על ערש דווי הראה תבניות בהן נעזרו על מנת להקל על מצב רוחה דיכאוני.
המידע הנאסף במחקרים מסוג זה יכול לשמש לא רק לתיאור הבעיה אלא גם לעזור בהסבר התופעה הנצפית. בחלק מהמקרים לאיש המקצוע יש תאוריה בנוגע למה משפיע על הבעיה הנצפית, ויתכן שזה אפשרי לבדוק עד כמה התאוריה הזו אכן מסבירה את התופעה. במקרה של האישה הנמצאת על ערש דווי, מעקב אחר המחשבות והפעילויות שלה אישש את ההשערה שמצב הרוח שלה מושפע מהמחשבות שלה, והמחשבות הקריטיות היו מקושרות לפעילויות שלה מוקדם בבוקר.
תרשים 1: שימוש במחקר נבדק אחד (n-of-1) לתיאור בעיה: רמות חרדה מוצגות בכחול וימי עבודה באדום, במשך 24 יום.
שימוש במחקר של נבדק אחד (n-of-1) להערכת מידת השיפור או ההחמרה של הבעיה כפונקציה של אירוע מסוים.
בעיות יכולות להשתפר או להחמיר בשל אירועים טבעיים או מתוכננים כגון, מוות במשפחה, חתונה, קבלת מידע רפואי, מפעל שנסגר או אפילו מזג האוויר. בדוגמה ההיפותטית המוצגת בתרשים 2, תדירות ההתייעצות בנוגע למצב רפואי כגון שפעת עלתה מאד בשבוע לאחר הקרנתה של תכנית טלוויזיה בנושא. ממצא זה מלמד כי התדירות לא עלתה בשל כמות חולים רבה יותר בפועל, אלא בגלל התוכנית. בעתיד, שירותי בריאות יכולים לצפות עלייה בנטייה לגשת להתייעצות לגבי מצב בריאותי כלשהו כאשר הוא עולה לכותרות. כך למשל, מחקר של נבדק אחד (n-of-1) שניתח סטטיסטיקות של בבית חולים באנגליה, הראה את האפקט של אירוע ספורט על תחלואה. נמצאה עלייה במספר האשפוזים הקרדיולוגיים בבית החולים בעקבות משחק כדורגל חשוב בזמן גביע העולם בכדורגל (המונדיאל) של 1998.
תרשים 2 – שימוש במחקר של נבדק אחד (n-of-1) על מנת לאמוד את ההשפעה של מאורע: יש כ40 מקרים ביום של התייעצות לגבי שפעת, עד יום הקרנת תכנית הטלוויזיה (מסומן על ידי החץ הכחול) מה שכנראה הוביל לעלייה במספר מקרי ההתייעצות.
שימוש במחקר של נבדק אחד (n-of-1) על מנת לחקור האם התערבות או טיפול מובילים לתוצאה הרצויה
ניתן להשתמש במחקרים סוג זה על מנת לפתח התערבויות חדשות, בין אם טיפוליות או במסגרת שינוי מדיניות. בדוגמה ההיפותטית המוצגת בתרשים 3, מטופל הנמצא בעודף משקל מסוכן נמצא מנשנש בערך שבע פעמים ביום. לאחר ההתערבות המצוינת בחץ האדום (למשל, וויסות עצמי של כמות החטיפים), הנשנוש ירד לפעמיים ביום.
ניתן להשתמש בשיטות דומות על מנת לחקור נטיות עישון במדינה מסוימת. האם שינוי במדיניות וחוקים כגון איסור עישון בפומבי, אכן משפיעים על מידת העישון במדינה.
דוגמה טובה של שימוש פרקטי במחקר של נבדק אחד לשם הערכת התערבות דווח על ידי צוות בבית חולים. נתגלתה בעיה של דיווח באיחור על אירועים חריגים בשנים 2001-2006. נמצא כי למרות שזמן האיחור השתנה, הדבר עדיין הווה פגיעה בבטיחות המטופלים, ולא נמצאו סימני שיפור לאורך זמן. בשנים 2007 ו-2008 יצאה לפועל תכנית לזיהוי ביצועים טובים דבר שהוביל לירידה בעיכוב בדיווח לאורך שנים לאחר מכן. המחקר הדגים כיצד זיהוי של ביצוע טוב קיצר את זמן הדיווח של אירועים חריגים.
תרשים 3 – שימוש במחקרי נבדק אחד (n-of-1) להערכת אפקט התערבות: 15 הימים הראשונים מראים תדירות נשנושים, וויסות עצמי שמתחיל ביום ה- 16 (החץ האדום) מוביל להפחתה בתדירות הנשנוש.
אתגרים
איסוף מידע יכול להיות מאתגר. דיווח בתדירות גבוהה יכול להיות מעיק ולהוביל לקיומם של נתונים חסרים. הפיתוח המהיר של טכנולוגיות דיגיטליות וניידות בנות השגה, כולל טלפון חכם, טכנולוגיות לבישות כגון שעון חכם, בדים מיוחדים וסנסורים, הופך גם את איסוף הנתונים האינטנסיבי לאמין וקל יותר להשגה.
המלצות מעשיות
- עשו שימוש במחקר של נבדק אחד (n-of-1) בסיטואציות מעשיות על מנת:
- להסביר ולהעריך בעיה
- להעריך את האפקט של התערבות או מאורע.
- העריכו בעיה או משהו חשוב אחר שניתן למדוד באופן עקבי ולאורך זמן.
- פרשו את הנתונים בעזרת שיטות תיאוריות כגון גרפים או שיטות ניתוח סטטיסטיות.
- עשו שימוש באפליקציות חינמיות לטלפון החכם המיועדות לאיסוף נתוני דיווח עצמי.
Translated by: Hadar Jackob and Dr. Noa Vilchinsky
The Psycho-Cardiology Research Lab
Bar-Ilan University, Israel
http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab
