By Dr Lee Shepherd, Northumbria University, UK and Professor Ronan E. O’Carroll, University of Stirling, UK and Professor Eamonn Ferguson, University of Nottingham, UK
ישנם סיפורים רבים על איך השתלת איברים של נפטר הציעה חבל הצלה לאנשים. ואכן, כל תורם איברים שנפטר יכול לשנות את חייהם של עד תשעה אנשים. עם זאת, ישנם מעט מדי איברים הזמינים להשתלה. מחסור זה מביא לרשימות המתנה גדולות ולאנשים שמתים לפני שהם מקבלים איבר. לכן, עלינו להבין אילו גורמים משפיעים על הסבירות שמישהו יתרום את איבריו כאשר ימות.
חקיקת הסכמה
מדינות משתמשות בחקיקה שונה בנוגע להסכמה של תורמי איברים.
הסכמה להצטרפות (opt-in) – עם הסכמה להצטרפות, ברירת המחדל היא האמונה שאנשים אינם תומכים בתרומה. אנשים צריכים לנקוט בפעולה (למשל, להירשם) כדי להראות שהם מוכנים שהאיברים שלהם יושתלו כשהם מתים.
הסכמה לביטול הצטרפות (opt-out) – עם הסכמה לביטול הצטרפות, אנשים צריכים לנקוט בפעולה כדי להראות שהם לא רוצים שהאיברים שלהם יושתלו כשהם מתים. לדוגמה, אנשים יכולים להירשם כמי שאינם תורמים או לספר לקרוביהם את רצונם. לחלק ממערכות ביטול ההצטרפות יש גם פנקס הצטרפות שבו אנשים יכולים להירשם באופן פעיל כתורמי איברים. ההנחה היא שמי שלא הצהיר על רצונו לא לתרום למעשה תומך בתרומת איברים. במערכות ביטול הצטרפות רכות, בני המשפחה נשאלים אם הם מאשרים את השתלת האיברים. במערכות ביטול הצטרפות קשות, השתלה יכולה להתרחש ללא אישור המשפחה.
מחקרים מסוימים, כולל שלנו, מצאו ששיעורי התרומות של נפטרים גבוהים יותר במערכות ביטול הצטרפות (opt-out) מאשר בהצטרפות (opt-in). עם זאת, חלק מהמחקרים לא מצאו זאת. למערכות הסכמה לביטול הצטרפות עדיין יש רשימות המתנה לאיברים. בנוסף, שיעורי התורמים החיים נמוכים יותר במערכות הסכמה לביטול הצטרפות מאשר במערכות בהצטרפות. במערכות ביטול הצטרפות, אנשים עשויים גם להרגיש שהמדינה שולטת באיברים שלהם. משמעות הדבר היא כי חקיקת הסכמה לביטול הצטרפות כשלעצמה אינה צפויה לפתור את בעיית המחסור באיברים.
תפקיד המשפחה
בני משפחה נשאלים לעתים קרובות האם ניתן להשתיל את איבריו של הנפטר או לא. הדבר חשוב במיוחד במערכות ביטול הצטרפות רכות. רצונותיו הרשומים של המנוח עוזרות לבני המשפחה להחליט אם לתמוך בהשתלה או לא. עם זאת, עלול להיות קשה מאוד למשפחות לקבל החלטה אם המנוח לא נרשם (כתורם או כלא-תורם) או לא דן ברצונותיו עם משפחתו. אפילו בהסכמת הצטרפות, בני משפחה נוטים יותר לאשר השתלה כאשר המנוח הצטרף באופן פעיל (opted-in) מאשר כשהוא לא רשם החלטה. עידוד אנשים לרשום את החלטותיהן יבהיר את רצונותיהם לבני המשפחה. הדבר עשוי להגדיל את מספר התורמים הפוטנציאליים.
גורמים המנבאים רישום
גורמים רבים משפיעים על החלטות הרישום (registration). דמוגרפיה מנבאת רישום. לדוגמה, בבריטניה יש סבירות נמוכה יותר של מיעוטים אתניים להצטרפות (opt-in) וסיכויים גבוהים יותר לביטול הצטרפות (opt-out), ומוקד מחקר מרכזי הוא לספק הבנה טובה יותר של הסיבה לכך. גורמים חברתיים משפיעים גם על הרישום. ואכן, “אפקט הזאב הבודד” מדגים שאנשים נוטים יותר לבחור בביטול הצטרפות לאחר שצפו באחרים שעושים זאת. בנוסף, אמונות רגשיות לגבי תרומת איברים מנבאות רישום. אנשים נוטים פחות להירשם כתורמים כאשר הם חשים גועל במחשבה על תרומה (ick factor) ומאמינים שיש לשמור על הגוף שלם (שלמות הגוף). מחקר זה גם מצא שאנשים נוטים יותר להיות תורמים רשומים כאשר הם רואים בתרומה כמועילה (למשל, תרומה מצילת חיים; תועלת נתפסת). לפעמים יש פער בין הנכונות של אנשים לבצע פעולה לבין התנהגותם בפועל. ככזה, אנשים עשויים לרצות לבחור בהצטרפות, אך לא לבצע רישום של החלטה זו. פיתוח רגשות חיוביים יותר כלפי תרומת איברים עשוי לעודד אנשים שמוכנים לתרום לפעול ולהצטרף למרשם תורמי האיברים.
הערכה קוגניטיבית מחודשת (cognitive reappraisal) מנסה לעזור לאנשים לחשוב בצורה חיובית יותר על נושא מסוים כדי לשנות את רגשותיהם. במחקר שנערך לאחרונה, ביקשנו מאנשים שלא רשמו החלטה לגבי תרומת איברים לעסוק בהערכה קוגניטיבית מחודשת על ידי התחשבות ביתרונות התרומה (למשל, תרומה מצילה חיים או מביאה משמעות למוות של אדם אהוב). מצאנו שהערכה קוגניטיבית מחודשת זו הגדילה את נכונותם של אנשים להירשם כתורמים. נכונות גבוהה יותר להירשם הגדילה את הסבירות להצטרפות (opt-in) לאחר מכן.
המלצות מעשיות
- חקיקה – קיימות ראיות מעורבות סביב יעילות הסכמת ביטול הצטרפות לשיפור שיעורי השתלות איברים. למדינות עם חקיקה לביטול הצטרפות עדיין יש רשימות המתנה להשתלת איברים. לכן, כשלעצמה, לא סביר שהסכמה לביטול הצטרפות תפתור את המחסור בתורמים.
- רישום רצונות הנפטר בעודו בחיים – בני המשפחה מושפעים מרצונותיו הרשומים של הנפטר. לכן, חשוב שבני המשפחה ידעו בבירור את רצונותיו של הנפטר. מדינות מסוימות מאפשרות לאנשים לבצע רישום הן אם הם רוצים להיות תורמים (כלומר, הצטרפות) והן אם הם לא רוצים להיות תורמים (כלומר, ביטול הצטרפות). הדבר מבהיר את רצונותיו של הנפטר לבני המשפחה, שייתכן ויצטרכו להחליט האם ניתן להשתיל את איבריו של הנפטר או לא. הרישום עשוי לעזור לבני המשפחה לקבל את ההחלטה הזו.
רגשות – רגשות מנחים את החלטותיהם של אנשים בנוגע להירשמות כתורמי איברים או לא. אנשים נוטים פחות להירשם כתורמים אם יש להם אמונות רגשיות שליליות לגבי תרומת איברים. אנשים נוטים יותר להירשם כאשר הם מחזיקים באמונות רגשיות חיוביות כלפי תרומת איברים. עידוד אנשים שעדיין לא ביצעו רישום לשקול את היתרונות של תרומת איברים עשוי להגביר את הנכונות שלהם להירשם כתורמי איברים. משמעות הדבר היא שאולי נצטרך לשקול מחדש את האופן שבו אנו דנים בתרומת איברים. מיקוד הדיונים שלנו על היתרונות של תרומת איברים (למשל, תרומה מצילה חיים, תרומה מביאה משמעות למוות של אדם אהוב) עשוי לעודד אנשים להירשם כתורמי איברים.
Translated by Prof. Gabriel Nudelman
The Academic College of Tel Aviv-Yaffo, Israel
