Self-monitoring

הפסיקו להתנהג כמו יען! היתרונות בהנחיית אנשים אייך לפקח על התקדמותם

 נכתב על ידי תומס ל. ווב, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת שפילד, בריטניה. 

איך אתה מתקדם במטרתך להפחית בכמות הסוכר שאתה צורך ולהשיל ממשקלך 10 ק”ג?
מרבית הסיכויים הם שאתה לא לגמרי יודע או אפילו לא לגמרי רוצה לדעת. במצבים כאלה, אנשים נוטים לנהוג כמו יען ולטמון את ראשם בחול, מתוך כוונה להימנע או לדחות מידע שיכול לסייע להם בפיקוח על התקדמותם בדרך למטרה. מחקרים בנושא “בעיית היען” מראים שלעיתים קרובות אנשים אינם עוקבים אחר התקדמותם (כדוגמת שקילה עצמית וקריאת המידע המופיע על חבילות מוצרי האוכל אותם הם קונים). חלק מן הבחירה לא לעקוב אחר ההתקדמות נובעת מכך שהם אינם רוצים להרגיש רע לגבי עצמם- למשל, הם מבינים שהם שוקלים יותר ממה שקיוו ושהם עדיין צורכים יותר מדי סוכר. לעומת זאת, תיאוריות וראיות שנמצאו מציעות כי מעקב אחר ההתקדמות לעבר המטרה, מסייע לאנשים לזהות פערים בין המצב הנוכחי למצב הרצוי המצריך פעולה. המשמעות היא שהימנעות מניטור מקשה על זיהוי הצורך לפעול ועל זיהוי הדרך המתאימה ביותר לעשות זאת. לפיכך, בעיית היען מייצגת הזדמנות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות (ובתחומים אחרים) לעזור לאנשים לפקח על התקדמותם ולהפיק תועלת מכך. על כן, אין זה מפתיע כי נמצאו הוכחות חזקות לכך שהנחיית אנשים לפקח על התקדמותם מסייעת להם בהשגת יעדיהם במגוון תחומים.

ניטור כרוך ראשית בקבלת הערכה של המצב הנוכחי (למשל, כמה סוכר נצרך באותו יום, מתי ואיפה) והשוואה בין מצב זה לבין היעד הרצוי או ערך מוגדר אחר (למשל, מקסימום 6 כפיות סוכר ליום). ניתן לעשות זאת באמצעות כתיבה ביומן או פשוט על פיסת נייר, אך כיום ישנם כלים דיגיטליים שיכולים לעזור לאנשים לפקח על התקדמותם. אכן, אנשים אפילו מתחילים לדבר על תנועה המכונה “העצמי המכומת”. לדוגמא, הפלאפונים שלנו מתעדים באופן אוטומטי כמה צעדים עשינו, השעונים שלנו מראים לנו כמה זמן ישנו בלילה ועד כמה איכותית היתה השינה, ואנשים יכולים להשתמש באפליקציות כדי לסרוק את הברקודים שעל אריזות המזון על מנת לגלות את תכונותיהם התזונתיות. רבים ממכשירים אלו אף מבקשים מאיתנו להציב יעד ואז להשוות את ההתקדמות שלנו לקראת יעד זה. 

שימוש בכלים אלו בכדי לעקוב אחר ההתקדמות יכול לסייע לאנשים לזהות מתי וכיצד הכי נכון לנקוט בפעולה. לדוגמא, סריקת הברקודים על אריזות מזון עשויה לעזור לאדם שמנסה להפחית את צריכת הסוכר שלו, להבין כמה סוכר יש בכוס מיץ תפוזים או בקערת קורנפלקס ובכך לסייע לו לזהות (ולעבור) לחלופות מופחתות סוכר. לפיכך, ניטור יכול להוות בסיס להתערבויות שמטרתן לעזור לאנשים להשיג מגוון של יעדי בריאות אותם הציבו לעצמם. יתר על כן, קיימות עדויות לכך שהניטור יעיל עוד יותר אם הוא משולב בטכניקות המסייעות לאנשים להציב יעדים מתאימים שעבורם יש לפקח על ההתקדמות ולנקוט בפעולה אם וכאשר המעקב מזהה שהיא נחוצה (למשל, תוכנית אם-אז).

בהתחשב בכך שאנשים עשויים להגיב באופן הגנתי כלפי המידע שהם מקבלים (לדוגמא, יציעו שהמידע אינו משקף את התנהגותם האופיינית, או שמכשיר המעקב אינו מדויק), טכניקות פסיכולוגיות כמו אישור עצמי (עידוד אנשים לאשש היבטים מוערכים בעצמם) עשויות לסייע לאנשים לבצע הערכה מדוייקת של המידע והשלכותיו. 

המלצות מעשיות:
ניטור ההתקדמות כרוך לרוב רק בזיהוי שיטה למעקב אחר ההתנהגות ו / או התוצאות (למשל, אפליקציה או יומן) והתחייבות לנקוט בה. אך, כפי שתואר לעיל, אנשים נוטים לטמון את ראשם בחול ולא לעקוב אחר התקדמותם. אתם כפסיכולוגים יכולים:

  • לסייע לאנשים לזהות מה מצריך ניטור. לדוגמא, אם הם מנסים לרדת במשקל, יתכן ועדיף מבחינתם לפקח על התנהגויות כמו פעילות גופנית או תזונה; תוצאות כמו משקל או היקף המותניים; או שילוב של שניהם. המחקר שלנו מציע שיש לעודד אנשים לפקח על מה שהם הכי רוצים לשנות: בין אם מדובר בתוצאות, בהתנהגויות או בשניהם.
  • לעזור לאנשים לחשוב באופן אובייקטיבי על המידע המתקבל באמצעות ניטור. עדויות מצביעות על כך שאסטרטגיות אישור עצמי עשויות להפחית את ההגנתיות של אנשים מפני המידע שהם מקבלים. אם אתם חושדים שהאדם עלול להגיב בהתגוננות להתנהגות או לתוצאות המפוקחות שלו, אזי עידוד של אישור ההיבטים המוערכים שלו (למשל, שהוא אדם טוב לב ומתחשב) לפני שתעקבו אחר התקדמותו, עשוי לעזור לו לקבל את המידע. 
  • לתמוך באנשים בביצוע השינויים בהם עשוי להיות צורך לאור הניטור. זיהוי הצורך לפעול ופיתוח מוטיבציה לפעולה הינם רק השלבים הראשונים בדרך לשינוי. מאחר ואנשים עשויים להזדקק לעזרה בתרגום הכוונות הטובות שלהם לפעולות, עודדו אותם ליצור תוכניות אם-אז המפרטות מתי, היכן ואיך הם יפעלו. לדוגמה, מישהו שיזהה שהוא אוכל יותר מדי סוכר עשוי ליישם את התוכנית בצורה הבאה: “אם אני אוכל ארוחת בוקר, אזי אוכל דייסת שיבולת שועל, ולא קורנפלקס”.

Translated by Noa Givoni and Prof. Noa Vilchinsky

The Psycho-Cardiology Research Lab

http://vilchinskynoa.wixsite.com/psychocardiolab

Please follow and like us: