By Stephan Dombrowski, University of New Brunswick, Canada
ללכת מהמוות
הליכה היא אחת הצורות הבסיסיות ביותר של תנועה אנושית והיא קשורה לשפע של יתרונות בריאותיים. עדויות מצביעות על כך שאלו שהולכים יותר, נוטים פחות למות בטרם עת, מה שמצביע על כך שאפשר ללכת מהמוות (לפחות לזמן מה).
הליכה ושבץ
הליכה כצורה של פעילות גופנית מועילה במיוחד לאנשים עם שבץ מוחי, גורם מוביל לנכות במבוגרים. פעילות גופנית סדירה לאחר שבץ מוחי יכולה להפחית את הסיכון להישנות שבץ מוחי, לסייע בהחלמה ולשפר את התפקוד הכללי, הבריאות והרווחה. למרות זאת, אנשים עם שבץ מוחי מבלים בסביבות 75% משעות הערות בישיבה, יותר משאר בני גילם. עם זאת, הליכה היא אחת הצורות הניתנות להשגה ביותר של פעילות גופנית לאחר שבץ מוחי – 95% מהאנשים יכולים ללכת 11 שבועות לאחר שבץ מוחי. בנוסף, הליכה היא צורת הפעילות הגופנית המועדפת עבור אנשים עם שבץ, אשר רואים בה כנגישה, מהנה ולעתים קרובות בעלת פן חברתי. שאלת המפתח היא כיצד לתמוך באנשים עם שבץ מוחי על מנת שילכו יותר?
בחיים לא תלך לבד
לאירוע בריאותי חריף כמו שבץ מוחי יכול להיות השפעה הרסנית על האדם הלוקה בשבץ ועל האנשים במעגלים החברתיים שלו, הכוללים בני זוג, בני משפחה וחברים. בזמנים של מצוקה, כגון אירועי חיים הקשורים לבריאות, אנשים בדרך כלל תומכים זה בזה ועוזרים בהתמודדות עם השפעת האירוע ועם תהליך ההחלמה. ראיות מצביעות על כך שאנשים עם שבץ מוחי אשר התחילו בפעילות גופנית כגון הליכה לאחר השבץ נטו לקבל תמיכה משותף. לעתים קרובות נראה כי שותפים תומכים משתמשים באופן אינטואיטיבי בגישות השכל הישר הכוללות טכניקות יעילות כגון הגדרת יעדים, ניטור מטרות, ומשוב, על מנת לעזור לאנשים עם שבץ מוחי להתחיל בהליכה באמצעות פעילויות משותפות. מחקר איכותני הראה שבאמצעות גישות אלו, השותפים מבקשים לשקם את ההליכה כדי להקל על השתתפות בפעילויות משותפות שמהם נהנו יחד לפני השבץ. אנו יכולים לתאר גישות אלו כ’התערבויות דיאדיות’ שבהן שני אנשים (אדם עם שבץ ובן משפחה) שואפים להשיג מטרה אחת (הגברת ההליכה). שאלה קריטית אחת היא האם אנו יכולים לגרום להתערבויות דיאדיות להתרחש בתדירות גבוהה יותר ובאופן שיטתי יותר באמצעות התערבות או שירות?
רתימת ‘מה שעובד’
כדי לרתום באופן שיטתי את ההשפעות המועילות של תהליכים דיאדיים לתמיכה בשינוי, פותחה התערבות של 12 שבועות – שנקראת We Walk – שמטרתה להגדיל את ההליכה בחוץ לאחר שבץ. We Walk פותחה בקפידה בהתבסס על עקרונות ממוקדי אדם ותיאוריה פסיכולוגית, והפגישה בין מנחה מיומן, ‘חבר להליכה’, ואדם עם שבץ פנים מול פנים ומרחוק בטלפון, תוך שהם עוברים על פעילויות וטכניקות מובנות כגון ניטור, קביעת מטרה, ותכנון פעולה. ההתערבות נמצאה כאפשרית להעברה. היא הייתה מקובלת הן על ה’חבר ההליכה’ והן על האדם עם השבץ בשביל קידום הליכה בחוץ, דבר המדגיש את הפוטנציאל של התערבות דיאדית לתמיכה בשינוי התנהגות. בזמן שמתבצע מחקר נוסף כדי לחדד ולבחון את ההתערבות, מה הם חלק מהלקחים שניתן להפיק בשלב זה?
התערבויות דיאדיות – מועילות ומורכבות
התערבויות דיאדיות מציגות מורכבות מכיוון שהן מכוונות למספר אנשים, ובדרך כלל מתבססות על מערכות יחסים קיימות ביניהם. לשימוש בקשרים קיימים יתרונות רבים, אך הוא תלוי בסוג הקשר שיש לדיאדות זו עם זו. אלה כוללים היבטים של מערכת יחסים כגון אמון, כנות, כבוד ודפוסי תקשורת. תנאים אלו הם לרוב מחוץ לשליטתה של ההתערבות הדיאדית. לדוגמה, חלק מהמשתתפים בהתערבות We Walk הדגישו את הגבול הדק בין עידוד לנדנוד – שניתן לחשוב עליו כתזכורות חוזרות ונשנות לבצע התנהגות מטרה בהיעדר התקדמות מוחשית. למרות שנדנוד אינו חלק מהטקסונומיות של טכניקות לשינוי התנהגות, וגם לא נכלל כטכניקה ב-We Walk, האסטרטגיה של מתן תמיכה חברתית יכולה להפוך לנדנוד בהקשרים מסוימים. לפיכך, התערבויות ושירותים דיאדיים לשינוי התנהגות צריכים להבטיח שהתמיכה החברתית עונה על הצרכים האישיים של האדם עם שבץ מוחי על מנת למקסם את הפוטנציאל של סוג זה של התערבות.
המלצות מעשיות:
- ללכת לכיוון הבריאות ולהתרחק מהמוות: הליכה כצורה של פעילות גופנית היא נגישה ופופולרית בקרב אנשים רבים, כולל אלה עם אתגרים פיזיים, ויכולה להיות אחת מהתנהגויות הראשונות שיש לקחת בחשבון, במיוחד אצל אלה שאינם פעילים.
- הקפידו על תרגול יעיל ‘בעולם האמיתי’: אנשים משתמשים לעתים קרובות בטכניקות יעילות לשינוי התנהגות באופן אינטואיטיבי, ותשומת לב למה שעובד ב’עולם האמיתי’ עשויה לעזור לאחרים.
- אינטואיציה שיטתית: פיתוח התערבויות או שירותים המבוססים על הפיכת מנהגים המסייעים לאחרים לשיטתיים יכולים להפיץ אסטרטגיות שימושיות. עבודה עם דיאדות בשביל לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמה על מטרות הליכה משותפות, ותכנון משותף של הדרך שבה המטרות הללו יתממשו, היא צעד חשוב עבור העוסקים בתחום הבריאות על מנת לסייע בשינוי התנהגות, לצד סיוע ברפלקציה על ההתקדמות ובחינת המטרות והתוכניות.
- מערכת יחסים קיימת יכולה לגרום להצלחה או לכישלון ניסיונות לשינוי: מערכות יחסים מועילות מראות מעורבות הדדית, תמיכה וכבוד זה לזה, נכונות ליצור יחד הזדמנויות להליכה שהן מאתגרות אך מעניינות, גמישות ומסוגלות להסתגל ליכולותיו של האדם עם השבץ המוחי.
- תמכו בשיתוף פעולה: חברים להליכה צריכים לעזור לבחור מטרות משמעותיות שאותן יוכלו לפתח. לדוגמה, ללכת לסופרמרקט או להסתובב בפארק היו משמעותיים יותר עבור חלק מהאנשים בהשוואה למספר מוגדר של צעדים ביום, ועזרו לפיתוח ושימור המוטיבציה, במיוחד מכיוון שמודדי-צעדים ומכשירים לבישים אחרים לרוב לא עובדים כראוי באוכלוסייה הזו.
Translated by Dr. Gabriel Nudelman
The Academic College of Tel Aviv-Yaffo, Israel
