נכתב על ידי Gerjo Kok מאוניברסיטת Maastricht בהולנד ואוניברסיטת טקסס בארה”ב
כיום ישנו מגוון רחב של קמפיינים והתערבויות לשיפור בריאות הציבור ושינוי התנהגויות מקדמות בריאות, אך רבים מהם אינם “מבוססי תיאוריה או מבוססי ראיות”. פוסט זה יתאר בקצרה את התהליכים שעל פסיכולוגים רפואיים ושיקומיים לבצע בעת פיתוח התערבויות, וידגיש כיצד תהליכים אלו שונים (וטובים יותר) מתהליכים דומים הנפוצים בתחומים אחרים.
שלבים
תכנון התערבויות לשינוי התנהגות הוא תהליך המתנהל שלב אחר שלב, כאשר לעתים קרובות כרוך בלקיחת שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה. התהליך השלבי חשוב במיוחד, שכן כל שלב נבנה על שקדמו לו, וחוסר תשומת לב לאחד השלבים עלול להוביל לטעויות ולהחלטות לקויות בשלבים הבאים. פרוטוקול מיפוי התערבות (IM – Intervention Mapping) מזהה שישה שלבים בפיתוח התערבויות, המסייעים למתכנן ליצור התערבות מבוססת תיאוריה וראיות:
שלב 1: הערכת צרכים
בשלב זה, קבוצת תכנון, המורכבת מכל בעלי העניין המעורבים – כולל אוכלוסיית היעד, מומחים, חוקרים ומיישמים עתידיים – מעריכה את הבעיה. שלב זה כולל זיהוי של הגורמים ההתנהגותיים והסביבתיים התורמים לבעיה, כמו גם את המשתנים המקדימים שהובילו לגורמים ההתנהגותיים והסביבתיים. לאחר זיהוי הגורמים, ניתן לתאר אותם ב”מודל לוגי” של הבעיה – כמו המודל המופיע מטה למניעת STI / HIV (איידס ומחלות המועברות ביחסי מין) בקרב מתבגרים – אשר מציג תמונה ברורה של האופן בו הגורמים השונים משתלבים זה בזה.
שלב 2: זיהוי מטרות
לאחר שהבעיה והגורמים לה מוגדרים בבירור, ניתן להגדיר גם מטרות ויעדים ספציפיים לתוכנית. שלב זה כולל הנחיות כיצד יש לשנות גורמים המשפיעים על התנהגויות הפרט ועל סוכני הסביבה (מקבלי ההחלטות) על מנת לצמצם את הבעיה. לדוגמה, מתוך המודל הלוגי המוצג מעלה, שנועד לקדם את השימוש בקונדום בקרב מתבגרים, ההתערבות צריכה להגדיל את תפיסת הסיכון, כמו גם את האפקטיביות הנתפסת של קונדומים כדי להפחית את תפיסת הסיכון. ההתערבות צריכה להשפיע גם על בן/בת הזוג באופן ישיר, במידת האפשר, בשילוב עם שיפור תחושת המסוגלות העצמית של בני נוער לנהל משא ומתן. לבסוף, בהתאם לנורמות החברתיות הקיימות, ניתן לאפשר גישה לשירותי תכנון המשפחה.
שלב 3: עיצוב ההתערבות
בשלב זה נבנית התערבות קוהרנטית הניתנת ליישום. נבחרות שיטות התערבות מבוססות תיאוריה וגם יישומים מעשיים לשינוי ההתנהגות והגורמים המובילים אליה. כמו כן, מגדירים את נושאי התוכנית, הרכיבים, ההיקף והמהלך. מיפוי התערבות (IM) מאפשר לזהות שיטות (או טכניקות) לשינוי התנהגות אשר הוכחו כיעילות בשינוי המשתנים המשפיעים על הגורמים ההתנהגותיים ו/ או הסביבתיים. לדוגמה, ניתן להגדיל את תפיסת הסיכון על ידי מידע מבוסס תרחיש. ניתן לשפר את תחושת המסוגלות העצמית באמצעות משוב ולמידה ממודל. שדלנות או “לובינג” עשויים להשפיע על מקבלי החלטות ברמת קובעי המדיניות. כל שיטות השינוי האלו דורשות תרגום ליישומים מעשיים, תוך התחשבות בתיאוריה ובפרמטרים מבוססי ראיות. לדוגמה, עבור שיטת “למידה ממודל”: הלומד יזדהה עם המודל, הלומד יראה כי המודל מחוזק על ההתנהגות שלו, הלומד רוכש מסוגלות עצמית ומספיק כישורים לפעולה, ולבסוף, המודל משמש מודל לדרך התמודדות במקום מודל לבקיאות וידע.
שלב 4: הפקת ההתערבות
בשלב זה נעשית ההפקה בפועל של ההתערבות. מדייקים את מבנה התוכנית ומנסחים, בודקים ומפיקים את חומרי התכנית. התוכנית ההולנדית שהוצגה בדוגמה מעלה ‘Long Live Love’ פותחה ויושמה, ובאופן עקבי מצליחה לקדם יחסי מין בטוחים יותר בקרב מתבגרים בבתי ספר.
שלב 5: תכנית היישום
בשלב זה מכינים את תוכנית היישום. מזהים משתמשים פוטנציאליים לתכנית, מגדירים יעדי ביצוע ויעדי שינוי עבור התוכניות, ומתכננים את האופן בו ההתערבות תיושם בפועל, כל זאת באמצעות הצעדים המוגדרים ב- IM. בדוגמה שתוארה מעלה, ההתערבות התמקדה במתבגרים בגילאי 14-15 בבתי ספר. יישום ההתערבות התמקד בהפצה בבתי הספר, אימוץ על ידי מנהלי בתי הספר והמורים, יישום נכון על ידי המורים, ולבסוף מיסוד ההתערבות על ידי מנהלי בתי הספר והדירקטוריונים.
שלב 6: הערכת יעילות התכנית
פיתוח התערבות אינו השלב האחרון. חשוב להעריך אם התערבות השיגה את מטרותיה (כלומר, הערכת יעילות), והאם ההתערבות יושמה כמתוכנן (כלומר, הערכת תהליכים). יש להתחיל בפעולות של שלבים 5 ו -6 מוקדם ככל האפשר, עוד בתהליך התכנון. מידע מהערכות אלה יכול לשמש לשיפור התערבויות, תוך תנועה אחורה וקדימה בין השלבים.
הסתכלות רחבה על התהליך
בעת תכנון התערבויות לשינוי התנהגות:
- השתמשו בתיאוריות התנהגותיות מבוססות ראיות כבסיס
- נקטו בגישה אקולוגית להערכה ולהתערבות בבעיות (בריאותיות)
- ודאו כי סוכנים בקהילות היעד ובעלי עניין רלוונטיים אחרים לוקחים חלק בתהליך
אדם עם בעיה בריאותית הוא חלק ממערכת, וכך גם הפתרון הפוטנציאלי לבעיית הבריאות. לכן, השתתפות רחבה ברמות שונות של המערכת יכולה להביא לפרויקט מגוון רחב יותר של מיומנויות, ידע ומומחיות, ויכולה לשפר את מידת הישימות של ההתערבות בעולם האמיתי ואת הדרך הטובה ביותר להעריך את ההתערבות.
תהליכי ליבה
IM מציע גם “תהליכי ליבה”, פעולות מרכזיות ליישום של תיאוריה וראיות: הצגת שאלות, סיעור מוחות בחיפוש אחר תשובות, סקירת ממצאים אמפיריים, פנייה לתיאוריות ושימוש בהן, זיהוי וטיפול בצורך במחקר חדש ולבסוף גיבוש רשימת התשובות.
פסיכולוגים ר מיומנים במיוחד בתהליך של פנייה לתיאוריות ושימוש בהן. בעת חיפוש אחר ראיות בספרות, המתכנן ייתקל ברעיונות תיאורטיים, כמו גם במושגים שעשויים להיות קשורים לתיאוריות. לבסוף, מתכננים יכולים להשתמש בתיאוריות שהם מכירים, למשל התיאוריה של “התנהגות מתוכננת” לצורך זיהוי גורמים המשפיעים על התנהגות, או תיאוריות של “ויסות עצמי” לצורך שינוי התנהגות.
המלצות פרקטיות
- כל קבוצת תכנון של התערבות לצורך שינוי התנהגות חייבת לכלול מומחה למדעי ההתנהגות כאחד מחבריה, למשל, פסיכולוגית רפואית/שיקומית מנוסה.
- בעת פיתוח התערבויות לשינוי התנהגות, השתמשו בתיאוריה וראיות, אמצו גישה מערכתית ושפרו את ההשתתפות בהתערבות
- תכנון התערבויות לשינוי התנהגויות הוא תהליך בשלבים, שבו כל שלב מתבסס על אלה שקדמו לו. פרוטוקול ה IM יכול לעזור להנחות אתכם בשלבים אלה
- “תהליכי הליבה” עשויים לסייע לפסיכולוג הרפואי/שיקומי למצוא תשובות תיאורטיות לשאלות בנוגע לתכנון ההתערבות
- לצורך תכנון התערבות חשוב מאוד: לזהות גורמים המשפיעים על ההתנהגות אשר ניתנים לשינוי, להתחשב בפרמטרים תיאורטיים העומדים בבסיס האפקטיביות של שיטות שינוי התנהגותי שונות, ולוודא שההתערבות מיושמת כמתוכנן.
Translated by: Roni Eisenberg and Dr. Noa Vilchinsky
The Psycho-Cardiology Research Lab
Bar-Ilan University, Israel
http://vilchinskynoa.wix.com/psychocardiolab
