מאת: Amanda Rebar, Central Queensland University, Australia 

אין זה מפתיע כי הראיות מעידות על כך שאנשים לא תמיד מתנהגים באופן התורם לבריאותם בטווח הארוך. לדוגמא, רוב האנשים מודעים לכך שפעילות ספורטיבית תורמת לבריאותם הפיזית והנפשית, אך מספרם של האנשים המתאמנים באופן קבוע נמוך בהרבה. כאשר אדם מתכוון להתחיל להתאמן, הסיכוי שיעשה זאת בפועל עומד על 50% בלבד. בדיוק אותו הסיכוי להצלחה בהטלת מטבע! האם חשבת פעם מדוע למרות הכוונות הטובות של אנשים הם בפועל מאמצים התנהגות שאינה בריאה? פרספקטיבה פופולרית בקרב חוקרים מתחום הפסיכולוגיה הרפואית מדגימה כיצד התנהגותם של אנשים מושפעת משתי מערכות. מודל התהליכים המקבילים מספק נקודת מבט חדשה אודות הדרך בה ניתן לעזור לאנשים לחיות באורח חיים בריא, אך ללא הצורך במאבק המתמיד בין כוח רצון לפיתויים שאינם בריאים.

ישנן הרבה המשגות למודל התהליכים המקבילים אך הרעיון הכללי הוא שההתנהגות מושפעת משתי מערכות – אחת מייצגת תהליכים רפלקטיביים והשנייה תהליכים אוטומטיים. שהמערכת הרפלקטיבית משפיעה על ההתנהגות באמצעות תהליכים מכוונים ומתוכננים, שהם איטיים בדרך כלל ומחויבי כח רצון, ואילו המערכת האוטומטית משפיעה על ההתנהגות באמצעות דחפים ספונטניים, שאינם מבוקרים ומכוונים.

אף על פי שמדובר בתהליכים שונים הם יכולים להתבטא בתוצאה זהה. ניקח לדוגמא אישה ששינתה את התזונה שלה. ייתכן כי עשתה זאת כתוצאה מכך שנודע לה שהיא בסיכון גבוה לחלות במחלת לב – זה יהיה תהליך רפלקטיבי. לחלופין, ייתכן שהיא שינתה את התזונה שלה סתם כי לא היה לה מצב רוח או שלא התחשק לה לאכול את הדברים הרגילים – זה יהיה תהליך אוטומטי.

למערכת האוטומטית יש מוניטין די רע, בדרך כלל רואים אותה כמקור לפיתויים לא בריאים שגוברים על כוח הרצון. אפשר לומר כי אנו מנסים ללמד אנשים על הסיבות בעטיין עליהם לשנות את אורח חייהם. אנו נשענים על מידע זה על מנת לשכנע אנשים להציב מטרות ותוכנית לשינוי, לפקח באופן מתמיד על ההתנהגות שלהם, ולערוך מעקב יעיל על התוכניות שלהם באופן יומיומי. הבעיה היא שאסטרטגיות אלו לשינוי התנהגותי לא תמיד עובדות, וכאשר הן כן עובדות, זה בדרך כלל לזמן קצר בלבד.

אין ספק כי שמירה על אורח חיים בריא דורשת התמודדות עם פיתויים, אבל ישנן גם דרכים לעזור לאנשים לעבוד עם המערכת האוטומטית שלהם במקום להתעמת נגדה. ראיות מעלות שישנן דרכים להקל על העמידה בפני הנטיות האוטומטיות שאינן בריאות, ואפילו דרכים לרתום את הנטיות האוטומטיות למטרות ארוכות טווח. באמצעות שינויים קלים בדרך בה אנו מייעצים לאדם לגבי אורח חייו, ייתכן ונוכל לחזק את כוח הרצון במאבק נגד פיתויים לא בריאים או אפילו לעצור את המאבק יחד כך שהפיתויים יהיו בצד של הבריאות.

המלצות פרקטיות:

• הציעו שינויים פשוטים בשגרה היומית שיכולה לעזור להימנע מפיתויים לא בריאים. בדרך כלל, ישנם מקומות מסוימים, מצבי רוח, חוויות או שעות ביום בהם האדם נוטה יותר להתנהגות לא בריאה. המודעות לדברים המעוררים את הפיתוי הלא בריא מחלישה מעט את כוחו, ומאפשרת לשמור יותר כוח רצון לזמנים המועדים לפורענות.
  • דוגמא: אדם שרק הפסיק לעשן אולי ירצה לבחור דרך אחרת מהעבודה הביתה, אם הוא מודע לכך שבדרך כלל הוא קונה את הסיגריות בתחנת הדלק בדרך המסוימת הזו.
• כדאי להציע דרכים שיהפכו את האופציות להתנהגות מקדמת בריאות לפשוטות ונעימות יותר מאשר האלטרנטיבות הלא בריאות.
  • דוגמא: אל תחזיקו מזון מהיר בבית. אנשים יטו להתמכר פחות לדחף הלא בריא שלהם אם זה דורש מהם לצאת לחנות בזמן שיש להם אוכל בריא נגיש בבית.
• הפכו את האפשרויות הבריאות לגלויות יותר לעין מאשר האפשרויות הלא בריאות. עולם הפרסום פועל באמצעים של חזרתיות ונראות גבוהה של המותג. נוכל לאמץ את אותן טכניקות לקידום התנהגות בריאות.
  • דוגמא: אם אדם מתקשה לזכור לקחת את התרופות שלו נוכל להציע לו למקם את התרופה במקום בולט ובטוח (על אדן החלון במקום בארון), כך שהיא תהיה בהישג ידו לאורך היום.
• הפכו את ההתנהגות הבריאה למתגמלת. כאשר התנהגות בריאה מהנה, היא דורשת פחות כוח רצון ויהיה קל יותר לשמר אותה לטווח ארוך. אם ההתנהגות הבריאה נחוות כמשהו לא נעים הגורם לסבל רוב הסיכויים שהיא לא תחזיק מעמד לאורך זמן.
  • דוגמא: אם הילד שלך לא אוהב ירקות מאודים, אל תכריחו אותו לאכול אותם, גם לא באמצעות שוחד למשהו מתוק כתגמול. כתחליף, נסו למצוא איך לבשל את הירקות באופן שהוא כן יאהב כך שהוא ילמד ליהנות מירקות במקום לפתח הימנעות מהם.

Translated by: Hodaya Wolf and Dr. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

Bar-Ilan University, Israel

http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab