Dr Jean Adams, Centre for Diet & Activity Research, University of Cambridge

החל מחודש אוקטובר של השנה שעברה, רשתות קמעונאיות גדולות בבריטניה החלו לגבות 5 פני (0.06€) עבור שקיות חד פעמיות- אותן שקיות פלסטיק דקיקות שמקבלים בסופר לנשיאת המצרכים הביתה. הכסף שנאסף נתרם “למטרות טובות”. בששת החודשים הראשונים של המהלך, אחוז השימוש בשקיות פלסטיק ירד ביותר מ90% (מדובר ב-7 ביליון פחות שקיות!), ויותר מ-29 מיליון פאונד (32 מיליון יורו) נתרמו למטרות טובות. לא קשה להסיק מכך שלעונש כלכלי קטן עשוית להיות השלכות משמעותיות על ההתנהגות שלנו.

האם תמריצים כלכליים לקידום התנהגויות בריאות באמת עובדים?

אך מה בנוגע לשימוש בתמריצים ועונשים כלכליים לקידום התנהגויות בריאות? רעיון זה צובר יותר ויותר פופולאריות. מדינות מסוימות בדרום אמריקה ואמריקה המרכזית הפעילו תוכניות רחבות היקף של תמריצים כלכליים על מנת לעודד אימהות להגיע למעקב קדם לידתי, לחסן את ילדיהן ולשלוח אותם להתחנך בבתי ספר. בכל פעם שאם זכאית השיגה אחת ממטרות התוכנית, היא קיבלה תשלום ישיר מהממשלה. ישנן ראיות מעודדות לכך שלתוכניות אלו יכולות להיות השפעות חיוביות על בריאותם של ילדים במדינות המתאפיינות בהכנסה בינונית ונמוכה.

מדינות המתאפיינות בהכנסה גבוהה יותר דווקא מתמהמהות באימוץ הרעיון של תמריצים כלכליים לשינוי התנהגויות מקדמות בריאות. למרות זאת, בסיס הראיות הולך וגדל, ושתי סקירות ספרות שיטתיות סיכמו שהתוכניות הללו יכולות להיות יעילות בהבאת שינוי הנמשך תקופה מסוימת גם לאחר הפסקת קבלת התמריץ. ישנן מעט ראיות לכך שתמריצים כלכליים פוגעים בהתפתחותה של מוטיבציה פנימית לעסוק בהתנהגויות מקדמות בריאות, ונראה שתמריצים יעילים אפילו כשמדובר בהתנהגויות הנחשבות “מורכבות” כמו הפסקת עישון שיכולות להיות קשות מאוד לשינוי.

מדוע השימוש בתמריצים כלכליים לשינוי התנהגויות מקדמות בריאות לא נפוץ יותר?

בעוד ששימוש בתמריצים כלכליים לשינוי התנהגויות בריאות עשוי לעבוד בתיאוריה, הוא עלול להתגלות כבעייתי מאוד במציאות. על מנת לממש את מלוא הפוטנציאל של התערבות כלשהי, כולם צריכים להסכים בנוגע לרעיון הבסיסי – מקובעי המדיניות המתכננים את השירות, לפקידים המוציאים אותו לפועל, למקבלי השירות ועד הציבור בכללותו.

כאשר שוחחנו עם אנשים בנוגע למתן תמריצים כלכליים לקידום הפסקת עישון, אימוץ שגרה של פעילות גופנית, קבלת חיסונים או ביצוע בדיקות סקר שגרתיות לגילוי סרטן אנו נוטים לקבל תגובות שליליות. באופן כללי ישנה קבלה של העובדה כי תמריצים עשוים לעודד אנשים מסוימים לעסוק בהתנהגויות מקדמות בריאות. אך התחושות בנוגע להיות הדבר בלתי הוגן עבור אותם אנשים שמימלא “עושים את הדבר הנכון” גוברות על כך. בנוסף עולה חשש שאנשים ירמו את המערכת וישקרו בנוגע להתנהגותם על מנת לזכות בתמריץ למרות שאינם ראויים לו. נראה שהאווירה הכלכלית של היום היא זו שעומדת מאחורי התחושה כי לא יתכן שהתוצאות של מדיניות חלוקת כסף מחזירות את עצמן, או שמדיניות כזאת ניתנת בכלל למימון, ומאחורי הסברה שעל התמריץ להיות בעל ערך נמוך ככל האפשר. בנוסף קיים חשש כי מקבלי התמריץ יבחרו להוציאו על מוצרים שיזיקו לבריאותם. קובעי המדיניות מודאגים מכך שתמריצים לא מטפלים בגורמים החברתיים הרחבים של התנהגויות המזיקות לבריאות ושקשה להצדיק התערבויות כאלה בפני פוליטיקאים והתקשורת.

בכל הנתונים האיכותניים שאספנו, המשתתפים היו להוטים להציע שיטות חלופיות לקידום התנהגויות בריאות – בעיקר דרך חינוך ומתן מידע. לא ביקשנו זאת מהם באופן ישיר. למעשה נראה שמתן תמריצים כלכליים הוא אינו הפתרון המתבקש עבור מרבית האנשים, והם חושבים שצריך לנסות דרכים חלופיות לפני שמגיעים לכך.

מעניין כי בניגוד לנאמר לעיל, אנו מוצאים תוצאות די שונות כאשר אנו עורכים סקרים אינטרנטיים. בשתי הזדמנויות שונות, נמצא שאנשים חושבים שתוכניות לקידום התנהגויות בריאות הכוללות תמריץ כלכלי יהיו מושכות יותר או לפחות מושכות באותה מידה כמו תוכניות ללא תמריץ כלכלי. נראה שכאשר אנשים מוגנים ע”י האנונימיות שמספקת הרשת, הם מרגישים נוח יותר לחשוף את חיבתם לממון! בהחלט ניתן לצפות להטייה של רצייה חברתית בכל הנוגע למה שאנשים ירגישו שמקובל לומר על תמריצים כלכליים בקבוצת מיקוד או בראיון.

נראה שגם התרבות וההקשר הכללי משמעותיים, וממצאים אחדים מראים כי תמריצים כלכליים מקובלים יותר בארה”ב מאשר בבריטניה – אולי בגלל שמקובל יותר לקשור בריאות בכסף בארה”ב מאשר בבריטניה (לה יש מערכת בריאות ציבורית).

המלצות ליישום:

תמריצים כלכליים בהחלט יכולים לסייע לאנשים לשנות את התנהגויות קידום הבריאות שלהם. עם זאת, אסטרטגיה זו אינה מקובלת אוניברסלית. כל תכנית תמריצים צריכה להיות מיושמת תוך מתן מענה ראוי לחששותיהם של אנשים בנוגע לתוכניות אלו. ניתן לעשות זאת למשל בדרכים הבאות:

• להציע תמריצים בעלי ערך נמוך על מנת להפיג את החשש שמדובר בבזבוז כספים.
• להציע תלושים במקום מזומן על מנת להפחית את הסיכויים שהכסף ישמש לרכישת מוצרים המזיקים לבריאות.
• לוודא כי התוכנית מפוקחת בצורה יעילה על מנת להפחית את הסיכויים שאנשים ינצלו את המערכת.
• לכלול תמריצים כחלק מתוכנית-על רחבה יותר הכוללת גם חינוך ומתן מידע על התנהגויות מקדמות בריאות.

יתכן וכדאי להתחיל דיון פתוח וכן בתוך קהילות על מנת לבחון מתי, היכן וכיצד התערבויות הכוללות תמריצים כלכליים עשוית להיות המתאימות ביותר.

Translation: Jenny Gutman , Dr. Noa Vilchinsky